ליבי (צילום: סיון פרג',  יחסי ציבור )
"בערד היה מדהים. אנשים נשארו בחוץ כי לא היה מקום" | צילום: סיון פרג', יחסי ציבור

לפני כשבועיים ירד ליבי מהבמה של פסטיבל ערד עם חיוך, אחרי הופעה שלדבריו היתה מוצלחת במיוחד. "היה מטורף ומדהים, הופתעתי", הוא אומר, "הופעתי ברחבה היותר קטנה. באתי לשם ולא היה אף אחד. לפני הופיעו מול 10 אנשים וקיוויתי ליותר. הנגנים עלו להרכיב כלים ופתאום היו 50 איש. אחרי השיר השני מילאנו את המקום ועוד עמדו מאות בחוץ. מולי עמדו המון חבר'ה שאמרו את המילים של השירים. חשבתי שמכירים רק את 'תני לי אוויר' אבל הם קפצו ורקדו וכל כך נהניתי. הייתי בעננים מרוב שהיה טוב. חשבתי ששרתי לא נכון, אבל ממה שאמרו לי אחר כך באימיילים הייתי בסדר".

האם ההופעה בערד היתה רק הפרומו למה שצפוי לפיינליסט "כוכב נולד 6" במופע ההשקה שלו במסגרת פסטיבל תל אביב (28.10, רביעי, בארבי תל אביב)? ההצלחה של הלהיט "תני לי אוויר" ברדיו והמכירות של אלבום הבכורה "כיסים" מראות שכן. "זה מופע שאני מנגן בו, בהרכב עם עוד חמישה נגנים. ההופעה שונה מהאלבום, העיבודים שונים, זה הרבה יותר להפעיל קהל, לתת בראש, שהקהל ייהנה, רוקנ'רול לפנים", אומר ליבי בלי למצמץ. "יהיו בהופעה שירים חדשים שעוד לא שמעו, וכאלה שכולם מכירים ומאוד רוצים לשמוע".

"אני מכוון למשהו רחב, לסאונד ואנרגיות, שהקהל נכנס לזה בגדול"

-תשיר את "סיוון"?
"את 'סיוון'? אולי, למה לא. אני לא רוצה יותר מדי לפרט. אני אוהב הפתעות בעצמי ואוהב להפתיע".

-ממי אתה מושפע כשאתה חושב על מופע כזה?
"מכמה דברים. הפו פייטרז שמקפיצים קהל כמו מטורפים, סנואו פטרול שהם מרגשים וגם מ-U2. אני קורא לזה 'רוק אצטדיונים' ואני מכוון למשהו רחב. אצל U2 זה בנוי על סאונד ואנרגיות והקהל נכנס לזה בגדול. ככה אני רואה את ההופעה שלי. אני מתרגש מלהופיע בבארבי, בפסטיבל עם אמנים שרק חלמתי שהשם שלי יופיע לצדם. כשהייתי ילד היה לי חלום ואני מגשים אותו. ככה דמיינתי משך הרבה שנים והנה זה קורה. זה כמו לשים שחקן כדורגל עם השחקנים שהוא הכי אוהב על המגרש".

-אתה משחק כדורגל?
"משחק קט רגל עם החברים. אני כמו עכבר, בכל מקום על כל המגרש. אני דווקא לא רע. מבקיע הרבה".

-הנה עוד סיבה למעריצות לרדוף אחריך.
"תשמע, יש כל מיני סוגים. הכי נודניקיות זה אלה שרואות אותך ולא אכפת להן מה אתה עושה, רק הדמות שלך מעניינת אותן. אבל בפורום שלי יש לי מעריצות אינטליגנטיות, חכמות, מתוקות, שעוזרות לי ואני נותן להן להרגיש חלק מהתהליך. זה העיניים שאני רואה בהופעות בשורות הראשונות. אני מקבל מהן תמיכה, חום, אהבה, אני בקשר מעולה איתן. מתארח בפורום, עונה לשאלות. כשאחת המנהלות בפורום אמא שלה עברה התקף לב אז דאגתי לה והתקשרתי וניסיתי לעזור".

"חברה שלי בחו"ל, אני חודשיים לבד, אבל אני מסור"

-בסוף כמו כל הרוקרים תהיה בזוגיות עם מעריצה?
"לא זה לא בשבילי. אני מפריד את זה לשני עולמות, זה חשוב. כרגע יש לי חברה היא בחו"ל עכשיו, בטיול של אחרי צבא בדרום אמריקה. אני כמעט חודשיים כבר לבד, מחכה לה. אבל אני מסור. היא חוזרת השבוע ואני מה זה מתגעגע".

-אפרופו צבא, מתי אתה משתחרר?
"עוד שנה וחצי, ב 2011. אני מקווה בעזרת השם גם את האלבום הבא להקליט כחייל. בינתיים אני משרת בתל השומר, סמב"צ בחמ"ל במשטרה הצבאית".

-יעני "מנאייק"?
"לא. אני לא שוטר בחוץ, לא נותן דוחות".

-לא מפריע לך שיש חבר'ה בגילך שלא משרתים, חלקם אמנים?
"מאוד חשוב לעשות צבא, כי אנחנו חיים במדינה שבמצב הביטחוני תמיד יש מתחים. כשהייתי תינוק חיילים נתנו את החיים שלהם בשביל שאחיה פה, נהניתי מזה, ועכשיו אני רוצה להחזיר על מה שנתנו לי, זו החובה שלי. לגבי אמנים אחרים - שכל יעשה מה שבראש שלו. הצבא זה מערכת שאנשים מתקשים להסתגל אליה ולהסתדר בה. יש לי חברים שלא עשו צבא ואני לא שופט אנשים, לא מתעסק, לא יודע מה עובר להם בראש ומה הם רגישים. אני אומר לעצמי תהיה דוגמה אישית וסתום ת'פה, אל תטיף לאחרים".

"ההשוואה עם אביב גפן מצחיקה אותי, כי אני על הקרקע, צנוע"

-בוא נדבר על המוזיקה, היתה איזושהי ציפייה ממך להיות באלבום הראשון קצת יותר מורד, קצת יותר אביב גפן.
"ההשוואה הזו מצחיקה כי אני לא חושב על עצמי מבחוץ. אני על הקרקע, משתדל להישאר בצניעות. אביב גפן הוא מדהים, הצליח לעשות בדיוק מה שהוא כיוון, ויצא לחו"ל בסוף. אצלי, באלבום שלי, כן יש ביקורת על החברה, אני כן אומר דברים. נניח בשיר 'שירה' אני מדבר על כל מיני דברים שאני רואה לשלילה, על הבטחות שלא מקוימות וכל מיני דברים שכבר שכחנו שאנחנו. אני חושב שתוך כדי שאנחנו מתבגרים אנחנו עוברים דברים ומגדלים שכבות מגן ולפעמים את שוכח למה באת, למה רצית, למה כיוונת, אתה מאבד את הדבר התמים".

"מצד שני, אני לא חושב שצריך להגיד כל דבר עם שיניים, זה לא אני. האלבום שלי זה רוק חיובי, שאני לא שומע הרבה מסביבי. אני רוצה להרים אנשים ממצבים של דאון, לעזור להם, להרקיד ולשמח אותם. אני אוהב שאנשים שמחים".

-איפה ההתרסה? איפה מרד הנעורים?
"אני לא אוהב הגדרות ותגיות. אני נהנה ממה שאני עושה והתוצאות מראות שגם אחרים נהנים. כשכתבתי את השירים באלבום רציתי להעביר מצב רוח טוב שהיה לי. אני מוציא את מה שאני מרגיש. כל השאר לא חשוב. מוזיקה זה רגש, רגש ואנשים".