המשפט הכי אמיתי של טילור סוויפט באלבום האחרון שלה הגיע לקראת סוף הלהיט "Blank Space". היא שרה שם "אני סיוט שלבושה כמו חלום" ואתה לא יכולת שלא לחשוב שזאת אמירה כה מדויקת לגביה. אחרי האזנה לדיסק החדש של לנה דל ריי, יש לי רעיון לשימוש חוזר. אם צריך לסכם את הגברת במשפט, אפשר גם בפראפרזה לומר "אני חלום שלבושה כמו סיוט".

כן, כן. בסוף, כשמתפזר האבק והרעש והייפ, מתברר שלנה דל ריי, לפחות בשלב הזה, היא ממתק חמוד לכל המשפחה, שלא לומר הפסקול של כל בתי הקפה הוואנביז בעולם. היא לא מבהילה, לא מוזרה, לא מיוחדת כל כך. כבר בסיבוב הקודם זה היה קצת על הגבול, אבל ב"Ultraviolence" השירים היו תפורים כל כך טוב, שאי אפשר היה לנפנף אותה כמניירה. הבעייה הגדולה של "Honeymoon" הוא שאין בו הרבה שירים טובים. למעשה רוב הרצועות באלבום הן מין פעלולי אווירה. ככה בשיר הנושא הפותח את האלבום, ככה ב"Art Deco", ב"Religion", ב"Freak" ועוד.

נראה כאילו המסר של האלבום החדש הוא: שימו לב, אני עושה הכל בכל כך קטן, וכל כך מופנם. השאלה היא האם קטן זה השחור החדש? והתשובה היא לא ולא. כאן זה כל כך קטן שזה קצת נהיה כלומי. כלומר חלק גדול מדי מהשירים באלבום הזה, נשמעים כמו מוזיקת צ'יל דלה. חלקם מבאסים אפילו כמוזיקת רקע. אולי מוזיקת רקע לאירועים שבהם המוזיקה צריכה להיות מאוד מונמכת וממש ממש לא להפריע.

באסה איתה. כי לנה דל ריי, היא המנייריסטית הגדולה של העידן הזה. וזה מה שהיה כל כך סקסי אצלה. שהיא לקחה את המניירות ההיפסטריות ועשתה מהן אמנות מושלמת. לא פלא שאלפי זמרות מסביב לעולם מחקות את סגנון השירה שלה, שנשמע כמו וריאציה על הדיבור החדש של נערות בת מצווש, כאלה שאף פעם לא ממש פותחות את הפה וממלמלות את עצמן לדעת.

הבעיה העוד יותר גדולה היא שגם הלהיטים האמיתיים בדיסק הזה, ויש ממש מעט כאלה, אינם עומדים בשורה אחת עם להיטיה הקודמים. "High on the Beach" נשמע כמו שיר שאתה לא בטוח שלא הסתתר באלבום הקודם ופשוט פספסת אותו. ושום רצועה באלבום הזה לא מתקרבת לקרסוליים של "Video Games" או של "Young and Beautiful".

 אז מה זה אומר על לנה דל ריי? אני לא מאמין שאפשר לנחש מראש כמה זמן אמן יחזיק מעמד. מדונה סדרה את העניין הזה כבר מזמן. לא היה כמעט רגע אחד בקריירה שלה, שבו לא הודיעו שהיא גמרה. ויותר לא יהיה. אז חבל להמר על סיומה של לנה דל ריי. למרות שהספציפיות שלה היא מעט מכשול. זה כל כך מזוהה, שקשה להאמין שאפשר באמת להתפתח לאן שהוא.

אבל היי, כל מה שצריך זה לכתוב שירים טובים. תשאלו את סיה. ולא חייבים לבד. אם נתקעים תמיד אפשר לשכור כותבים. אז "Honeymoon" לא ממש עונה על הציפיות. אבל אני עדין מחבב את לנה דל ריי ומאמין שיש לה עוד מה לתת לנו. אולי איזה שיר טוב לסרט? ככה על הדרך.

(** כוכבים)