דרייק שוב הוציא להיט עצום. נו, מה כבר חדש? השיר "God's Plan", שיצא במסגרת מיני האלבום החדש שלו, כבר הספיק לזנק לצמרת מצעד הבילבורד, לכבוש את סצנת המועדונים ולעשות רעש עם קליפ פילנטרופי שמצחין מבלוטות הרגש. אבל אחרי שנרגעים מהפיכתו של דרייק לדודו טופז, מה שנשאר זו שורה אחת זכירה במיוחד שהפכה בן לילה לחלק המצוטט ביותר מתוכו. בערך באמצע השיר הביט משתתק וקולו של דרייק מהדהד בדרמטיות את המשפט: "She say, 'Do you love me?' I tell her, 'Only partly. I only love my bed and my momma, I'm sorry".
אם לא שמתם לב לסטטוס הפייסבוק שצץ באמצע השיר, דרייק דואג שלא תוכלו לפספס אותו בקליפ - שוט צפוף של בית ספר תיכון שלם צועק אותו בהתלהבות שיא יחד עם הראפר הקנדי, רגע לפני שהוא מחלק להם גלידה. והדבר המדהים? זה אפקטיבי בטירוף. התרגיל הקטן הזה חקק את המשפט עמוק במוחם של מיליוני מאזינים והפך לקאצ'פרייז שמתנוסס על טי-שירטים וכריות רקומות ב-Etsy. זו שורה ויראלית, מם טקסטואלי, הרגע שכולם שרים במועדון - או כמו שעומר אדם קורא לו: "פתחו ת'סטורי".
דרייק הוא לא היחיד שדואג לשבץ במוזיקה שלו עוגנים לקהל. קחו כדוגמה את הלהיט העצום של קנדריק לאמאר, "HUMBLE", שמעבר לפזמון הקליט השאיר אותנו עם "My left stroke just went viral", או את שתי השורות הפותחות של "Bodak Yellow" שמציגות באופן מידי את קארדי בי כבעיטת עקב 12 אינץ' לפרצוף. אפשר אפילו להכליל את נהימות ה-"יאא" של ליל עוזי וורט בפתיחת הבית שלו בשיר "Bad and Boujee" של מיגוס, שמוכיחות שלא צריך מילים של ממש כדי להשאיר קעקוע ווקאלי. אין לרגעים האלה הגדרה מדויקת, אבל הם ניתנים לזיהוי בקלות – פשוט תשאלו את עצמכם: איזה שורה הקהל יצעק לבדו בהופעה? מתי יהיה הרגע שבו כל המועדון ישאג את המילים? קל לזיהוי, קשה להגדרה. עכשיו מתברר שיש לדבר הזה שם.
לפני כשנתיים התארח יאנג גורו, טכנאי הסאונד הקבוע של ג'יי זי, בפודקאסט ההיפ הופ הפופולרי של ג'ואן אפשטיין. נכון, הוא לא ראפר ולא סלב, אבל דווקא בתור רוח הרפאים של האולפנים, האדם שישב אלפי שעות בסשנים ארוכים עם כמה מהכוכבים הגדולים בעולם מתגלה כאוצר בלום של ידע. בעודו מסביר את הפער בין ג'יי זי הראפר המתוחכם לג'יי זי הכוכב הענק, הוא מזכיר בקצרה את השיר "I Just Wanna Love U (Give It 2 Me". "עם כמה שהוא ראפר טוב", סיפר גורו, "לפעמים צריך פשוט לצעוק 'and i wish i never met her at all'". זה טריקס. אנחנו קוראים לזה טריקס. כדי שהקהל יוכל לשיר יחד איתו".
אני לא חושב שהמונח טריקס נפוץ בתעשייה. יש סיכוי סביר שזה פשוט מונח שג'יי זי וחבריו משתמשים בו, שכן לא משנה כמה חיפשתי, לא מצאתי אדם נוסף חוץ מגורו שהגדיר את האקט כך. אבל זה לא משנה, כי גם אם ראפרים אחרים לא קוראים לזה טריקס, הם כן משתמשים בפרקטיקה באופן אינטואיטיבי. מרגע שגיליתי על טריקס, פשוט שמעתי אותם בכל מקום. עזבו רגע להיטים מחו"ל – תסתכלו מתחת לאף. "אנחנו אוהבים אותך שאנן" ב-"מה נעשה" של הדג נחש, "בעצם פאק איט בת זונה" ב"גם זה יעבור" של טונה, בערך כל משפט שלישי של נצ'י נצ'. גם מבלי לדעת איך לקרוא לזה או לכוון לזה – ראפרים מוצאים את הדרך להכניס טריקס לראפ שלהם.
העובדה שיש כל כך הרבה טריקס מפוזרים בהיפ הופ מסקרנת במיוחד, כי היא מצביעה על האופן שבו הקהל הרחב תופס וסופג את הז'אנר. חנונים של ראפ יכולים להתחפר שעות על משחקי מילים, שינויי פלואו או רפרנסים מתוחכמים - אני יודע שאני עושה את זה וסליחה מחבריי שסובלים – אבל יש אלמנטים קטנים, לא מזוהים וכמעט לא מודעים שנכנסים ללהיטי הראפ שאנחנו שומעים. בין רצף המילים הנשטף על הקהל במהלך 16 שורות בתי הראפ, האמנים החכמים דואגים מפעם לפעם להכניס עוגן שעוזר לקהל לזכור את השיר, למצוא את מקומו ולא לטבוע בין בליל המילים. כל כך אפקטיבי עד שהטריקס הפכו לאחד הדברים החשובים בעלייתו של הראפ העדכני – הטראפ.
קחו לדוגמה את הלהיט העצום "Gucci Gang" של ליל פאמפ. במהלך שתי דקות פאמפ אומר את המונח "גוצ'י גאנג" 53 פעמים. זה לא פזמון, זה כבר ג'ינגל. זה לא רק טריק, זה מגה טריק. הראפרים מדור הטראפ לקחו את הרעיון שעומד מאחורי הטריקס והפכו אותו לגישה מוזיקלית של ממש. אתם לא תשירו רק את החלק הקטן, אלא את כל השיר שוב ושוב. הם לוחצים על הגז ולא משאירים לכם סיכוי לשכוח את הרגע. בהצלחה עם להוציא מהראש את מיליארד הגוצ'י גאנג שתקוע שם עכשיו.
טריקס עובדים כמו ממים. זה קליט, קל להעתקה ונועד להפצה. כולם זוכרים את הטריק אחרי שמיעה אחת או שתיים של השיר, ויכולים לחזור עליו בדיוק ברגע הנכון באופן טקסי במועדון או בהופעה. זה עוזר לשיר להרגיש מוכר, ועוזר לסביבה להרגיש מוכרת - מוזיקה היא דבר טקסי וחברתי שיוצר תחושת אחדות. שום דבר לא דומה לרגע שבו הדיג'יי מוריד את המוזיקה וכולם צועקים יחד את הטריק ומרגישים שהם חלק ממשהו גדול.