מי היה מאמין שדווקא מייקל ג'קסון המנוח ינפק את הלהיט הראשון והמגניב של הקיץ הזה. "Love Never Felt So Good" שיוצא כעת, בחיבור מיוחד עם (מי אם לא) ג'סטין טימברלייק, הוא סוכריה מתוקה-חריפה, אבל לא מדי, שמיד עושה חשק להתחיל לרקוד, ולא תמצאו פלייליסט בלעדיה בחודשים הקרובים.

"Love Never Felt So Good" הוא הסינגל הרשמי הראשון מהאלבום החדש של מייקל ג'קסון "Xscape", האלבום השני שיוצא לאחר מותו. השיר נכתב במקור על ידי ג'קסון, פול אנקה וקת'י ווייקפילד עוד ב-1983, לפני 31 שנה, וג'קסון הקליט אותו בהמשך. ככזה, הוא דיסקואידי וג'קסוני בדיוק במידה הנכונה. הוא אכן מזכיר להיטים קצביים מהאלבומים של ג'קסון "Off the Wall" ו-"Thriller", אבל מצליח להיות גם "מייקל ג'קסון קלאסי" וגם להישמע רענן ומגניב (יחסית) נכון להיום, בעידן הקאמבק של הדיסקו מתוצרת טימברלייק עצמו, דאפט פאנק, פארל ושות'. על הדואט עם ג'סטין טימברלייק אחראית ההפקה המוזיקלית של טימבלנד, שעשה הפעם עבודה טובה.

גרסה של השיר שבה ג'קסון שר ללא טימברלייק נחשפה בטקס פרסי המוזיקה של "Iheart", כאשר אשר א שר, אבל מנסה לרקוד כמו ג'קסון

 

קולדפליי ואביצ'י -  A Sky Full Of Stars

מעריצי "קולדפליי" הותיקים, אלה מימי הרוק, לא יגידו כלום, כי כנראה שללהקה כבר לא נשארו כאלה. אבל מי שאהב את האלבומים האחרונים שלהם, אולי ישמח מהחיבור החדש עם אביצ'י, ממבשרי ה-EDM בעולם העכשווי. עם שיר כזה קשה לקרוא לקולדפליי "להקת רוק". האמת שקשה לקרוא להם ככה כבר כמעט עשור.

אחרי "Magic", שלמרות הקליפ החביב, לא הפך ללהיט בינלאומי ענק כמו שהכריס מרטינים הרגילו אותנו בעבר, "שמיים מלאי כוכבים" הוא הסינגל השני מתוך אלבומם החדש "Ghost Stories", שיצא במלואו ב-19 בחודש. הוא נכתב על ידי מרטין ופול אפוורת', כשאביצ'י מופקד על ההפקה המוזיקלית. השיר מתחיל כבלדת פסנתר, עד שהוא מתגבר עם השירה הסמי-מתבכיינת של מרטין על רקע הדאנס האופטימי של אביצ'י. אין פה צליל שלא שמענו קודם, אבל יש כאן אנרגיה, וניסיון לעשות משהו "נצחוני" מבלי ללכת עד הסוף. בהחלט יש כאן פוטנציאל ללהיט, השאלה היא מי יהיה הקהל שישמח להאזין לו.

 

ג'ניפר לופז -  First Love

ג'ניפר לופז משתפת פעולה עם מקס מרטין האגדי בסינגל שני רשמי, מתוך אלבומה השמיני שצפוי להגיע ב-17 ביוני (קדם לו "I Luh Ya Papi", שבקליפ שלו הקפה את עצמה בגברים שריריים). מרטין שותף כאן לכתיבה ויצר את ההפקה. יש כאן פופ סביר, עטוף בתופים חזקים, סינתיסייזרים מקפצים, ומעין "הוק" שתופס את האוזן כשג'יי לו שרה: “I wish you were my first love ‘cause if you were first there wouldn’t have been a second, third or fourth love".

בהאזנה ראשונה זה לא נשמע משהו, אבל בשנייה ושלישית כבר זורם יותר טוב, אם כי עדיין נורא 2010-11. ג'יי לו מפגרת בשלוש-ארבע שנים לפחות אחרי דברים שעשו לפניה כוכבות כמו בריטני ספירס וביונסה נואלס. מספיק לשמוע אותה שרה "או או או או" כדי להבין את זה. ובכל זאת יש ל"First Love" סיכוי כלשהו להיות להיט, כי הוא כן נדבק לאוזן איכשהו, ודור חדש של נערות שלא מעורה במה שקרה בשנים קודמות, עשוי להתאהב בו.

ואם הוא לא יעבוד - תמיד יישאר לה שיר המונדיאל עם פיטבול.