רוני ישראלי - The Show Must Go On

צפיתי בביצוע של רוני ישראלי לפחות שלוש פעמים, ולא הצלחתי להתרגש. אין עוררין על עוצמת הקול שלה, על כך שהיא יודעת להתמודד עם שיר קשה, על הנוכחות, על כך שלא זייפה כמעט בכלל, אפילו היכולות הטכניות שלה סבירות. העניין הוא שצבע הקול שלה פשוט לא עושה לי את זה. היא לא מגיעה כמעט לשום צליל שמצליח לגעת בי. לאורך רוב השיר היא נשמעת כמו מישהי שבאה לטפס על ההר ומתאמצת להגיע לשם, במקום לשיר מתוך עצמה.

ישראלי נמצאת במעבר שבין חיקוי דיוות גדולות (פרדי מרקורי היה דיווה ענקית, לצורך העניין), למישהי שמנסה למצוא את הזהות שלה כזמרת, ובתחילת המשפטים מתניעה מחדש מסאונד של דיבור לסאונד שירה. נכון, קשה מאוד להתחרות בזיכרון ובביצוע האלוהי של מרקורי, וישראלי נתנה את הכי טוב שלה. אני מעריך מאוד את היכולות, הרבה פחות נפעם מהתוצאה.
ציון: 8

 

מזי אלמקייס - "לפעמים"

מזי אלמקייס שרה נחמד, אפילו שרה יפה, כמו שאמר לה אייל גולן, אבל כאן בערך זה נגמר. גם אני נהניתי לשמוע אותה שרה, כי יש בה עדינות, היא באה צנועה, ומצליחה להתגנב ללב של המאזין דרך האנדרסטייטמנט. קול נמוך, כמעט מתחת לרדאר, שוגייזרית מזרחית. בשום שלב היא לא באמת הרימה, פתחה, שלא לדבר על התפוצצה. היתה לה לקראת הסוף עליה, אבל זה נשאר בגבולות הסביר, הנחמד, מגרד קצת את שכבת הצבע העליונה ותו לא.

וזו הדיוק הבעיה של אלמקייס. בשיר כמו "לפעמים" אתה מחכה שיבוא מבצע (במקרה הזה מבצעת) ואו שימרח אותך על הרצפה טובע בים של דמעות, או שיביא איזה קול או יציאה או מפגן ווקאלי מהמם, שיותיר אותך עם אפקט של "וואוו". במקרה שלה לא קרה אף אחד מהדברים האלה, וחבל.
ציון: 7

 

אבי פרץ - "את המחר שלי"

מאז שהמוזיקה הים תיכונית הפכה לפופ של המדינה, התמלאה הארץ בזמירים מהסוג של אבי פרץ. הם שרים עם חברים בקריוקי, באירועים משפחתיים, אולי עולים לפעמים באיזה מועדון, נרשמים לתוכנית של אייל גולן בערוץ 24 ומנסים את מזלם. מבול הכשרונות הזה הוא מבורך כמובן, אבל גם בתחום של המזרחית, לא כל אחד עם קול יפה יכול לסחוף קהל, ולא כל זמיר הוא גם זמר.

לאבי פרץ יש קול דך, נעים, נינוח, הוא לא מזייף, שר יפה, ובסיום הנאמבר שלו גם שמענו כמה מקסים הוא נשמע כאשר הוא מסלסל. אבל בביצוע של פרץ היו חסרים הרבה אלמנטים אחרים שהם לא קול ושירה נטו, אלא תכונות אחרות, בדיוק אלה שהופכות זמיר לזמר. כריזמה, כוח, יכולת לסחוף, לגעת באמת במאזין, לרגש, לתת את התחושה שבאותו רגע אין שום דבר אחר חשוב שקורה בעולם - את כל אלה אין לו בינתיים.
ציון: 7

 

עדן ברזילי - "Russian Roulette"

עדן ברזילי זמרת טובה, אבל הביצוע שלה ללהיט של ריהאנה נראה כמו משחק ברולטה רוסית, וההימור שלה היה שגוי. הכל מתחיל בבחירת השיר. יפה לברזילי שהיא מחוברת לפופ לועזי, אבל 80 אחוז מהקהל מצביע לפי מה שמרגש אותו, ומאוד קשה לרגש עם השיר הזה. אפילו אם אנשים מכירים אותו ואוהבים אותו, כי לפני שלוש שנים הוא היה להיט ברדיו, קשה לומר שהוא מרגש אותם. קהל מתרגש הרבה יותר משירים בשפת האם שלו, עדיף בלדה, שיש לה שיא אמוציונאלי ולאו דווקא שיא מוזיקלי - בדיוק הפוך ממה שהיא בחרה.

ועדיין, היא היתה יכולה לצלוח את מבחן המסך בהצלחה, לו הביצוע שלה היה משכנע. ולשכנע אפשר כשאתה מחובר בעצמך לשיר. יש פער גדול בין לאהוב שיר לבין להיות מחובר אליו בצורה רגשית עמוקה ולהיות מסוגל להוציא אותו ממך באופן שייגע באחרים. כל אלה הובילו לנאמבר שבו היא ניסתה וניסתה עם כל מה שיש לה, וזה עדיין לא עבד. עדן ברזילי היא זמרת עם יכולות נאות, אבל בחירת השיר אילצה אותו להתאמץ. היא התאמצה לרגש, התאמצה למצוא חן, התאמצה להרשים - עד שאפשר היה לראות טיפות זיעה מטאפוריות זולגות ממנה. וחבל. אני חושב שעם בלדה חזקה מהרפרטואר שלה בלהקה הצבאית, היא היתה יכולה להשיג תוצאה טובה יותר
ציון: 8

 

אליאב מועלם - "נולדת בשבילי"

אליאב מועלם הוא יוצר מוכשר מאוד, והתשוקה שלו למוזיקה אמיתית ואותנטית, אבל יכולות השירה שלו עדיין לא מגיעות לאותה הרמה. יש למועלם צבע קול יפה, והוא יודע איך צריך לשיר, אבל הוא גם מזייף. לא זיוף אחד או שניים שעליהם אפשר לסלוח באודישן מהסוג הזה, אלא זיוף כמעט בכל שורה בה הוא שר, וזה כבר הרבה יותר בעייתי. כלומר, מועלם יודע לאן צריך להגיע בשירה, אבל לא מצליח לעשות את זה. מעבר לכך, מועלם היה סטאטי מדי, לא מספיק כריזמתי. הוא נוגע ללב, כי הוא כולו פקעת של רגש, אבל בזכות מי שהוא כיוצר ודמות, לא כזמר.
ציון: 6.5

 

אהד ג'הסי - "אם את עדיין אוהבת אותי"

אהד ג'הסי הוא זמר עם קול מצויין ויכולת הגשה טובה, אבל הוא לא יציב. הביצוע שלו נע בין שיאים של עוצמה וריגוש, לבין שתיים-שלוש נפילות כואבות בדמות זיופים. לרגעים הוא היה טוב מאוד, וברגעים אחרים השירה שלו ממש צרמה (למשל כשהוא שר 'אם את עודך, עודך שלי'). אהבתי מאוד את כל החלק האחרון של הביצוע שלו, שבו הוא המריא גבוה, אבל קשה היה לשכוח לו את הבאמפרים המעצבנים שהקפיצו את האוזן בדרך ומנעו ממנו להיות מצוין לכל אורך הנאמבר. לא כל זמר עם קול עמוק ומרשים, יכולת הגשה, תשוקה והתכוונות גדולה, הוא גם פרפורמר גדול ומבצע מדויק. לא כל אחד ששר "אביא לך אבנים מהירח" הוא בעז שרעבי.
ציון: 8

 

אלעד שודלר - "לחיות"

אלעד שודלר הוא שם שכל ברנז'ת המוזיקה מכירה כבר לפחות שלוש שנים. "לחיות" שלו יצא כסינגל וקליפ מוצלח, ואף הושמע ופורגן ברדיו. שודלר סיפר בראיונות שעבר חוויות קשות בשירותו הצבאי ואיבד את אביו ואחותו - נושאים שעליהם כתב את שירי אלבום הבכורה שלו. "לחיות" הוא שיר טוב מאוד, של יוצר שעבר קשיים, תלאות ואובדן, ובכל זאת בחר לחיות. שיר כן ואמיתי, שמדבר על החיים והבחירה בהם. שיר שהפזמון שלו, כפי שהוא שר אותו הערב על הבמה, תופס ולא עוזב אותך, מרגש ממקום אותנטי. שודלר הוא רוקר עם קול נמוך, ספק צרוד, שיכול לעבור מצויין בהופעה בבארבי, אבל אולי קצת פחות על הבמה של "הכוכב הבא". לצערי הביצוע שלו היה אנמי מדי. עוד קצת מאמץ, היפתחות, עוד קצת כריזמה - והוא היה עובר. אני בעדו.
ציון: 8.5

 

ליאור פרץ - "נגד הרוח"

כששלום חנוך כתב את "נגד הרוח", הוא כתב אותו על אנשים וסיפורים כמו ליאור פרץ. באודישן הראשון היא היתה מצוינת (ויותר טובה ומרשימה מאמש), ונתקלה בחומת השופטים. אתמול הספיקו לה פזמון ובית כדי להרים את המסך, וזה עוד לפני שריטה הצביעה לה, אחרי שהמסך כבר עלה. ההחלטה לפתוח עם פזמון היתה נבונה, כי אם היא היתה מתחילה עם הבית, חלק מהקהל היה מאבד סבלנות. מצד שני, קשה להתניע שיר ישר מהפזמון, וזה כמעט היה בעוכריה.

הנאמבר הזה התחלק לשניים. החלק השקט, שבו היא היתה חלשה (יחסית), הספיק כדי לעבור, אחרי שהמד נתקע לשניות גורליות באיזור ה-60 אחוזים. אבל החלק המעניין באמת היה בכניסה של הלהקה, ואז פרץ פתחה את המבער, ושם, בעולמות הסופר-ווקאל, כשהיא יכולה לשחק עם הקול בוירטואוזיות, באמת שכמעט ואין לה מתחרים בעונה הזו. בחלק השני של הנאמבר היא אפילו הזכירה לי את הדומיננטיות שהיתה לזמרת כמו דיאנה גולבי בעונת ה"כוכב" שבה היא זכתה. אם ליאור פרץ תבחר שירים נכונים ולא תפשל - אני מהמר כבר עכשיו שהיא תגיע עד הסוף, גם בלי העזרה של חלק מהשופטים.
ציון: 9

 

דודי עמר - "Impossible"

דודי עמר זמר נחמד עם חוש קצב, אמביציה, ויכולת לגעת ברגש כשהוא שר בלדה בעברית. פה הוא לקח להיט אר אנד בי חזק של שונטל, שבוצע בהצלחה ב"איידול" הבריטית, והיה גדול עליו בכמה מספרים. עמר ניסה להיות סוג של חן אהרוני חדש, אבל הוא לא מתקרב לרמה, לצערי הרב. השירה שלו היתה יותר מדי מהאף, הקול שלו, שצריך בשיר כזה להימתח כדי שלא לזייף, איבד את התכונות המרגשות שלו.

כדי שלא לפשל, הוא היה צריך לרדוף אחרי האנגלית ולנסות לשיר במבטא סביר -, והתוצאה היתה לא יותר מקריוקי בינוני, מתחת לרמה הנדרשת. שוב ושוב מוכח שהבחירה לשיר באנגלית היא סיכון גדול, ושאם אתה לא שר מושלם - אל תלך לשם. עמר היה יכול להרשים הרבה יותר עם בלדה בעברית, אבל כשרוצים לעשות רושם, לפעמים גם נופלים.
ציון: 7

 

דניאלה ברדה - "Hurt"

אני באמת לא יודע מאיפה המתחרים בתוכנית הזו שואבים את הביטחון העצמי המופרז שלהם. אולי כי כולם מסביבם, משפחה וחברים, ומי שמטפל בהם מצוות התוכנית, מנסים לעודד אותם ולתת להם את ההרגשה שהם מצוינים, כי זו הדרך לנטוע בהם את האומץ לעלות על הבמה בשידור חי. דניאלה ברדה היא פספוס רק של עצמה, ומאוד חבל לי עליה. ושוב, הכל מתחיל בבחירת השיר. יש לך צ'אנס אחד ויחיד, אז למה להסתכן עם בלדה מושלמת של זמרת גדולה כמו כריסטינה אגילרה, שיר שאנשים מכורים אליו. למה לנסות להתחרות בביצוע הטוטאלי שלה, ולשבור שיניים על האנגלית?

אודישן ב"הכוכב הבא" הוא לא חתונה, הוא לא ערב חד פעמי של הגשמת חלומות. גם אם לברדה היה חלום לשיר את "Hurt" כשכל עם ישראל צופה בה, הסיכון גבוה מדי. אודישן הוא כמו משחק גורלי של הנבחרת בכדורגל, שבו צריך להוציא תוצאה. גם אם שיחקת הגנתי ועשית תיקו - הוצאת תוצאה. אם ברדה היתה לוקחת שיר של ריטה, מירי מסיקה, שירי מימון או כל זמרת ישראלית גדולה אחרת - הסיכוי שלה לעבור היה פי שניים גדול יותר. לצערי היא שיחקה התקפי, וחטפה רביעייה מהשופטים.
ציון: 8

 

אפרת איפרגן - "שושנים עצובות"

אפרת איפרגן היא זמרת טובה, יש לה כמעט את כל מה שצריך. צבע הקול שלה, צורת ההגשה, הפרייזינג (האופן בו היא מלבישה את המילים על הלחן), הסיומת של כל משפט, אפילו הצורה שבה היא נושמת תוך כדי השיר - הזכירו לי את שירי מימון. הביצוע הספציפי שלה ל"שושנים עצובות", הזכיר משהו ממאיה אברהם, הזמרת הקבועה בהרכב "הפרויקט של עידן רייכל". וכמו מימון ואברהם, איפרגן היא קודם כל מבצעת מוכשרת, שנתנה ביצוע יפה, וזה הספיק לה כדי לעבור. אבל למרות שהיא עושה רושם של זמרת בשלה, במקרה של אפרת צריך עוד לברר את רמת החיבור שלה לשירים שהיא שרה. את מה שהיא יכולה להביא מהפנימיות שלה למקצוע - נגלה בהמשך.
ציון: 9

>> רשימת הדרישות של ריהאנה מההפקה בארץ
>> כך תיראה ההופעה של ריהאנה
>> הצביעו למצעד הלהיטים של ריהאנה!