כשמרגול וזהבה עלו על השולחנות, הבנתי שנתראה בקיסריה

זה לא אידיאלי ששני חברים שלך משיקים באותו ערב. אבל ככה קורה לפעמים. עברי לידר השיק אתמול את הקולקציה שעיצב עבור קסטרו, ומרגול את המופע המשותף עם זהבה בן. האירוע של עברי התקיים במועדון ה"בלוק", בתחנה המרכזית. כל צמרת עולם האופנה המקומי התייצבה. דוגמנים נאים עמדו על פודיומים קטנים כדי שאפשר יהיה לראות את הבגדים. די ג'יי דור ציפורי ליווה במוזיקה מתאימה. וכולם הסכימו שעברי עיצב בטוב טעם ויותר מזה.

המפגש של עברי ושל מעצב הגברים הראשי של קסטרו שגיב גלעם, איפשר לקסטרו להעלות את הסטנדרטים. לעשות משהו שיהיה קצת יותר אלגנטי, מוקפד, עכשווי. קולקציה שתתחיל להזכיר "בית אופנה" ותהיה מיועדת פחות ל"קהל הרחב". למרות שנדמה לי, שההפתעה תהיה שהבגדים האלה יחטפו תוך דקה. אני בכל מקרה, נאלצתי לעלות על מונית ולברוח באמצע כדי להגיע לפרמיירה של מרגול וזהבה ברידינג 3.

גם המופע של מרגול וזהבה התחיל אלגנטי מאוד. במה עם תזמורת גדולה. אולם מלא בקהל שיושב סביב שולחנות, כשבחוץ עוד מנסים כמה עשרות להשיג כרטיסים שאין. מרגול בשמלת מקסי מפוארת שמזכירה קצת גלביה, זהבה במיני שחור מחמיא. עיבודים יפים ומוקפדים שהכין עמית הראל. אבל אני ידעתי שהשאלה הגדולה היא האם מרגול תצליח במשך ערב שלם לעשות מה שנקבע מראש ולא להשתגע.

מגיעות למופע המשותף אחרי שנים לא קלות

גם מרגול וגם זהבה הן מגיעות למופע המשותף אחרי שנים לא קלות, עם עליות גדולות וירידות לא קטנות. אבל כבר מהרגע הראשון, כשהן שרו את "חומות חימר", היה ברור שהחיבור בינהן הוא רעיון מעולה. שתיהן זמרות גדולות, כל אחת מצוינת בדרכה, אבל הן גם מאוד שונות אחת מהשנייה והמפגש בינהן הוא הזדמנות להכיר אותן מחדש. באחד מקטעי השיא של הערב, הן שרו ביחד גרסה נפלאה ל"עינתא אומרי", שזה משהו שבאמת שווה לצאת בשבילו מהבית ברגע זה.

לשתיהן יש ארסנל גדול של להיטים, רפרטואר עצום, ולשמוע את שתיהן מבצעות את כל השירים האלה בדואטים זה משהו שמרים את הקהל לתקרה. ואגב כל קהל. נדמה לי שהמופע הזה מתאים מאוד גם ל"זאפה", ולקהל אשכנזי ששבוי קצת בסטיגמות. המפגש בין מרגול וזהבה, למרות שהוא מזרחי מאוד, הוא גם מוזיקלי, ומלא מאוולים מרשימים. זאת מוזיקה איכותית. אתנית. ישראלית. נהדרת.

שרות יחד באופן שהקפיץ את הרפרטואר של שתיהן

אבל למה לרוץ למסקנות. חוץ מאשר את "טיפת מזל" ו"עץ ירוק מפלסטיק", שאותו שרה כל אחת בנפרד, מרגול וזהבה היו כל הערב ביחד על הבמה, שרות יחד באופן שהקפיץ את הרפרטואר של שתיהן. שירים ישנים יותר כמו "טלפון אהבה" ו"יא חביבי", חלקם במחרוזות מרקידות שהרימו את הקהל לאווירת חפלה, קלאסיקות כמו "ריח מנטה", "עלם חמודות" ו"שמור אותי", וכמובן "זמר שלוש התשובות", "אהבה אסורה" ו"נערי שובה אלי".

מצחיק לראות את מרגול מתנהגת יפה כמו שנקבע מראש. אני מכיר אותה, ויודע שהיא כמעט לא מסוגלת לבצע לאורך ערב שלם שירים בסדר כפי שהוחלט לפני ההופעה. זה מנוגד למהות הקיום שלה. אבל בכל זאת, ערב משותף, סדר שירים, קטעי קישור מוצלחים שהוכנו מראש, אז היא התנהגה יפה.

תענוג לשמוע שתי נשים עם קולות ענקיים משתוללות

רק לקראת ההדרן היא כבר לא עמדה בזה וסחבה את זהבה לתוך הקהל, שאיים לבלוע אותן. השתיים עלו על שולחן ואלתרו דקות ארוכות. וכן, זה תמיד תענוג לשמוע שתי נשים עם קולות ענקיים משתוללות. ובמוזיקה המזרחית  גם הכל בנוי לאלתורים האלה, שמבחינת הקהל יכולים להמשך שעה ארוכה.

בסוף הערב, בחדר ההלבשה מרגול וזהבה היו מאושרות ונרגשות. מישהו הביא להן עוגה שעליה מוטבעות תמונות שלהן במרציפן וסוכר. הביאו גם פרחים. אבל זה לא היה העניין. שתיהן חששו קצת מהמפגש, ומהאופן שבו הקהל יקבל אותן. למרגול זה סיבוב הופעות רציני ראשון אחרי הפרשה, ומי כמוני יודע שהצלקות שלה טרם הגלידו. ולכן כשהכל נגמר, אפשר היה לשמוע אנחת רווחה נעימה של כל הנוגעים בדבר. אני מהמר שהיא תהפוך עכשיו ללהיט גדול. נתראה בקיץ בקיסריה.