קשה להאמין אבל השנה הגיעה לסיומה. הזמן עובר כל כך מהר, הא? לא הספקנו לקרוא עד הסוף את התחזיות ל-2015 וכבר סיכומי השנה מקיפים אותנו מכל עבר. הבעיה היא שבתחום ההיפ הופ לפחות, הרבה מהסיכומים האלה נוטים לחזור על עצמם, ובסופו של דבר כולם מתפלפלים על אותם הריליסים - קנדריק לאמאר, ד״ר דרה, ריי סראמורד ודה ויקאנד מככבים בכל רשימה, ובסופו של דבר אתם, הקוראים היקרים, נשאר עם תמונה די חדגונית של 2015. אך אל חשש! כאן ב״ברכת הכהן״ אנו מביאים לכם את הרשימה שלא תראו במקום אחר, עשיריית הלהיטים האלטרנטיבית שנבחרה על ידי פאנל השופטים המכובד (שכולל אותי ואת עצמי) ושתבטיח לחשוף אתכם למשהו שאולי פספסתם בשנה האחרונה. הרי בסופו של דבר המטרה של כל המדור הזה היא להוציא אתכם, קוראים אהובים ומקסימים, עם עוד כמה שירים להכניס לאייטונז שלכם. אז הבה נתחיל (הסדר הוא אקראי ואם נתקלתם במשהו שהוא לא לגמרי היפ הופ אל תבהלו!).
1. Denmark Vessey - Think Happy Thoughts
אתם לא חייבים להקשיב לדעה שלי לגבי הראפר הדטרויטי דנמרק ווסי. אתם יכולים פשוט לקרוא את הציוצים של ארל סווטשירט או טיילר דה קריאייטור שעפים עליו לאחרונה, או לחילופין פשוט למצוא אותו ברשימת המומלצים של מגזין רולינג סטון. המלצתי כבר על האלבום האחרון שלו "Martin Lucid Dream" כאן במדור, אלבום שבעיני מסמל את המיטב של האינדי היפ הופ ב-2015. הפקות מבוססות סימפולים שנשמעות כאילו קלאסיות, אך למעשה פסיכדליות לחלוטין, ועליהם ראפים מתוחכמים אך עדיין בגובה העיניים והמון הומור. השיר "Think Happy Thoughts" מגיע לרומם את הרוח ברגעים קשים ועושה את זה עם מלודיה מתוקה ושנינות יומיומית כובשת.
2. Action Bronson - Easy Rider
אקשן ברונסון הגיע גם הוא לנקודת רתיחה השנה ואלבומו "Mr. Wonderful" אפילו הצליח לייצר להיט קרוסאובר אמיתי (ותודה למפיק מארק רונסון) "Baby Blue", שוודאי נכנס ללא מעט רשימות סיכום, ואפילו לגלגלצ. מלבד כמה בעיות רפואיות וסכסוך לא נעים עם גוסטפייס קילה, 2015 הייתה טובה לברונסון, שמצא את הנישה שלו בזירה העולמית והוא כעת אהובם של כל אוהבי הראפ, הבישול והוויד. איזי ריידר היה הסינגל הראשון שיצא מ"Mr. Wonderful" ואמנם לא היה גדול כמו ״Baby Blue", אבל הציג את הטירוף של ברונסון במלוא הודו - טריפ של גרוב תורכי ישן עם ויז׳ואלס של נסיעה מדברית שטופת אסיד.
3. Dam Funk - Virtuous Progression
זו הייתה שנה מעניינת עבור המפיק הקליפורני דאם פ׳אנק. אחרי שהגיע לשיא הקריירה (וכנראה החיים) באלבום משותף עם סנופ דוג בשנה האחרונה, לא היה בטוח מה יהיה הצעד הבא שלו. והאמת שהאלבום "Invite The Light" ענה על כל השאלות בצורה מאוד פשוטה - אלבום מפיק קלאסי שעולה שלב מאסופת הביטים שהייתה אלבומו הראשון למשהו מעט יותר מופק ועם אורחים יותר נוצצים - סנופ, קיו טיפ, זמר האינדי אריאל פינק ועוד. בעולם שרק מחפש את הסאונד הבא, כיף לשמוע יוצר שנשאר נאמן לצליל שלו ולסאונד של ג׳י פאנק מלא נשמה שכבר נדמה כי נעלם מהעולם. "Glyde 2nite" הוא עוד קלאסיקה דאם פ׳אנקית שמדגימה כמה טובה יכולה להיות המוזיקה שלו אם הוא רק ייתן למישהו אחר לשיר - במקרה הזה מדובר באגדת הפ׳אנק הסבנטיזית ליאון סילברז ה-3, ובנו, ליאון סילברז ה-4.
4. Young Thug - Thief in the Night
אי אפשר לדבר על 2015 מבלי לדבר על אטלנטה, וכמובן על יאנג ת׳אג. הראפר האקסצנטרי התבלט השנה במיוחד עם סכסוך מתוקשר עם ליל ויין ושורה של להיטים מוזרים עם קליפים מוזרים עוד יותר. אבל אמן מוזר כמוהו מצליח להפתיע באמת כשהוא מביא אותה בשיר יחסית פשוט וקולע כמו "Thief in The Night" בו מתארח הראפר טראבל. מתחת לכל הקוליות העכשווית של הביט והגישה זורקת הזין של הפלואו, יש פה שיר היפ הופ ממש קלאסי של שני ראפרים שמתמסרים בחרוזים כאילו אנחנו ב-1991, וזה פשוט מלהיב. אם תצליחו להתגבר על הפתיחה הארוכה (והמשוחקת רע להפליא) של הקליפ תמצאו את אחת הפנינים החבויות של השנה.
5. E-40 - Choices
הנה דוגמא לשיר שאי אפשר שלא להתאהב בו תוך שבריר שנייה. הקונספט כל כך פשוט - על הקצב, מקהלה של אומרת ״Nope" ו"Yep" ו-E-40 מעלה סיטואציות שונות המותאמות לכל תשובה. בפזמון, הוא מדבר על כך שלכל אדם יש בחירה בחיים - הוא כמובן, בוחר לעשות כסף. הנה לכם שיעור בנוסחאתיות מוזיקלית ישירה וקולעת שרק מישהו אולד סקול כמו E-40 יכול לספק. כיף לראות ראפר וותיק כמו E-40, שמייצג את איזור ה-Bay Area (סן פרנסיסקו, אוקלנד והסביבה) כבר קרוב לשלושה עשורים, עדיין מקבל הצלחה וכבוד, כפי שמעיד הקליפ החמוד שיצא לשיר המעולה הזה, בו זיליון כוכבי ראפ - מניקי מינאז׳ ועד פלאבא פלייב ואפילו אם סי האמר - אומרים כן ולא לפי התור.
6. Migos - Highway 85
אפרופו דיאלוג בין דורות בהיפ הופ, שלישיית הראפרים מיגוס, הנחשבים בעיני רבים כפסגת הראפ המסחרי, הדבילי והגרוע, הפתיעו אותי מאוד השנה עם אלבום מגובש, סוחף ומעניין. תגידו מה שתגידו על הצרחות ומריחת המילים, "Rich Nigga Timeline" הוא אלבום בו לכל שיר יש נושא ברור (דבר נדיר מאוד בהיפ הופ המסחרי העכשווי), הוא מלא בסיפורים מצחיקים, פאנצ׳ים שנונים ואנרגיות מדהימות, ובעיקר - הרבה כבוד לז׳אנר ולמוזיקה. קחו למשל שיר כמו "Highway 85", שיר שמתחיל במחווה ל-N.W.A והופך לשיר Storytelling קלאסי על מרדף משטרתי בכביש המהיר (וגם מחווה לסליק ריק, מלך מספרי הסיפורים של הראפ, מתחבאת שם באחד הבתים). אופסט, קוורבו וטייקאוף הוכיחו שמעבר להיותם השם החם של הרגע, הם גם ראפרים רציניים שמשקיעים מחשבה בכל מילה שיוצאת להם מהפה, מרוחה ככל שתישמע.
7. Big K.R.I.T - 86
לא ברור אם הסיפור של ביג ק.ר.י.ט הוא עצוב או לא. מצד אחד, הראפר המוכשר ממיסיסיפי סומן לפני כמה שנים כיורשם של אאוטקאסט בתור האמן הדרומי השונה, האינטליגנטי והמיוחד, וזה לא ממש קרה. מצד שני, לא נראה שממש אכפת לו. קריט (אני מוותר על הנקודות בין האותיות ברשותכם) נהנה מהצלחה עצמאית מקומית וכבוד גדול בתוך התעשייה (תבחרו ראפר שאתם אוהבים וסביר שהוא שיתף איתו פעם פעולה), ויש מצב שזה מה שמתאים לו. עובדה, למיקסטייפ שהוציא השנה קוראים "It's Better This Way". בעוד המיקסטייפ עצמו הוא לא יצירת מופת גדולה, השיר "86", המוקדש למכוניות קלאסיות ישנות, הוא בדיוק מסוג השירים שכיף לשמוע מאמן כמו קריט - קליל, אנרגטי ומלא השראה. ללא ספק אמן שכדאי תמיד לבדוק מה הוא עושה עכשיו.
8. Jay Rock - Vice City
עוד אמן שלא ברור אם טוב או רע לו איפה שהוא נמצא הוא ג׳יי רוק. רוק היה האמן הראשון שחתם ב-TDE, לימים הלייבל שיחתים את קנדריק לאמאר. מספרים שהוא עזר לקנדריק הרבה בתחילת הדרך ועד היום משמש כמעין עמוד תווך בלייבל ובקולקטיב הראפרים החתומים בו Black Hippy הכולל גם את סקולבוי קיו ואב-סול. אך בעוד כל אחד מהם זכה להצלחה (עצומה במקרה של קנדריק, רחבה במקרה של סקולבוי ונישתית/אינדית במקרה של אב-סול), רוק עדיין נחשב יותר כגיבור שכונתי מאשר סופרסטאר של ראפ. האלבום שלו "90059" היה אמור להיות ה-אלבום שיחזיר לו את כבודו האבוד, אך לא ברור אם הוא השאיר חותם גדול (למרות שהיה מוצלח למדי). מצד שני, הסינגל "Vice City", בו רוק מארח את שאר חברי בלאק היפי, הוא ללא ספק אחת היציאות הגדולות של השנה, עם קליפ שחור לבן מהפנט (00:52 אהההה!!!), פלואו יצירתי וביצועי שיא של כל החברים בצוות. קנדריק אולי נותן את הפזמון המעולה, אבל קשה להתכחש לעובדה שג׳יי רוק אוכל את כולם בשיר הזה בלי מלח.
9. Vince Staples - Norf Norf
בטח שמתם לב שהרבה ראפרים מהחוף המערבי נמצאים ברשימה הזאת, וזה לא סתם. 2015 אולי הייתה עוד שנה בה הדרום המשיך להשתלט על הסאונד של המיינסטרים, אבל הווסט קוסט סומן בתור בירת היצירתיות והאוונגרד. אם אטלנטה הפכה להוליווד, לוס אנג׳לס הפכה לפריז, עם אמנים שלא מפחדים להתחבר לצד הבוהמייני והאמנותי שלהם, גם אם הם יוצרים גאנגסטא-ראפ במסורת של סנופ דוג וד״ר דרה. אחד כזה הוא וינס סטייפלס, שגם שמו הוזכר במדור הזה בעבר (אך לא הספקתי לכתוב עליו ביקורת מלאה והצער והחרטה מלווים אותי בכל יום), בחור צעיר מלונג ביץ׳ שהוכרז כהבטחה גדולה. האלבום שלו "Summertime 06'" הוא בדיוק האלבום שצריך לצאת למישהו שגדל בשכונה קשה אבל שמע כל היום פארל וויליאמס ונפטונז. המון רעיונות וחידושים לצד נאמנות למה שיזיז את החבר׳ה ברחוב - לדוגמא השיר "Norf Norf" (בהפקת קלאמז קזינו, האיש שפחות או יותר עשה את הסאונד של אסאפ רוקי), עם מקצב שמרקיד כמו שהסימפול מפחיד. הקליפ הריאליסטי שמתאר את תהליך המעצר על כל פרטיו מוסיף לאווירה המצמררת.
10. Pusha T - Got Em Covered
השיר הזה נכנס לרשימה ממש ברגע האחרון - הראפר המוערך פושה-טי הוציא את האלבום החדש שלו ממש בסופ״ש האחרון, רגע לפני סוף השנה. מאז ימיו המוקדמים בצמד Clipse (זוכרים את "Grindin'"?) ועד היום, פושה הוא ראפר של ראפרים, כזה שתמיד נמצא ליד ההצלחה הענקית אבל פשוט מחוספס מדי כדי להפוך לכוכב ענק בעצמו. וזה מה שכולם אוהבים בו - מפארל שהפיק אותו בהתחלה, דרך קניה ווסט שהחתים אותו לפני כמה שנים והשנה הפך אותו לנשיא הלייבל G.O.O.D Music ועד טימבאלנד שמשתף איתו פעולה לראשונה באלבום החדש, ומביא למאורע כמה מהביטים המוזרים והקיצוניים ששמענו ממנו לאחרונה, ביניהם "Got Em Covered" שנשמע כמו סרט אימה שהשתגע, או מכונה מופלאה שאיבדה איזה בורג. פושה לא נרתע מהמקצב המורכב והתוצאה מהדהדת את הכוח הראשוני איתו פושה פרץ את דרכו לראשונה.
ואחד לשנה הבאה:
Emmavie - Love Drunk
אם הייתי צריך לשים את הכסף שלי על מישהי לא מוכרת שתהפוך יום אחד לכוכבת ענק, הייתי שם אותו על אמאווי. הזמרת/מפיקה/כותבת האנגליה כבר פועלת מתחת לרדאר כמה שנים, אבל השיר "Love Drunk" שהוציאה לאחרונה מצליח לייצר רעש שלדעתי עוד יהפוך לפיצוץ גדול ב-2016 (או 2017, אתם יודעים, הביזנס הזה לא קל). השיר משלב בין כל מה שטוב בין אר נ׳ בי של סוף שנות ה-90 לכל מה שטוב בהפקות קלאב עכשוויות, ושומר על אלגנטיות וסטייל שתכלס, לא נעים להגיד, לא ממש אפשר למצוא בשירים אחרים שיצאו עם המילים "Drunk" ו"Love" בשם שלהם לאחרונה. מציע בחום לעקוב אחרי הסאונדקלאוד של היוצרת המבטיחה הזו ולו רק כדי שתוכלו להגיד שהכרתם אותה לפני שזה היה מגניב (אני כבר אמרתי).