דוד דריי - "ירח"

דוד דריי רק בן 17, אבל יש לו תכונות של זמר מנוסה, תכונות שבאו לידי ביטוי באודישן המרגש שנתן אמש על במת "הכוכב הבא". האודישן הזה היה מרגש לא בגלל שדריי שר את "ירח" של ארצי - שיר שמתאים שישיר אותו מתמודד בגיל שמבוגר ממנו פי שלושה, אלא מהקול שלו, מאופן ההבעה ומהשליטה שלו בניואנסים והסלסולים. זמרים בני 17 ששולטים ככה בשירה שלהם, חד, נקי, מפוקס ומלא ביטחון - למרות ההתרגשות הגדולה - הם מצרך נדיר. מה שאומר שדריי הוא, לפחות בשיר הזה, אחד הזמרים היותר טובים שעברו את מבחן המסך מתחילת העונה.

הישיבה שלו על הכיסא עזרה לו, היא היתה חשובה, ונתנה לו את מרכז הכובד הנכון. הרבה יותר קל לשיר בלדה שכזו, כאשר אתה יושב נינוח ויכול להתמקד בלהזרים את עצמך החוצה דרך המיקרופון. הוא קם רק כשהמסך נפתח, רק אז הוא שחרר. לפני כו הכיסא שמר עליו מהפחד. מאוד אהבתי את הסלסולים שוברי השורות שלו בסופי משפטים. יהיה מעניין לשמוע אותו שר משהו מזרחי. אני מאמין שהוא יכול להביא גם משהו נוסף מעצמו, ולא רק לשיר קאבר טוב.
ציון: 9

 

יערה בראון - "עד מתי אלוהיי"

האודישן של יערה בראון מול המסך והעובדה שהיא לא עברה את מבחן הקהל, חושף את ה"אכזריות" של החד פעמיות, ואת הפער שקיים בין האזנה לביצוע דרך הטלוויזיה בבית, לעומת השופטים שמקבלים אותה ישר לתוך האוזניים באמצעות אוזניות. בצפייה רגילה בטלוויזיה גם אני לא התרשמתי ממנה - הבית שהיא שרה נשמע לי כמו התחפרות של זמרת בקטע שקט, דכאוני, כאילו היא מנסה להעביר את הבית בציפיה שיגיע כבר הפזמון. רק בהאזנה שניה עם אוזניות, מתגלים הניואנסים המיוחדים שהיא הביאה לשיר, במיוחד בבית. מה שבטלוויזיה נשמע מונוטוני ושטוח, בהאזנה שנייה ושלישית עם אוזניות, בווליום גבוה יותר, נשמע טוב פי כמה. לכן אני מבין את המחאה של ריטה על כך שבראון לא עברה.

בראון היא זמרת מזרחית עם גוון מקסים. כשהיא שרה נמוך בבית היא מזכירה את הסגנון של זהבה בן, רגוע לכאורה אבל סוער. הסלסולים שלה בשורות "נפשי תועה וזועקת" ואחר כך ב"איך אני כאן לבדי" היו מצויינים. גם בכניסה לפזמון, עם עזרה מ"הבינלאומיות", היא היתה טובה מאוד, סלסלה יפה ונתנה את הזעקה הקורעת. בסך הכל זה היה ביצוע לתפארת. אם היא לא עברה אז מי כן.
ציון: 8.5

 

שרון לייבוביץ' - "I Don't Want To Miss A Thing"

צבע קול רוקיסטי, צרוד ומיוחד כמו שיש לשרון לייבוביץ', אין הרבה. בטח שלא בארץ. לבן אדם הזה יש במיתרים ובגרון יכולות קוליות (ועומק) שזמרים אחרים יכולים רק לחלום עליהן. אם הוא רק היה יודע לעבוד טוב יותר עם מה שיש לו, הוא היה יכול להיות זמר נהדר, ויש לי תחושה שהוא יכול לפתח קריירה כזמר קאברים לא רע בכלל.

אני לא מקבל את הקביעה שהוא "התאמץ יותר מדי". לייבוביץ' ניסה לחקות את סטיבן טיילר, הסולן של אירוסמית' מהביצוע המקורי, כשהשיר הספציפי הזה וסגנון השירה הרוקיסטי שהוא מצריך, גורם לכך שזה יישמע כאילו הוא מתאמץ יתר על המידה, אבל זה בילט-אין בשיר. איפה לייבוביץ' כן נפל? בדברים הקטנים. במבטא שלו באנגלית שרחוק מלהיות מושלם, בהגייה הקשה של מילים מתוך הטקסט, שנשמעה כאילו הוא מתבלבל או מלפסס (למשל בשורה "The Sweetest Thing Will Never Do"), בכך שהביצוע לא נשמע אחיד - רגעים של ברק לצד צרימות. יש לשרון לייבוביץ' מתנה גדולה שקיבל מאלוהי הרוקנ'רול, אבל הוא צריך לעבוד קשה כדי לשייף אותה עוד הרבה יותר.
ציון: 7.5

 

אריה וגיל גת - "The Sound Of Silence"

לאריה וגיל גת יש חוש מוזיקלי טוב, הרמוניה קולית יפה, והגשה נעימה ומדויקת. מה שחסר להם הוא קולות מרשימים יותר מבחינת הגיוון, העוצמה והיכולת לשיר מעבר לרמת הקומזיץ. כשמנקים הצידה את הסיפור האישי, המראה החיצוני, נגינת הגיטרות הסבירה והלהקה מאחורה, שניגנה עיבוד מזהיר, מקבלים שני זמרים נחמדים, שיודעים לחקות יפה שירים מהסבנטיז, ועושים את זה באופן נקי, בהיר ומעורר הערכה. יפה היה לראות אותם דבקים בשיר ושומרים על "צלילו של השקט", גם כשהמסך נפתח מולם (בהנחה שה"בום" שאנחנו שומעים בבית נמנע מהם). מנגד, הם התאמצו בשלבים היותר מאתגרים של השיר, במיוחד אריה, ולא בטוח שמבחינה ווקאלית הם מספיק חזקים להמשיך עוד הרבה קדימה.

התשובה לשאלה האם האחים גת עברו בגלל מי שהם ומה שהם מייצגים, או בגלל איך שהם שרו - היא שהם עברו כי הם היו טובים, כי הכל התחבר להם ברגע נתון - השירה, ההרמוניות, הגיטרות, התמיכה מהשופטים. הם מוכשרים, ואני סקרן מאוד לשמוע אותם שרים שירי סיקסטיז-סבנטיז ישראליים עם הרמוניות יפות - גשר הירקון, השלושרים, אריק איינשטיין ושלום חנוך, איינשטיין וגבריאלוב, בחירות שיחברו אותם עוד יותר לקהל.
ציון: 8.5

 

מלי סוויסה - "הצל ואני"

קריית גת ממשיכה לספק זמרות יפהפיות ומוכשרות עם קולות גדולים וכריזמה. זה התחיל עם נינט טייב, המשיך בעדן אמזלג , וכעת מלי סוויסה, שכל מה שרציתי לעשות כששמעתי אותה שרה הוא לקפוץ ראש לתוך הקול שלה ולצלול לעומק. יש לסוויסה קול שבלי שום תמיכה מרגש נטו, רק מהצבע שלו, וזו מעלה גדולה. נכון שכל עוד היא שרה נמוך היא נשמעה קצת כמו זמרות מהאייטיז, או מורה לזמרה (שזה מה שהיא), אבל זה היה כה מקסים ויפה. בבית השני היא אספה תנופה, התכוננה להתפרצות והוסיפה אלמנטים.

כשהיא פתחה גרון בפזמון והתחילה לעוף רחוק, הגיעה עוצמה שנתנה לה כנפיים, וסלסולים קטנים ויפהפיים, מדויקים על הניואנס. כשהיא שוב ירדה לשקט רציתי לקום מהספה ולחבק את הטלוויזיה. ואז היא שוב המריאה ואפשר היה לחייך חיוך רחב. על רגש עוד אפשר להתווכח. טכנית, זה היה ביצוע כמעט מושלם (אייל גולן העיר לה על זיוף), ביצוע שמגיע לו ציון 10 עגול ראשון לעונה הזו (אנחנו מדברים על רמה של אודישן שני, כן?). ביצוע של מישהי שהיא כבר זמרת, זמרת משכנעת, שאולי אין על מה לעבוד איתה, אולי היא כבר מעוצבת, אולי טובה מדי. לבחורה הזו לא רק שהגיע לעבור לנבחרת של התוכנית, היא צריכה לקבל תוכנית משלה.
ציון: 10

 

רוית פדן - "Someone Like You"

ביקשו מרוית פדן לטפס על גבעה, תל קטן, והיא בחרה לטפס על הר. לקחת שיר של הזמרת הכי מצליחה בעולם, עם שיר שהיה שיר-שנה גלובאלי, ולשיר אותו כמעט א-קפלה? צריך אומץ גדול לבצע מהלך שכזה, וביטחון עצמי גדול ביכולות שלך (או לא להיות מודע למעשיך, שגם זו אפשרות). פדן הלכה על כל הקופה ושיחקה אותה בשניה האחרונה ממש.

הביצוע שלה היה יפה, אבל לקח לו בית ופזמון שלם להתרומם ולהגיע לרמה הדרושה. יש לפדן קול טוב, היא שרה מדויק, שרה נכון, אבל התקשתה לרגש. היא נגעה בלב באמת, בפעם הראשונה, בקטע הא-קפלה, שהיה חשוף, וצלול, עם עלייה יפה לסופר-ווקאל, ובו היא הגיעה בפעם הראשונה לפוטנציאל האמיתי שלה באודישן הזה. על הרגע הזה הגיע לה, עליו היא גם עברה.
ציון: 8

 

מאור שלום - "כתם הפרי"

איזה יופי. מאור שלום היה מקסים. הוא לקח שיר שכולם מכירים, כבר בוצע פעמיים לפחות ב"כוכב נולד", ולקח אותו למקום שהיה אחר לגמרי, לעיבוד רגוע, עם ביצוע שהיה לא פחות ממרגש. הקול שלו ליטף את הטקסט, לא נעץ בו שיניים, זרם איתו, זו היתה נונשלנטיות סתווית מתוקה-מרירה, שלצליליה עלים נושרים בשלכת. לא, ממש לא צריך להיות זמר עם קול גדול כדי להגיש שיר שיישמע יפה. שלום שר חלש, אבל בחולשה הזו זרם ממנו המון אטיטיוד, עם ניואנסים קטנים ששווים התכווצויות בלב.

יש למאור שלום שקט שמסתיר רעידה, ויכולות הרבה יותר מעניינות מזמרים אחרים שכן עברו את מבחן המסך בתוכניות קודמות (לא חשוב שמות). מודה שאני נשבתי בקסמו, וממש לא אכפת לי מה השופטים הצביעו. קחו את הביצוע הזה מאתמול ותשדרו אתו היום בגלגלצ, ככה כמו שהוא - המרכזיה של גלי צה"ל תקרוס, ותוך יומיים יהיו לו 100 אלף צפיות ביו טיוב.
ציון: 9