דורון בר-און (צילום: אביתר הרשטיק)
"מה יעשה בן 18 שאמא שלו לא רוצה שיגור בבית? אתה מרגיש שעולמך חרב, שאתה כלום". דורון בר-און | צילום: אביתר הרשטיק

ממש כמו אחיו הקטן, ישראל בר-און, זוכה "כוכב נולד 6", נאלץ המוזיקאי והזמר דורון בר-און לעזוב את בית הוריו בבאר שבע כאשר החליט שהמוזיקה יותר משמעותית בעיניו מהדת. "עד גיל 18 הייתי דתי", הוא אומר. "בצבא הייתי במשטרה הצבאית ותוך כדי השירות עזבתי את הדת מחוסר עניין, לא מאידיאולוגיה. קראתי לעצמי 'אתאיסט' ולא הבנתי מה אני אומר. אחרי הצבא עברתי טראומות ולמדתי שנים בישיבה בירושלים".

"אמא שלי אמרה לי 'קח את הדברים וסע מפה'"

-איזה טראומות עברת?
"דברים בתוך הבית, שכל הקרקע נשמטת מתחתיך. בגיל 18, אני לא יודע למה זה קרה, אמא שלי אמרה לי 'קח את הדברים וסע מפה', וזה בדיוק מה שקרה עם ישראל כמה שנים אחרי. אני לא שופט אותה, אלא בא ממקום סולח. יכול להיות שגם אני אהיה אבא ואעשה את כל הטעויות האפשריות. אז גרתי אצל דודים שלי תקופה. היום אני כבר בהשלמה איתם, סגירת מעגלים, הכל טוב".

-איך הגעתם למצב הזה של עזיבת הבית?
"גדלתי בבית דתי, שזה כבר סרט, חמישה ילדים. היום אני במקום אחר לגמרי סוגר מעגל עם ההורים שלי ומאוד יודע להוקיר תודה על מה שעשו בשבילי. הייתי ילד מרדן. היה קשה לי עם מסגרות. הבית והישיבה היו קשים לי. בנפש שלי אני אוהב חופש ומוזיקה ודמיון, והיה קצת קונפליקט".

"למדתי בישיבה של חוזרים בתשובה וכמעט התחתנתי"

-קונפליקט עם הדת?
"למדתי בישיבה של חוזרים בתשובה וכמעט התחתנתי שמה. נכנסתי עמוק לעולם הישיבות הדתי. בגיל 26 וחצי, 27, עזבתי. מאז אני במסע רוחני של חיפוש. ואז התחלתי לעשות מוזיקה. זה היה פרק ב' של שנות העשרים שלי. התחלתי מאוד מאוחר. היה לי כמו שאתה זוכר הרכב בשם 'וירג'יניה' והיינו חתומים ב'הד ארצי'. כל זה קרה רק מגיל 27. לפני זה היה לי הרכב עם שירים מקוריים והופעתי, אבל ממש לא חשבתי על להקליט אלבום".

דורון בר-און (צילום: אביתר הרשטיק)
"עברתי משהו בחיים והשירים משקפים את זה". דורון בר-און | צילום: אביתר הרשטיק

-ברחת למוזיקה?
המוזיקה היתה בשבילי מקום מפלט חזק. מה יעשה בן 18 שאמא שלו לא רוצה שיגור בבית? אתה מרגיש שעולמך חרב, שאתה כלום. השירים של האלבום הקודם עם 'וירג'יניה' תיעדו את התקופה ההיא, מאוד פסימיים. האלבום החדש שלי כבר בא מנקודת מבט משלימ, הסולחת, אופטימית. עברתי משהו בחיים והשירים משקפים את זה".

-היה צפוי שאתה וגם ישראל תהיו במוזיקה?
"יכול להיות. יש לי סבא שהיה חזן גדול. אבא שלי היה כנר. שמענו בבית הרבה מוזיקה קלאסית וכל האווירה הדתית סביב שולחן שבת ובית כנסת כוללת המון מוזיקה. שרים תפילות, ברכות, קידוש, והמוזיקה תמיד היתה בבית. שמענו מוזיקה חסידית, יהורם גאון, אריק איינשטיין, שלמה ארצי. אחר כך עברתי לפינק פלויד, רדיוהד סצנה בריטית, מיוז".

"ישראל נכנס לנבחרת 'כוכב נולד' ואני לא"

-כשישראל זוכה ב"כוכב נולד" איפה אתה?
"בדיוק הייתי במשא ומתן מול 'הד ארצי' ששמעו חומרים שנה לפני כן. הייתי איתו באודישנים לתוכנית, הגעתי ל-50 האחרונים והוא נכנס לנבחרת ואני לא. לא הייתי שלם עם הניסיון הזה אבל ניסיתי".

-למה לא לקחו אותך?
"לא יודע, שאל את יואב צפיר. אבל כנראה שזה היה לטובה. אני מאמין שצריך להיות איפה שרוצים אותך. הלכתי לאודישנים בעצתו של עורך דין ואנשים מתוך הד ארצי. אני לא יודע אם הצלחת המשא ומתן איתם עם הלהקה שלי קשורה בזכיה של ישראל בתוכנית".

"הייתי הקואצ'ר של ישראל"

-כשישראל זכה היתה קנאת אחים?
"לא. אני פרגנתי לו לאורך כל הדרך. יש בינינו 12 שנה הבדל ויש יחסי אבא-בן קצת. ככה אני הרגשתי. באודישן הראשון ברמת אביב הוא אמר 'אין לי סיכוי' ואני הייתי קואצ'ר שלו. מעוד שמחתי וחיזקתי ותמכתי בו. גם כשהוא נפל תמכתי בו. הוא התפרסם בגיל מאוד צעיר וזה לא פשוט בכלל. אני לא יודע איזה כלים יש לילד בן 19 להתמודד עם חשיפה כזו. אפילו ג'קו היה לו קשה שהוא יותר מבוגר. לירון רמתי אוכל את הפרסום בריא יותר. הבעיה של ישראל היתה הפרסום עצמו. מאדם אנונימי בערב אחד כולם מזהים ומדברים עליו. בעיני זה מאוד לא פשוט".

ישראל בר-און פרומו (צילום: רונן אקרמן)
"הוא די שכפול שלי. עברתי את אותם דברים כמה שנים לפניו וידעתי לדאוג לו באותו מצב". ישראל בר-און | צילום: רונן אקרמן

-איפה ישראל היום? הוא קצת נעלם.
"הוא מופיע הרבה, גר בגבעתיים, עובד על שירים לאלבום הבא. הוא הוציא אלבום מאוד טוב. הבנתי שהוא לא רצה להשתתף בקליפ העשור של כוכב נולד, או שלא פנו אליו, לא יודע בדיוק מה הלך שם".

-היה לו לאחרונה ראיון טלוויזיוני שבו הוא נראה הזוי לגמרי, דיבר לא טוב.
"אולי הוא התרגש מדי, אחרי הרבה זמן שהוא לא התראיין בטלוויזיה, צריך לשאול אותו".

-ראית שהדביקו לו כל מיני רומנים?
"הוא ממשיך לעשות מוזיקה. אחרי שאתה נחשף בפורמט כזה אתה ממש חזק בתודעה של אנשים, וכל דבר שתעשה אחר כך מיד זה יראה פחות, כי טלוויזיה זה דבר מאוד חזק. רוב האמנים לא עוברים דרך כזו ויש כאלה ששנים עושים מוזיקה ונשארים אנונימיים".

-ישראל היה מנותק מההורים כמוך? יצא מהבית?
"הוא די שכפול שלי. עברתי את אותם דברים כמה שנים לפניו וידעתי לדאוג לו באותו מצב. עזרתי לו לשכור דירה בבניין שלי, מה שאצלי לא קרה".

דורון בר-און פרומו (צילום: אביתר הרשטיק)
"שיגידו הומו. אני יודע מה אני ומי אני. אין לזה סוף מה יגידו". דורון בר-און | צילום: אביתר הרשטיק

דורון בר-און כבר בן 34 וחצי, גר בתל אביב לבד כבר שנה וחודשיים, מלמד כתיבה, הלחנה ונגינה בגיטרה. "בתקופת 'וירג'יניה' הייתי באר שבעי וכמעט בלתי אפשרי לפרוץ משם. למרות שיצאו לאחרונה כשרונות כמו 'מרפסות' ו'מריונטה סול' - להוציא לפועל החוצה יותר קל פה".

בימים אלה מוציא בר-און את "מבט לאחור", שיר שני מתוך אלבום סולו ראשון שלו. מדובר בשיר מצויין, שכמו הסינגל הראשון מהאלבום "מאיר כוכב" היפהפה, כתוב ומושר מנקודת מבט נשית - קונספקט שמלווה את האלבום כולו, עליו עבד בר-און עם מיכה הרשליקביץ'. "ברמה האישית אני מחפש יותר דגש על מילים, על הטקסט על השיר, ובלהקת 'וירג'יניה' משהו בתפיסה האמנותית לא כל כך התחבר לי. אני שומע את השירים של האלבום הזה ואני שומע את עצמי, הוא נשמע לי אמיתי".

-אבל כולו מנקודת מבט נשית.
"יותר קל לי לדבר בשם מישהי אחרת. יותר קל לי להיחשף ככה, בעיקר כשאני מופיע עם החומרים האלה. אלה חוויות שגם אני עברתי. יותר קל לי ומעניין לי ומאתגר אותי לשיר דרך הפילטר הזה, להיכנס לנעלים או לעיניים של מישהי מורכבת שעברה משברים בחיים ותמיד ידעה לראות את הצד החיובי ויצאה מחוזקת ממה שעבר עליה, מהסיפורים. אני לא אישה, לכן זה מקום נוח, מתאים לי לעשות קצת משהו שונה. זו הדרך שלי להביא משהו אחר באמנות".

-אנשים שטחיים יגידו שאתה הומו.
"שיגידו. אני יודע מה אני ומי אני. אין לזה סוף מה יגידו".

"לא היו לי חוויות אישיות עם גברים. ממש לא"

-היו לך חוויות אישיות עם גברים?
"ממש לא. אלה חוויות נפשיות ואישיות שעברתי. אני מופיע כבר שנתיים עם השירים האלה ומרגיש שזה בא ממני, למרות שזה בלשון נקבה. השיר האחרון מדבר על פרידה מורכבת ועל החלטה להמשיך הלאה למרות הפרידה והכאב. היו לי כמה מערכות יחסים בחיים ופרידות זה חלק מהחיים. עכשיו אני לבד, רווק".

-רווק לבד בתל אביב - בודד או הולל?
"יש משהו קריר בעיר, אבל יש חברים. אני פוגש בחורות בברים ומועדונים. חלקן מתעניינות גם בקריירה שלי. בחורות מאוד אוהבות את השירים האלה ומתחברות אליהם. הן מוצאות את עצמן בשירים".

-מתי תכתוב שירים על עצמך לא מנקודת מבט נשית?
"באלבום הבא זה יקרה יש שירים גם כאלה וגם כאלה. אני כותב שירים כמעט 20 שנה, מגיל 16. נכנסתי לנעליים הנשיות כי תמיד היה לי עניין גדול בעוצמות הנשיות, בנפש האישה. ההשראה באה בעיקר מנשים שיצאתי איתן. אולי זה קשור לקשר שלי עם אמא שלי. אולי בתת מודע זה קשור אליה, כי הרי כל קשר עם אישה קשור לקשר עם האמא. נשים הן מוזה מאוד חזקה".

-ועכשיו אותה אמא יושבת לך על הראש שתתחתן?
"כל הזמן. הם פולנים, אנשים טובים סך הכל. קורה שהם עשו טעות בעבר. טעה, טעות, טועים, טעינו. ההורים רוצים שאמצע כלה ואתחתן, אבל הם גם עזרו לי הרבה בכסף עם האלבום הזה".