כעת היא מקבלת את אותה הלגיטמציה דווקא מחו"ל. השיר "תוציא את מה שיש לך" שהוציאה לפני כמה חודשים עם הרכב הדאנס MAZE, מועמדת לפרס "שיר הדאנס הטוב ביותר באירופה לשנת 2012" בטקס פרסי "2012 Eurodanceweb Award", של אחד מאתרי מוזיקת הדאנס הבולטים בתעשייה באירופה. הסינגל נבחר להיות מועמד על ידי שורה של כתבי ועורכי מוזיקה, בלוגרים ומפיקים, כמועמד מטעם ישראל לזכות בתואר שיר הדאנס הטוב ביותר באירופה בשנת 2012. כאן ניתן להצביע לשיר.
עורך האתר שבישר לאמדורסקי באופן רשמי על מועמדותה אמר: "אנשי מפתח בתעשיית המוזיקה באירופה התרשמו ממנה מאוד, עקבו אחרי מספר להיטי דאנס ששיחררה בשנים האחרונות וסימנו אותה בעלת פוטנציאל גדול להצליח בשוק המוזיקה הבינלאומי. השנה נוצרה ההזדמנות להעמיד אותה בקטגוריה הנחשבת לשיר הדאנס הטוב ביותר". בשנה שעברה, אגב, זכתה הזמרת INNA מרומניה, שתוך שנה מרגע הזכייה הגיעה לצמרת מצעד הסינגלים בבריטניה עם הלהיט "HOT", שהגיע לטופ 10 גם ב- 10 מדינות נוספות ול-75 מיליון צפיות ביו טיוב.
כשמתקשרים למיכל אמדורסקי מתברר שהחלום עוד לא התגשם. היא בתל אביב, תולה כביסה. "אני מרגישה טוב מאוד, מוחמאת מאוד, נרגשת", היא אומרת. "זה שיר שנפל פה בין הכיסאות, לא קיבל את ההתייחסות מהרדיו המקומי לצערי הרב וכבר לא מעניינות אותי הסיבות. איפשהו במקום גדול כן התייחסו אליו. יש להם סקאוטים שנופלים עליך ביום בהיר אחד וזה נפל עלי. יש 12 מועמדים מכל אירופה שמצביעים להם זו תחרות. הרומניה שזכתה שנה שעברה הוחתמה בלייבל מטורף, 'אולטרה', צילמו לה קליפ, היא הופיעה המון וזה נתן לה חשיפה מטורפת. אז נעבוד בזה עכשיו, נדאג שנזכה וגם אם לא - זה כבוד בשבילי ולפופ הישראלי שלא קיים. זה שיר בעברית, טקסט אחד הכי טובים שיצא לי לכתוב. אני מאמינה בשיר הזה, ויודעת איפה אני חיה. לא הפתיע אותי שהוא לא זכה לתשואות מרובות בארץ, אבל אין פה סצנה, אין פה כלום. אלה שעוד ייצרו פופ ודאנס הפסיקו ומי שייצר בעברית הפסיק, היום ישר עושים באנגלית וישר החוצה. הסצנה הדאנסית פה די מתה".
-מה עם Knob, מה עם הנרי וניקה.
"KNOB מעולים, מיטל פטש יוצרת מדהימה שכתבה לי שיר ובן זוגה ניב כהן הפיק לי שיר באלבום האחרון, אבל זו מלחמת הישרדות פה. אין תחנה של דאנס ישראלי לעומת תחנה של מזרחית. למה אין תוכנית דאנס שבועית באף תחנה איזורית?".
-אולי מעדיפים דאנס באנגלית.
"אז למה רוק בעברית כן ולמה מוזיקה בערבית? אני מרגישה כמו תקליט שבור. לאינטרנט יש הרבה כוח, אבל מה שהתקשורת מביאה לאנשים זה מה שהם ישמעו. אם זה רק ז'אנר אחד - זה מה שהם ירצו. אם נאכיל אותם בעוד ז'אנרים כן יהיה לזה מקום. גם התקשורת לא עוזרת כי היא מרגישה שהפופ בעברית נחות ובעולם הוא הכי פופולרי. הייתי כמעט חודש עכשיו בארצות הברית ובכל תחנה שמעתי גאגא, בריטני, מדונה וריהאנה. לוקחים שם היפ בופ ממקססים אותו ודוחפים אותו למיינסטרים כדאנס. פה אין את האופציה הזאת בכלל וכשמנסים כאילו אין עם מי לעבוד".
-אולי הפופ עכשיו זה משה פרץ ודודו אהרון.
"אני לא רואה זמר ים תיכוני עושה איתי דואט פופי. חוץ מזה פופ זה המכלול של כל הדברים. בשיר אני כבר חושבת על הקליפ שעולה 50 אלף שקל ועל כל ההפקה ומה אני צריכה לעבור, כל הויכוחים, זה כבר מקמפרס אותי. בעבר הייתי נלחמת על הופעה עם ארבעה רקדנים. בהופעות לא לי מקום לרקוד, אין חדר הלבשה להחליף תלבושות. עד שנת אלפיים, כשהופעתי במועדונים, הופעתי עם רקדנים, הבאתי חינוך וסטאנדרט, ובמקום שהפופ יצמח הפנו לזה גב. הילדה שלי רואות ליידי גאגא ביו טיוב ואיזה בגדים ואיזה יופי, זה כאילו מגיע משם. אבל אני רוצה רקדנים. כמו דודו אהרון שמופיע עם רקדניות".
-השיר הישראלי הקצבי היחיד שהיה הקיץ ברדיו זה הדואט של ירדנה ארזי ודנה אינטרנשיונל.
"אחלה שיר, אבל הוא היה בודד. אולי מה שרוצים פה זה רק בלדות עם גיטרות. הייתי בהופעה של מדונה שהתנשקה עם אחת הרקדניות על הבמה ןמחאו לה כפיים 60 אף איש. אם אני הייתי עושה את זה היו סוקלים אותי. יש צביעות. מחו"ל הכל בסדר, תהיה עירום על הבמה והקהל מוחא כפיים. חשבתי שאנחנו שמרנים במה שקורה אצלנו אבל מחו"ל כן מותר".
-אולי קשה לך לייצר זוהר כי את מושגת, את בהצגות ילדים.
"זה לא קשור למוזיקה עצמה. אין פה סצנת פופ. על אדם לא היו מסתכלים היום. אני לא יכולה להתלונן. שולחים לי אנשים שירים בפייסבוק. על כל שיר שלי שנכנס לרדיו יש עשרה שלא. אני צריכה ליצור גימיקים כי סתם שיר טוב עם אחלה לחן שיכול להיות להיט לא עובד, אז אני חייבת למצוא גימיק. אני מרגישה כמו ליצן החצר כי אני לא יכולה סתם לכתוב שיר שאין לו הרבה משמעות".
_c.jpg "מיכל אמדורסקי פרומו 1 (צילום: יניב אדרי)")
-גם "תוציא את מה שיש לך" הוא גימיק?
"זה שיר על בנות שמחפשות גבר עשיר שייקח אותן ואז הן יתנו לו. אני כל הזמן חושבת מה אני אביא, צריכה לחפור נושא שקרוב אלי. כל החברות שלי הרווקות כל מה שמעניין אותן זה מישהו שיחזיק אותן כלכלית ולעשות לו ילדים".
-ואת?
"יש לי חבר כבר שנה וחצי. בחור שמתעסק בנדל"ן, בתחילת דרכו, לא מיליונר ולא עשיר. הקשר הזה מתבסס על אהבה. אני חושבת שאני עובדת קשה ואני מחזיקה את עצמי, לא חסר לי כלום. אני מתפרנסת יפה מהמקצוע שלי, לא יכולה להתלונן. אני רואה המון אנשים סביבי, שעבדו, עשו ולמדו ולא מתפרנסים מהמקצוע הזה. אני עובדת נורא קשה, 5 הצגות ילדים ו 2 הצגות מבוגרים, מופיעה בכל חור ואין לי בקשות ולא מתפנקת. הרגליים על הקרקע, יודעת איפה אני חיה. 11 שנה אני עושה הצגות ילדים ועדיין לא מזוהה עם זה כי אני לא מיוצגת ככה, לא מודעים לזה. הורים שרואים אותי בהצגות המומים ובאים אלי 'לא ידענו שאת ככה'. זה מתנגש להם עם התדמית שלי ממדורי הרכילות. אנשים לא מודעים שאני בפועל הרבה יותר אמן של ילדים מלמבוגרים. אני אוהבת את זה ונהנית מזה, לא יכולה להיפרד מהצגות ילדים".
-עד החוזה באירופה בזכות זכייה בתחרות.
"גם אם יבוא חוזה באירופה אני לא אוותר על זה".
-למה לא מפרגנים לך?
"לא מפרגנים לי על כלום, כי לא מכירים אותי. יש עלי סטיגמות, תדמיות, אוהבים להדביק. מתייגים אותי כילדה רעה על סמך כלום. בגיל 20 התחלתי, לפני 17 שנה, התחלתי על תקן זמרת פופ סקסית וזה נתקע משם. אין פה 'ילדות רעות' אז התקשורת לוקחת אותי. יש חוסר פרגון אצל כולם, אנשים אוהבים לא לפרגן. אין לי כבר כוח לזה. אבל אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה. מי שרואה אותי ונחשף כן אוהב אותי וצופים בי בהופעות והצגות, אחרת לא הייתי עובדת. אנשים מתחילים איתי ממינוס ואני מנסה לשנות את זה".
בדרך ל"מחוברים"
-ומה עוד חדש בחייך?
"הציעו לי 'האח הגדול' ו'הישרדות' ואולי אלך ל'מחוברים'. עשיתי טסט וחשפתי הכל למצלמה. אני בעד לחשוף הכל, אין לי מה להסתיר, אני רוצה שיידעו את האמת. ב'רוק סתם' השיר היה אוטוביוגרפי. הבעיה היא שלא קוראים, לא יודעים עלי. ב'מחוברים' כן יוכלו לראות מי אני. העורך אמר לי שהוא ציפה למיכל אחת וקיבל אחרת לגמרי".
-ומה עם הבנות? זה גם החיים שלהם
"חנוך דאום אמר שהבת הגדולה שלו רצתה להיחשף. הבן של גדעון לוי לא רצה אז הוא לא קיים בסדרה. הבנות שלי אין עליהן סיפור. בטסטים הן בפריים, אבל אין ראיונות איתן, אני לא חושפת אותם בעניין סיפורי. זה כמו פפראצי בקנטינה שמצלם אותן. ב'מחוברים' אתה מחליט מה להכניס ומה לא. חוץ מהיותי אמא, ואמא טובה, אין פה סיפור עליהן. השגרה היא שגרה".
-ומה עם אסף?
"הוא מסכים איתי. הגענו להסכמה מלאה בנושא הזה".