בזמן שג'ורג' בר ניהל חברת נדל"ן מצליחה באוסטרליה, בישראל השירים שלו זכו לתחייה מחודשת אצל קהל לא צפוי. להיטי עבר של הזמר המזרחי שהיה מלך החאפלות של שנות התשעים, כמו "הלו הלו", "מברוק עליק" ו"הולך אני ברחוב", התנגנו במועדונים היפסטרים בתל אביב, והרקידו אנשים שחלקם לא גדלו על הז'אנר ולא הכירו אותו.

 

"שבע שנים אחורה, זו הייתה מוזיקה שלא היה מקובל לתקלט במועדונים בתל אביב שנחשבים 'איכותיים'", מספר הדיג'יי יבגני צ'רטקוב. "בסביבות 2010 התחלתי להשמיע ערבי חאפלות - מרגול, זוהר ארגוב, ג'קי מקייטן, וראיתי שאנשים נהנים. פתאום בתקלוט חאפלה הקהל התל אביבי מתחיל לעלות על שולחנות, למחוא כפיים, לעשות צעד תימני. הייתי בשוק שמוזיקה כזאת תופסת אותם, והבנתי שיש פה קטע".

 

צ'רטקוב מציין שהמוזיקה המזרחית בכלל וז'אנר החאפלות בפרט השתלטו על חיי הלילה התל אביביים, בין היתר בזכות ליין מסיבות הגייז המזרחי "אריסה" ובר התדר הכניסו את המוזיקה הזו לסצינה ההיפסטרית. אחד מהאמנים הכי מושמעים בערבים מהסוג הזה היה ג'ורג' בר, שהחל מ-2002 כבר לא התגורר בישראל.

 

 

לפני כשנה הוא חזר, ועכשיו מסעדת "המזנון" של אייל שני בשיתוף עם "שיקר פרודקשנס" מארגנים חאפלה שלו ושל הגיטריסט יהודה קיסר, בשבת הקרובה. גם צ'רטקוב יתקלט שם, והוא לא מסתיר את התרגשותו: "זה היה סוג של חלום להיות בהופעה של ג'ורג' בר", הוא מודה. "מרגע שהתחלתי לתקלט, הוא הפך להיות הזמר הכי מושמע בסטים שלי. ג'ורג' בר זה מלך החאפלות של כל הזמנים".

 

בשיחה עם ג'ורג' בר עצמו, נשמע שגם הוא מופתע מהמעמד שהוא זוכה לו בקרב אנשים שחלקם לא נולדו כשהקריירה שלו הייתה בשיאה. "אחרי שנסעתי האינטרנט עזר לי מאוד", הוא אומר. "הייתי עוקב ביוטיוב, וזה כמעט כאילו הייתי בישראל. הדבר שהכי הפתיע אותי, שזה אנשים שלא גדלו על המוזיקה שלי מכירים את השירים שלי ושרים אותם. זה מאוד מרגש וזה מראה לי שלא טעיתי בדרך, שעשיתי מוזיקה טובה. זה משמח מאוד".

 

 

למה בכלל עזבת את הארץ מלכתחילה?

"חמש עשרה שנה לפני שעזבתי, המשפחה שלי היגרה לשם. עבדתי פה קשה עד שהתפרסמתי, אז נשארתי והייתי מבקר שם כל כמה שנים. בניתי שם עם אחי עסק שמתעסק בהשכרה ומכירה של ווילות. כשעזבתי את הארץ הייתי עושה 60 הופעות בחודש, במועדוני לילה ובאירועים. לא רציתי לעבוד כל כך קשה, הורדתי את כמות ההופעות, אבל החברה שבנינו באוסטרליה עבדה מאוד חזק ואחי רצה שאני אהיה נוכח שם. בגלל שהמשפחה שלי ויש לי עסק שם, החלטתי לעשות הפסקה ולנסוע לכמה שנים. נסעתי ועשיתי שם פי 10 ממה שהייתי עושה פה".

 

ומה בכל זאת החזיר אותך לכאן?

"במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט יש משהו, שבן אדם שנולד פה וגדל פה, הוא תמיד יחזור לכאן. זה בדם. עזבתי להיטים שהרבה זמרים התחילו לשיר אותם, וגם כאלה מוכרים כמו הפרויקט של רביבו, כל הזמרים הקטנים שיצאו ביצעו שירים שלי באירועים ובמועדונים, הייתי חייב לחזור. המוזיקה השתנתה ב-15 שנה, אז הרגשתי שאני חייב לחזור ולחדש, להראות שאני נמצא פה ולדאוג שהמוזיקה שלי תהיה כל הזמן".

 

 

גדלת ביפו, אתה ערבי נוצרי, ורוב הקהל שלך יהודי. הרגשת שהעובדה שאתה ערבי השפיעה לך על הקריירה?

"לא הרגשתי את זה ולא רוצה להרגיש את זה. אנחנו חיים במקום מאוד לחוץ, שיש בו הרבה אנשים מכל מיני סוגים. אני ישראלי לכל דבר, יותר מהכל. יש לי שורשים חזקים פה, המשפחה שלי מאוד עזרה בזמן הקמת המדינה, ואין לי שום רגשי נחיתות. זה מתחיל מהאדם עצמו, אני מאמין בזה. זה שיש פה כל מיני לחצים זה הגיוני. אוסטרליה היא מדינה לכל תושביה, אין הבדל בין האנשים. פה בגלל כל מיני סיבות יש את התופעה הזאת, אבל באופן אישי רוב החברים שלי הם יהודים. אני נוצרי בדת, אבל ישראלי בשייכות. מי שרוצה להיות קיצוני יהיה קיצוני, אין מה לעשות. אני לא אוהב את זה. אני לא אוהב לדבר על דת או פוליטיקה - שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, רק שלא יפריע אחד לשני. זה לפוליטיקאים, בין בני האדם אין את הדבר הזה. באירועים כולם אוכלים ויושבים ביחד".

 

מה אתה חושב על המוזיקה המזרחית של היום, על הפופ הים תיכוני?

"המוזיקה המזרחית עכשיו במצב לא טוב. אין לה שורשים, אין לה בסיס. בתקופה שלי היו זמרים טובים שידעו מה זה מוזיקה, כמו איציק קלה, כמו אלי לוזון, כמו סמיר שוקרי. היום במוזיקה המזרחית לא רואים כלום חוץ מאייל גולן ועוד שניים-שלושה שעושים מוזיקה טובה. הבעיה היא שהאנשים שנכנסים למוזיקה הם לא מנסים להיכנס מהדלת - ללכת וללמוד מוזיקה, להבין מה זה, לעשות פיתוח קול. אני נשארתי הרבה זמן מכוון שלמדתי מוזיקה מגיל עשר, למדתי פיתוח קול, אני מנגן על כמה כלים. למוזיקה המזרחית היום אין השכלה מוזיקלית, וזו הבעיה. זו הסיבה שהמוזיקה לא חזקה. לא יכול להיות שבן אדם יבוא מהרחוב ויהיה מוזיקאי כי אמרו לו שיש לו קול יפה והוא קנה חליפה והסתפר ויצא לו להיט במקרה. זה לא עושה אותו מוזיקאי. זו בעיה תרבותית. אני לא רוצה להיות שופט, אבל אם שואלים אותי אני חייב לענות".

 

 

מה אנחנו הולכים לראות במופע שלך עם יהודה קיסר ב"מזנון"?

"אני אוהב את הדברים האלה, אני אוהב שמשלבים דברים שונים ביחד, למוזיקה זה עושה רק טוב. יהודה קיסר זה לא סתם נגן, זה אמן שאני מכיר אותו מאז שהוא ליווה את זוהר ארגוב, והוא אחד הגיטריסטים והנגנים הכי טובים, מוזיקאי ענק. מאוד שמחתי כשהציעו לי לעשות משהו ביחד. אני כנראה אעשה כמה דברים מפתיעים עם יהודה קיסר. יהיה מאוד מעניין, נעשה כל מיני שירים שהם לא שלי, גם של זוהר ארגוב".