אין תמונה
"ויתרתי על חברת תקליטים, אין מחיר לחופש". חן ליאוני

חן ליאוני, 32, מוציאה היום את "זמן לעוף", סינגל ראשון מאלבום בכורה שמורכב כולו מלחנים ומילים שלה, פרט לגרסת כיסוי ל"לעיתים" של ג'וני שועלי (שכוסתה גם על ידי שלמה ארצי באוסף "עבודה עברית" הראשון בשנת 98'). חובבי המוזיקה אולי לא מכירים את השם, אבל ליאוני, שחקנית בתיאטרון "הבימה" ("המכשפה", "חבילות מאמריקה"), היא הקול שמאחורי לפחות חצי מהפרסומות המשודרות בערוצי הטלוויזיה המסחריים.

הכישרון של ליאוני כזמרת סופרן התגלה כבר ב-2002, אז עמדה בפני חתמית חוזה הקלטות בחברת "הד ארצי", אך לבסוף ויתרה עליו. בהמשך ויתרה גם על חוזה בחברת "נענע דיסק" של ניצן זעירא. "שני הויתורים אירעו בנקודות זמן שונות בחיים שלי", אומרת ליאוני. "בסיבוב הראשון עשיתי אלבום עם רועי אלוני ובסוף גנזנו אותו. השירים היו קצת אחרים ממה שיש עכשיו וזה לא הסתדר. 'הד ארצי' רצו משהו אחד ואנחנו אחר, היתה המון חוסר הסכמה על תוכן מוזיקלי. גם התחלפו שם מנהלים. יהודה עדר ואורלי סדובניק עזבו והיה מאוד מצער כי התחלנו תהליך איתם, הכל הפך לתוהו ובוהו וזה התפייד. יכולתי להמשיך שם בכוח, אבל העדפתי לא להילחם".

"היו לי ניסיונות מרים עם חברות תקליטים"

"עם ניצן זעירא היה מקסים, חוויה, הוא איש גדול ומפיק גדול, אבל היינו על צירי הזמן שונים, הוא היה יותר איטי ממה שאני רציתי, אז המשכתי לבד. אבל אין מחיר לחופש. כאמן יוצר זה עולה כסף ועובדים קשה לממן את האמנות, אבל אין לזה מחיר. אף אחד לא מתערב בתכנים הטקסטואליים, המוזיקליים, בלוחות הזמנים, אתה שם את עצמך פתוח קרביים מול הקהל ללא שיקולים מסחריים, זה אתה נטו. היו לי ניסיונות מרים עם חברות תקליטים אבל אני לא פוסלת שיתופי פעולה בעתיד אם המצב יהיה אופטימי. כיום זה יותר משתלם לעשות את זה לבד ויש הרבה אמנים שחסכימו איתי".

-תוציאי אלבום בכורה בגיל 32.
"כן, זו בשלות אחרת. יש מאחורי שנים של שעות טיסה, גם מבחינה בימתית, עשיתי כמה דברים. גם מוזיקלית, אספתי עשר שנים חומרים מכל התחנות, נהייתי אימא. באיזשהו שלב עזבתי הכל, את 'הבימה', את כל מה שהציעו לי, כל מה שהיה, והחלטתי להקים משפחה. רציתי ליצור עוגן, בסיס לחזור אליו הביתה, המקצוע היה פיקציה. עכשיו יש עוגן של בעל ושלושה ילדים. זה היה הכי חשוב לי, ליצור את הבסיס וממנו לצאת החוצה. ותראה, המון חברים שלי עשו את זה הפוך, קודם התפרסמו והוציאו תקליטים ורק אחר כך עשו משפחה וגם לזה יש השלכות ומחיר. כי אז אתה מתחתן מתוך אינטרס ולפעמים נכנסים שיקולים אחרים. אין מתכון מנצח. אצלי ספציפית זה לא יכול היה לעבוד אחרת".

-כזמרת סופרן, מאילו זמרות את מושפעת?
"טורי איימוס, רג'ינה ספקטור, אומה סומאק, שהיא ביזארית לחלוטין וכבר מתה, ששרה אופרה מוזרה. אמרו לי שזה מזכיר את נורה ג'ונס, אבל אני לא מתלהבת ממנה. את רונה קינן אני מאוד אוהבת".

"הכוח האמיתי של הוא על הבמה"

-אפרופו נורה ג'ונס, הופעת עם האלבום בניו-יורק כשהוא מתורגם לאנגלית.
"כן, האלבום כולו תורגם לאנגלית על ידי לביאה ולרו שהיא מאוד מוכשרת. לדעתי הוא אפילו נשמע יותר טוב באנגלית. יכול להיות שנוציא אותו לשוק בחו"ל, אני מקווה שזה יקרה".

-ובארץ?
"נוציא 3-4 סינגלים ואחר כך את האלבום בהפרש של חודש-חודשיים. הוא ייצא כנראה בחורף הבא, זה אלבום של חורף. לגבי הופעות אנחנו עובדים וודאי שנופיע איתו, הכוח שלי זה הבמה. אני אוהבת אותה והיא אותי. יש דברים שעוברים כמו שרצית רק על במה. משהו שהוא אחר, ההגשה היא שונה".

-ספרי על הקאבר ל"לעיתים".
"אני שרה אותו בלשון זכר, אבל בפרספקטיבה אחרת לגמרי. לקחתי אותו למקום אחר, לסיטואציה אחרת. על הגרסה של שלמה ארצי ידעתי רק בדיעבד, אחרי שכבר הקלטתי".

-לסיום, מה הפרסומת הכי מפורסמת שלך?
"וואוו, יש לי איזה 300-400. הכי מפורסמות הן אולי תנובה סידן לילדים, בושם לאישה של ארמאני ומילקי פצפוצים. אני מקריינת הרבה על מעדני חלב לילדים, בכלל המון על מוצרי חלב. הכי אהבתי את הפרסומת לפג'ו 206. היה בה משהו מה זה מתוק, מקסים, הם ביקשו אינטונציה שונה ומיוחדת והרשו לעצמם להשתובב".

תגובות:

תגובת שגית מיכאלי, ממשרד "2 פלוס", המייצגת את חברת "נענע דיסק": "ניצן זעירא אהב מאוד את החומרים של חן ליאוני, אך כל הנראה קצב ההתנהלות שלהם היה שונה".

מחברת הד-ארצי (כיום אן.אמ.סי-יונייטד) בחרו שלא להגיב.