"עומר אדם דרש מאור יהודה 300 אלף שקל", הזיעו ממאמץ הכותרות של כלי תקשורת שחיפשו לעשות קצת עניין לפני שסאגת הפסטות החלה. אז בואו נעשה סדר: עומר אדם לא הצמיד אקדח לראש של גזבר העירייה ואמר לו "הלו הלו משטרה, יש פה שוד הלילה, תביא ת'כסף". זמרים בסדר גודל של עומר לא צריכים לפנות לעיריות - העיריות הן אלה שפונות לזמרים בשביל לקבל את הצעת המחיר.
בדרך כלל, אם הסכום מתאים לתקציב אז אנשי העירייה מסכימים - מקסימום מנסים לנהל משא ומתן קצר - ובסוף מקנחים בסלפי עם הזמר רגע לפני שהוא קופץ לעיר הבאה. ואם לא? ממשיכים לזמר אחר שכן זורם על הסכומים שלהם.
אולי הם חשבו שעומר אדם יגיד להם "יודעים מה, אור יהודה? בגלל השיפודיות היפות שלכם, אני אעשה את זה במאה", אבל זה כנראה לא קרה, ואנשי אור יהודה החליטו לנקוט בטקטיקה המביכה "פחח מי בכלל רצה אותך". אחרי ששמעו שהסכום של הזמר הכי מצליח בישראל יקר להם מדי, הם הדליפו אותו לתקשורת בשביל לרכוב על אדי המחאה של "קאקדילה", וקיבלו את טייטל "העירייה האמיצה שלא מתקפלת מול עומר אדם הרשע".
הסיבוב לא נגמר שם, כי בת ים הודיעה שגם היא לא משלמת את הסכום הזה לעומר אדם. לאחר מכן כבר הצטרפו לדיווחים עוד כמה עיריות שיצאו נגד עוד כמה זמרים, ביניהם איתי לוי ואייל גולן - איתו טבריה כבר סיכמה על 180 אלף שקל, ופתאום נזכרה שזה יקר לה מדי.
אבל אין ספק שהמצטיין בסיבוב הזה הוא ראש עיריית ראשון לציון, שהגדיל לעשות והגיע עד לאולפן החדשות (!) בשביל להגיד שהוא "לא מוכן לשלם מחירים כאלה, אבל מכבד את מי שכן". וואלה. באמת לא יכולנו להסתדר בלי הדעה הלא פופולרית הזו, אבל העיקר ששליחי הציבור מרגישים שהרוויחו יחסי ציבור על חשבון האמנים שביומיום כולנו אוהבים להרים, לצרוח, לבכות ולנקות כשהשירים שלהם ברקע.
אם לא אור יהודה אז וויקס
ההופעות ביום העצמאות הן תמיד נושא נפיץ, ולכן ברור למה היה ניסיון להדליק את חבילת זיקוקים הזו מוקדם מהצפוי השנה עם עומר אדם. לישראלים יש מערכת יחסים מופלאה של שנאה ואהבה עם הנושא, ונדמה שהתגובות תלויות במזג הרוח הציבורי של אותו בוקר. מצד אחד זו הזדמנות נדירה, בעיקר בשביל מי שלא יכול להרשות לעצמו, לצפות עם כל המשפחה באמנים הגדולים ביותר במדינה "בחינם" (אין דבר כזה חינם, תמיד מישהו משלם), ומצד שני אנחנו מאוד אוהבים להתלונן על בזבוז כספים מוניציפלי.
קחו למשל את מה שקרה עם משה פרץ שאמר (בצדק רב) ב-2019 שבשביל 70 אלף שקל הוא מעדיף כבר להישאר בבית ולהנות מיום הולדת של המדינה שלנו בחיק משפחתו. כמו כולנו בעצם. אני מאוד מקווה שהוא לא מתכוון להיכנע לעיריית באר יעקב שמבקשת ממנו עכשיו לקצץ את השכר שלו מ-180 אלף שקל ל-120 - אחרי שכבר סגרו על המחיר.
הרי הכל עניין של היצע וביקוש: עומר אדם יופיע לכל המרבה במחיר, אם לא באור יהודה אז באירוע פרטי של וויקס, הישראלים צריכים להפסיק לקחת את זה באופן אישי. זו אולי תובנה די מבאסת, אבל זו פשוט הזדמנות מעולה להכניס כסף. בדיוק כמו שאף אחד לא מאמין שמוכרי ספריי השלג והתפוח המסוכר מסתובבים ביום החגיגי ביותר בשנה ברחובות ישראל רק מתוך אהבה למדינה, כך אין סיבה להאמין שמישהו מהזמרים עושה את זה מאותה סיבה. וזה בסדר, כאמור, אם העיריות לא ישלמו -מישהו ישלם, תמיד יש מי שישלם.
אז למה אני בכל זאת מאמין שמדובר בסיבוב יחסי ציבור על עומר אדם ושאר הזמרים המובילים במדינה? כי אף אחד מראשי הערים שיצאו בהצהרות לא אמר שום דבר פרט ל"לא נשלם". אף אחד לא אמר "במקום עומר אדם, אנחנו נשקיע את הכסף הזה בתשתיות העיר או במקום איתי לוי, אנחנו נשקיע את הכסף במגרשי כדורגל וכדורסל לילדים", אף אחד לא אמר "במקום ההופעה של אייל גולן, נשקיע את הכסף בפארק שישמש את תושבי העיר יותר מאשר הופעה חד פעמית". כלום, פשוט זרקו לאוויר "לא נשלם" וקיבלו את הלייקים ואת הכפיים.
בתקופה שבה כל עיתונאי עם עמוד אינסטגרם בטוח שהוא מינימום צ'ה גווארה, זה כנראה מספיק בשביל להתגייס לסיבוב. וזה לא שנושא המחיר לא שווה דיון ציבורי - הרי בסוף מדובר בכסף של התושבים שבאמת אפשר להשקיע במשהו אחר. מצד שני, זה יום העצמאות הראשון מאז פרוץ הקורונה, והאמנים הגדולים לא הופיעו יותר מדי בשנתיים האחרונות. אבל את הדיון הזה אף אחד לא טרח לנהל. כולם רוצים להיות אמיצי השעה.