"אני משתרללת" ו"אני חולת נפש" - קצת קשה להאמין לזה היום אבל שתי השורות האלה ביצירות של אייל ואורן ברקן (בהתאמה), עמדו במרכזם של שניים מהטראקים הישראלים הכי מצליחים אי פעם. מה שעוד יותר אפילו קשה להאמין זה שיש קשר ישיר בין שני הטראקים.
"דפנה", או בשמו הרשמי "Micro Play", יצא ב-1998 והפך תוך רגע ללהיט. בעיקר בגלל סאונד ה"ניצחונות" הלא מתפשר של אייל ברקן, הדיג'יי הישראלי החם ביותר באותה תקופה, אבל לא מעט גם בגלל הסימפול שעומד במרכזו. ותסלחו לנו על המילים, כן? "נו, דפנה מה קרה לך? אני משתרללת", נאמר בשורה האיקונית מהטראק, אבל לפני שהראש הכחול לוקח אתכם למקומות אפלים, דפנה מסבירה בעצמה בהמשך הקטע: "אחד שמשתולל ומטורלל - הוא משתרלל. אתה רוצה להשתרלל איתי?".
הסימפול האגדי הזה הוא למעשה קולה של הכותבת והמשוררת דפנה אילת. מתוך מחזמר של קישקשתא שרץ ב-1979 במקביל לתכנית המקורית ויצא בתקליט. אבל מבחינת האחים ברקן, מדובר בדפנה אחרת לגמרי: "בתקופת המסיבות דאז, הייתה לי שכנה שקראו לה דפנה והיינו מבלים אצלה הרבה", מספר אייל ברקן בשיחה עם mako מוזיקה על הטראק. "אחד המפיקים שעבדתי איתם מצא את הסימפול הזה והמשכנו עם זה".
"זה היה שוס, כי זה היה אחד הטראקים הראשונים שהיה בו סימפול בעברית", מספר אורן ברקן על ההצלחה של הטראק שיצר אחיו. "באותה תקופה כל הסימפולים והווקאלס היו באנגלית. אייל עשה מהפך כשהכניס סימפול בעברית. זו תקופה אחרת בה היה קשה להשיג את המוזיקה הזו. אנשים היו מגיעים למסיבות של אייל כאילו הוא החלילן מהמלין. הם פשוט רצו לשמוע מזה עוד".
"דפנה" היה חלק מ-Good Morning Israel, אחד האלבומים האלקטרוניים החשובים ביותר שנוצרו בישראל, ואם סופרים עותקים לא חוקיים – גם הנמכר ביותר. "האלבום נמכר ב-40 אלף עותקים רשמיים", מספר אייל ברקן, אבל גם הוא, כאמור, יודע שרוב המכירות של האלבום היו בעיקר זיופים שנמכרו בתחנה המרכזית בתל אביב: "שם זו בכלל הייתה היסטריה. הם עשו את Good Morning Israel 2 עוד לפני שאנחנו חשבנו על זה".
"צריך להבין, בגלל שאתה לא זמר שאסור לגנוב לו את הקול וכי הנושא לא היה מוסדר, היו חגיגות של זיופים", מסביר אורן. "פשוט שיווקו דברים כ'דיסק חדש של אייל ברקן', שמו בו טראקים – וככה עשו על זה כסף. לא היה לנו מה לעשות אז מבחינה חוקית".
זה אומר שאת הכסף האמיתי לא ראיתם בכלל. כיום אתם רואים מזה משהו?
"לצערי כבר לא, אבל האלבום עדיין עושה הדים בכל הגילאים. אנחנו כל הזמן מקבלים תגובות על הטראקים שלנו מכל העולם".
השיר הכי מפורסם מאותו אלבום הוא שיר הנושא – Good Morning Israel, שכולל גם כן סימפול היסטרי שהפך לאחד המזוהים ביותר עם ברקן ועם טראנס הניצחונות בכלל. "הסימפול המקורי שייך להולימן", מספר אייל. "הטראק הזה נולד כי תמיד הייתי מנגן בבוקר את הסגנון שלי, בזריחה, והיו צועקים לי 'בוקר טוב'. החלטתי לקחת את זה צעד קדימה וככה נולד הטראק".
בארץ הטראק התפוצץ, איך הוא נתפס בחו"ל?
"זה זכה להצלחה היסטרית וממש ייצג את ישראל. עד היום זה תופס ומאז זה זכה לאינספור גרסאות שונות – זה טראק אלמותי".
"Good Morning Israel" זכה לשיר המשך – "Good Morning Israel 2" עם קולו של לא אחר מדידי הררי, שהרבה לפרגן גם לגרסה הראשונה, אבל הוא לא זכה להצלחה גדולה כמו המקורי. "קשה לקחת להיט כל כך מצליח ולעשות לו גרסה שתתפוס", מסביר אייל. "עשינו את זה מהר מאוד וגם הסאונד היה קצת יותר מקצועי, וזה פנה לפחות קהל רחב".
ההצלחה של דפנה הולידה סוג של שיר המשך בשם "Crazy Dafna", אותו רובכם מכירים כ"אני חולת נפש", שזכה גם כן להצלחה אדירה. "זה היה סוג של מעבר טבעי, רצינו לקחת את הדברים צעד קדימה, לרמת המשתגעת לגמרי. לכן גם השם – כי דפנה השתגעה". הברקנים יודעים שבשיח של היום, אין סיכוי ששורות כאלה היו עוברות: "ברמת הפמיניזם, נראה לי שהיו כותשים אותי על שורה כמו 'אני משתרללת' כיום. בתקופה ההיא זה לא היה השיח".
"עד היום אני מקבל תגובות זועמות מבחורות שקוראים להן דפנה שמקללות אותי", מספר אייל ואורן מוסיף: "לפני חודש פנתה אליי מישהי צעירה שאמרה לי 'אתה יכול להוריד את 'Crazy Dafna'? ילדים מהכיתה שלי עשו טראק עליי ושמו בערוץ שלך'. הצעירים בעצם אומרים שהם עשו את הטראק על מישהי מהכיתה שלהם".
במדינות בהן תרבות המוזיקה האלקטרונית מוערכת מספיק, אמנים כמו האחים ברקן היו מסודרים מבחינה כלכלית עד היום, או לפחות זוכים למספיק קרדיט, אבל עד הקורונה אייל התעסק בהשכרת דירות יוקרה לאנשים אמידים, ומאז המגפה הוא מתעסק במשחקים מבוססי קריפטו. "אני מנגן פה ושם, אבל רק באירועים ענקיים כמו אירוח של טייסטו או אצל חברים במסיבות קטנות". אורן מצדו, מתעסק בתחום הכושר ובהייטק, גם הוא מתקלט מדי פעם: "גם למסיבות טראנס מזמינים אותנו הרבה, אבל הבעיה שהמסיבות האלה לא ממש מאושרות".
המסיבות שגדלתם עליהן.
"נכון, אבל מתבגרים. לא בא לנו כבר לשבת בניידת – פעם לא הייתה לנו בעיה".
"הסצנה אז הייתה אחרת לגמרי. הטראנס היה שבט, היית בא בשביל הכיף והאהבה והיום מסתכלים בז'אנר יותר על כסף", אומרים האחים ברקן בהסתכלות היסטורית על הז'אנר שעזרו לטפח.
אתם מרגישים שזוכרים ומכבדים אתכם?
"באופן טבעי, כמעט כל אמני הטראנס שהצליחו בעולם גדלו אצלנו. אנחנו מרגישים שעושים לנו כבוד עד היום, זוכרים ומעריכים. הכבוד הוא גם מהסצנה עצמה אבל לא פחות מהקהל, גם בעולם וגם בישראל שכותב לנו. רק עכשיו קיבלנו הצעה מדובאי להופעה גדולה".
ומה עם דפנה כיום? "היא חזרה בתשובה וגרה בירושלים", מספר אייל. "נפגשנו לפני כמה שנים והיא שומרת נגיעה, אבל צחקנו על הטראק. היא מאוד אהבה את זה בזמן האמת וקיבלה סוג של הכרה, היא גם הייתה חלק מהסצנה שלנו".