דוקטור פיאנו

מופע הסולו של פיטר האמיל התגלה כמופע אנפלאגד, בו לוקח היוצר המוערך את מיטב שיריו ושירי להקתו "Van Der Graaf Generator", מפשיט אותם מהעושר המוזיקלי הרגיל שלהם ומשאיר אותם ערומים מול הקהל, רק הוא והפסנתר או הגיטרה. בגדולתו יודע האמיל גם במצב הזה להוציא מהשירים דרמות קטנות. פעם בעזרת קולו התיאטרלי, פעם ביכולתו המדהימה לעשות אהבה עם הפסנתר, איתו הוא מנהל משחק מקדים, מלטף, חובט, דואט בין השניים שיוצר קטעים מרתקים.

מועדון ההופעות "רדינג 3" נראה אתמול כלקוח מסצנה הוליוודית שצולמה בלאס וואגס, עם השולחנות, הוילונות האדומים ופסנתר הכנף שעמד על הבמה. האמיל עלה קצת אחרי 22:00 במראה של רופא ותיק, אוחז בידו כוס יין אדום, מרשם עם הפלייליסט להופעה, שנסגר רק לפני כשעה ודפי התווים והמילים. אחרי הנהוני תודה התיישב מאחורי הפסנתר והתחיל לתנות איתו אהבים.

האמיל התפרסם בזכות היותו אמן ויוצר של רוק מתקדם, אבל למה שהוא ניגן אמש לא היה שום קשר לרוק. גם הפרוגרסיבי נשמעה יותר כרגרסיבי לימים שנגני פסנתר נהגו לבצע חלטורות בפיאנו-ברים ולובי של בתי מלון, כשבין שיר לשיר הקהל מוחא כפיים מתוך נימוס. בשל מורכבות היצירות של האמיל כאשר נשארים רק עם הפסנתר או הגיטרה השירים נשמעים כמו אלתור אחד ארוך, בהם הוא "מתקן את הטעויות באמצע נגינה". לפני חודש מלאו לו 60 והוא מודה שמדי פעם הוא צריך להעיף מבט לתווים או למילים, כי כבר קשה לו לזכור את כולם.

אבל הבעיה האמיתית באנפלאגד הזה היתה שבשלב מסוים הוא הפך מעייף ומשעמם, ובקהל אף נצפו כמה מנקרים. אחרי פתיחה שכללה את "דה אנקנצ'ס לייף" ו"Friday afternoon", אותו כתב על האיש שטיפל לו בפסנתר משך 20 שנה, עבר האמיל לסט גיטרה אינטימי. האמיל הוא לא וירטואוז גיטרה, כמו שהוא על הפסנתר, אבל גם הגיטרה מתמסרת לו באהבה, עד ששוב, למרות הרכות והיכולת ליצור רגעים רומנטיים וציורים מילוליים האמיליים טיפוסיים, המונוטוניות מרדימה. ואז, בדיוק ברגע הנכון, האמיל חוזר לפסנתר וממשיך בשואו שמורכב רובו, ובשונה מההופעה הקודמת, משירים פחות מוכרים שלו. אחד מרגעי השיא נרשם כשהוא משחרר לקהל את "Still life" המוכר והאהוב, שזוכה למחיאות כפיים סוערות.

בהדרן נרשם שיא נוסף, כאשר האמיל ביצע שיר ערש מלא אהבה, אותו כתב לבנו שהיום מלאו לו 21 שנים. המילים האחרונות בשיר היו "I love you" ועם סיומן מרכין האמיל את ראשו, מסתיר את עיניו בשתי ידיו ואי אפשר לפספס את סערת הרגשות בה הוא נמצא. אחרי מספר שניות בהן החזיק את ראשו בין ידיו ניגב את הדמעות, קם במהירות, קד קידה חפוזה וברח על מאחורי הקלעים, כולו מרוגש ונבוך. הקהל לא הפסיק להריע, לאחד המוזיקאים הנדירים בעולם.

בשל הקושי לעמוד שעה וחצי במופע אנפלאגד הרפתקני ומרגש, אך גם מעייף ומונוטוני, הרשו לי לבקש שבביקור הבא של פיטר האמיל בארץ, שיביא איתו גם את כל שאר חברי "Van Der Graaf Generator". אחרי 5 ביקורים של האמיל במסגרות שונות, מגיע לנו גם לטעום גם מהדבר האמיתי.

• הופעות חו"ל