דקלה פרומו 2010 (צילום: מירב ששון)
"בפעם הראשונה שרתי כמו שאני מאמינה שזמרת צריכה לשיר". דקלה | צילום: מירב ששון

"אני לא יוצרת מחשיבה מסחרית או פופוליסטית וטוב לי ככה. יצרתי לעצמי, עם הזמן, מקום שטוב לי בו כמו שהוא", אומרת הזמרת דיקלה עם צאת אלבומה השלישי והמשובח "ארלוזרוב 38".

חמש שנים מפרידות בין האלבום החדש וקודמו "עולם", שאף הוא יצא בזמנו ארבע שנים אחרי "אהבה מוזיקה" עטור השבחים. יחד עם המפיק המוזיקלי רן שם טוב (מלהקת איזבו) הצליחה דיקלה (היא נמנעת מלהשתמש בשמה המלא דיקלה דורי) להישמע שונה מכל זמרת ישראלית אחרת. הצליל האתני בשיריה היה קרוב הרבה יותר למוזיקה הערבית הקלאסית מאשר לז'אנר הים תיכוני הקליל, והסלסולים שלה הצדיעו למורשת אום כול תום והרבה פחות לטריטוריה של אייל גולן.

בעשור שחלף מאז נחשפה לראשונה נחשבה דיקלה לחביבת המבקרים, אך עדיין לא זכתה להצלחה מסחרית של ממש עד השנה שעברה, אז תרמה לשלומי סרנגה את הלחן ללהיט הענק "מונו". "גם אם הייתי יודעת מראש כמה השיר יצליח, עדיין הייתי מוותרת עליו ונותנת לשלומי לבצע אותו", היא מבהירה, "אין לי ספק בזה. מחמיא לגלות שלחן שלי התקבל באהבה כזו, אבל לביצוע של שלומי והמילים של יוסי גיספן היה חלק משמעותי לא פחות".

"מתנצלת מראש אם יטרידו אנשים שגרים בארלוזורוב 38"

על "ארלוזרוב 38" ("לא מכירה אף אחד שגר בכתובת הזו, עשיתי בחירה פיקטיבית ואני מתנצלת מראש אם בעקבות האלבום יטרידו אנשים שגרים שם") עבדה דיקלה קרוב לשלוש שנים עם המפיקים המוזיקליים אלון אוחנה וגיל מרום (הצמד Disiac). אחרי שנפרדה מחברת התקליטים הד-ארצי הקליטה בהשקעה פרטית ועברה להפצה בחברת פונוקול.

"עשיתי הרבה שינויים", מודה דיקלה, "האלבום החדש נשמע אחרת, למרות שהקול והמגע שלי נשארו כי אני זו אני. רן שם טוב היה בית ספר עבורי. עשינו שני אלבומים שאני גאה בהם מאד, אבל באופן טבעי היה הרצון להתפתח ולחפש אתגרים חדשים. ב'ארלוזרוב 38' יש צליל יותר פתוח, אוורירי ונגיש.

"אלבום מאד אירופי באווירה"

"הוא מאד אירופי באווירה, וזה מה שרציתי להשיג בזכות העבודה עם אלון וגיל שסיפקו את הסחורה בגדול, מה גם שהייתי מעורבת בעיבודים ובהפקה יותר מאי פעם בעבר. עבדתי רק עם אנשים שהרגשתי בבטן שנועדו להיות חלק ביצירה הזו, בהם אח שלי תמיר דורי שהוא מוזיקאי מוכשר שעוד ישמעו עליו הרבה, קרן פלס שכתבה והלחינה איתי את 'מזל' וחנה לפידות שכתבה כמה טקסטים".

במכוון או בחוסר מודעות נמנעה דיקלה מלשחרר מיד לרדיו את השירים היותר קלילים - להיטים מהאלבום כמו "שלום" הפותח (עם ליין האקורדיון הפריזאי המדבק) או "אושר קטן", שיכול לשחזר בקלות את ההצלחה של "מונו". הסינגל הראשון לרדיו היה דווקא "לבכות" הגדול מהחיים, המסתיר מאחוריו סיפור דרמטי לא פחות.

"התעלפתי באולפן ההקלטות אחרי שסיימתי את טייק השירה"

"התעלפתי באולפן ההקלטות אחרי שסיימתי את טייק השירה שנכנס לאלבום", אומרת דיקלה, "התאוששתי אחרי כמה שניות, לא היו צריכים להזמין אמבולנס או משהו כזה, אבל קרה לי משהו שלא חוויתי בעבר ברמה הנפשית. בפעם הראשונה שרתי כמו שאני מאמינה שזמרת צריכה לשיר לקהל.

"לא שיש לי השגות לגבי היכולות הקוליות שלי, אבל תמיד חלק קטן בתודעה היה מרוכז בעצמי כששרתי. איך אני נשמעת ועוברת, או איך הטכניקה. ב'לבכות' חשבתי רק על מי שיקשיב, ומהמקום הזה יצא משהו אחר. זו הייתה חוויה מדהימה".

>> מירה עווד: "אני מאוד שמחה להיחשב ל'גאווה ישראלית'"