רפלקטור 06: שיר האהבה הקיצי המושלם ורוחות של אסקימו לימון
Morning Harvey - Smith Street Swap Meet
כבר הספקנו להבין די מזמן שסצנת המוזיקה הלוהטת ביותר בעולם כרגע נמצאת באוסטרליה. אנחנו מדברים על אוסטרליה כולה, לא רק על קולקטיבים מפרת' כמו טיים אימפלה, להקות ממלבורן כמו קאט קופי או הרכבים כמו Jagwar Ma מסידני - גם בקווינסלנד סצנת הלהקות פורחת. הנוסחה המנצחת היא קולקטיב של מוזיקאים מלהקות שונות, מאותו האזור, שמתאחדים והופכים לבלתי מנוצחים מוזיקלית. זוהי חמישיית Morning Harvey, להקת האינדי רוק-פופ שמשלבת צלילי פוסט פאנק ורוק פסיכדלי ויוצרת מוזיקה שאי אפשר שלא לאהוב. האי.פי החדש שלהם צפוי לצאת במאי ובינתיים הם שחררו סינגל חדש מתוכו שממשיך את הנוסחה האוסטרלית המנצחת של שילוב פסיכדליה עם צלילי סיקסטיז. הצלילים בשיר נמשכים בתוספת אפקטים שמאפיינים מוזיקת דראון-פופ, שאמנם מעניקה תחושה איטית יחסית, אבל זה בדיוק מה שגורם למאזין לשקוע לתוך הסאונד החלומי ולהתמכר לקצב.
St. Vincent - Teenage Talk
אנחנו לא באמת אובייקטיבים כשזה מגיע לסנט וינסנט. אנני קלארק, גיבורת האינדי שהצליחה למצב את עצמה כאייקון באלבומה האחרון מהשנה שעברה ועשתה לנו את השבוע כשהפתיעה בשיר חדש בקרדיטים של אחד הפרקים האחרונים בסדרה "Girls". הסיפור של הסינגל החדש, "Teenage Talk", שנכתב בזמן העבודה על האלבום, מצייר תמונות קטנות משנות ההתבגרות של קלארק בטקסס. והן צבועות בשעמום טוטאלי והרסני, הרפתקאות ודרמות קטנות שנראות הרות גורל, ורגשות חזקים שקשה לשלוט בהם. הקול של קלארק מעולם לא נשמע עדין ורחום כל כך, כשהיא שרה "אני לא חושבת שהעבר טוב יותר, רק כי הוא מונח בזכוכית". וינסנט יוצרת פרדוקס כשהיא כותבת שיר נוסטלגי שהוא למעשה אנטי נוסטלגי, ומתרפק לכאורה על העבר רק כדי לצפות אל העתיד.
Iji - Hard 2 Wait
הנה הרכב שאם עדין לא שמעתם עליו, אז בהחלט הגיע הזמן. זאק בורבה הוא Iji (מבטאים את זה "ee-hee") ולא, זאת לא בדיחה. הלהקה של בורבה נראית כמו חבורת ילדים בני 16, אבל נשמעת כמו להקה של מוזיקאים ותיקים בני 40 פלוס, והם אכן משחררים מוזיקה כבר מעל לעשור. במהלך השנים שחררה הלהקה אלבומים במגוון סגנונות וכלי נגינה, אבל עם שחרור הסינגל "Hard 2 Wait" כבר באמת קשה לנו לחכות לשחרור האלבום המלא. הסינגל הזה מלא בכל טוב מוזיקלי - קצב הדיסקו הרקיד בבסיס השיר אותו מלטף קולו של בורבה, צלילי הסקסופון שמגיעים ברבע האחרון ולא משאירים שום מקום לספק שהאלבום החדש "Whatever Will Happen" הולך לגרום לשמש לזרוח בסיאטל הגשומה ביוני הקרוב.
Courtney Barnett – Depreston
הסינגר סונגרייטרית האוסטרלית קורטני ברנט הפגיזה אותנו בשנה שעברה עם סינגל הבכורה "Avant Gardner", שהציג מרמור שנון וקוליות מהסוג הלא מתאמץ. הגישה האדישה לכאורה ממשיכה גם באלבום החדש. "לפעמים אני יושבת וחושבת, ולפעמים אני רק יושבת". זה אלבום של מילים, כשאת הרווחים ממלאים ריפים ארוכים, מתעגלים, כמעט עצלים. השיר Depreston משרטט דיוקן של עיר אוסטרלית עצובה שברנט מתארת עם לא מעט אמפתיה ותקווה. זו עיירה מהסוג שכולנו מכירים, ואלו מאיתנו שמספיק אמיצים בורחים מהן.
The Holydrug Couple - Baby, I'm Going Away
כבר למעלה מעשור שברוקלין מתחזקת סצנת אינדי רותחת, עד כדי כך ששם העיר הפרברית הפך נרדף לטעם טוב. אחד הכוחות שתרמו להאדרת שמה של העיר הוא הלייבל Sacred Bones, הבית של שמות כמו Zola Jesus, פרש אנד אונליס, וודס, דה מאן ואפילו דיוויד לינץ'.
בצל כל אלה נמצא צמד הדרים-הופ (שילוב של דרים-פופ וטריפ-הופ) The Holydrug Couple, שמורכב מאייבס סאפובדה ומנואל פארה הצ'יליאנים. בחמש השנים האחרונות הם מזגזגים בין ברוקלין לסנטיאגו, כשהם מקפידים לתבל את הפסיכדליה העדינה שלהם בהמון עצמה, בהשפעה של סגנון השירה הדרום-אמריקאי. בסינגל האחרון שלהם, "Baby, I'm Going Away", שיוצא במסגרת הצד הברוקלינאי, יש משהו שנשמע מאוד מוכר. כמו שיר ישן שכבר שמענו בעבר, אבל ההפקה עדכנית ומלאת שכבות, והשירה עמוסת הד והרמוניות קסומות.
בימים כאלה, כשהחורף חוזר בהבזקים, יש משהו מאוד חם ומנחם בסאונד של ההולידראג. שיר מושלם להתכנסות ביתית בגלל תנאי מזג האוויר.