הכוכבת הבאה

מוקדם יותר השנה, כשהגיעה לסיומה העונה האחרונה של "הכוכב הבא", ואיתה גם זמן המסך הקבוע של אלה לי להב (אחת המתמודדות הבולטות של העונה כזכור), ניצב בפניה ובפני הצוות שלה אתגר לא פשוט: ליצור סינגל בכורה מצליח.

למה אתגר לא פשוט? כי למרות הגל הנוכחי והמשמח של הפופ הישראלי המצוין שאנחנו עדים לו בשנים האחרונות, לישראל עדיין לוקח זמן להדביק את הקצב של שאר העולם כשזה מגיע לז'אנר הזה. הכוכבים הגדולים של המוזיקה הפופולרית פה בארץ הם בעיקר כאלו שיוצרים פופ רך שפורט על גיטרות אקוסטיות ועל נימי הרגש של הישראלים שתמיד יעדיפו את אד שירן על פני אריאנה גרנדה, ויותר מזה – כמעט כל היוצרים הם גברים.

אז במדינה קטנה, עם אוזניים שמרניות יחסית, לקח זמן עד שהגיעה נועה קירל אחת, ובטח שייקח זמן עד שיגיעו עוד כמה כוכבות פופ שיצליחו פה עם הסאונד הזה שבמצעדים מעבר לים הוא כבר המובן מאליו.

"זוט עני", סינגל הבכורה של אלה לי, עמד במשימה ועשה עבודה מצוינת; הוא הביא את האופי של אלה לי הצעירה וההיפרית, ואת הטעם המוזיקלי שלה שב"כוכב" התגלה כמושפע מאד מפופ קוריאני, אבל לא התפזר למחוזות "בלתי אזינים" בזכות ההפקה המיומנת של ג'וני גולדשטיין.

"זוט עני" היה מספיק בולט ומרענן כדי לתת לזמרת הטרייה את הבמה הראויה לה, ולא לגרום לה להישמע כמו עוד נועה קירל שלא מביאה משהו חדש לשולחן. אבל אז הגיע אתגר אפילו גדול עוד יותר – ליצור שיר שני שיצליח. "זוט עני" הוא יציאה מוזרה, וזה מה שהפך אותו ללהיט, אבל זה שטיק שלא עובד פעמיים – ואלה לי והצוות שלה ידעו את זה - ועדיין נדרשו לשמר את הקו המרענן בפופ שאלה לי אוהבת ועושה - ולא להוציא שיר שני שיתמסמס באשמת חוסר הייחוד שלו. ובכן, סחתיין! "מה אתה רוצה?", החדש שלה, מצליח לעשות בדיוק את זה.

הטקסט המשעשע והצלילים הלא שגרתיים עדיין פה כדי לתפוס את האוזן, אבל נדמה שאלה לי מצאה בשיר החדש שלה את נקודת האמצע המושלמת בין הייחודיות שהיא מביאה איתה לבין הנוסחה הבטוחה ללהיט פופ ישראלי מוצלח ומצליח.

המקצב פה ירד הילוך בהשוואה ל"זוט עני" התזזיתי והאינטנסיבי, ומשמיעה ראשונה התבנית המוכרת של בית-פזמון-בית-פזמון כבר לגמרי מתלבשת על האוזן. 40 שניות לתוך השיר, בהרמה מהממת להפקת הדאנס המושלמת של ינון יהל בפזמון, אלה לי מציגה את החיקוי שלה לגבר טיפוסי ומבולבל שלא סגור על עצמו ועל הרגשות שלו, ובכך מוסיפה אלמנט של גירל פאוור מעורר הזדהות לשיר הכבר ככה מאוד כיפי הזה. אמנם מוקדם להכריז, ו"מה אתה רוצה?" בן הפחות משבוע עדיין לא הספיק להוכיח את עצמו - אבל בהחלט אפשר להיות אופטימיים. כן, יש לנו כוכבת.

100% בילי אייליש

שנה וחצי עברו מאז שבילי אייליש הוציאה את אלבום הבכורה שהפך אותה לסופרסטארית ענקית. לשמחת מעריציה, היא לא נחה על זרי הדפנה והמשיכה לשחרר מאז שירים בתדירות גבוהה, עליהם היא עדיין עובדת אקסקלוסיבית באולפן הקלטות ביתי עם אחיה הגדול פיניאס.

לפני שבוע היא הוציאה את השיר הרביעי שלה מאז האלבום, "Therefore I Am", ששמו נגזר מהמשפט הפילוסופי של דקארט "אני חושב משמע אני קיים". קלאסי בילי אייליש.

טקסט מתוחכם וציני שמוגש עם הרבה אטיטיוד על רקע הפקה מינימליסטית של בייסליין ואפקטים קריפיים הם הלחם והחמאה של אייליש, ואם השיר הזה היה נכלל ברשימת הרצועות של אלבום הבכורה שלה - הוא היה מהווה תוספת טבעית לשירים האחרים שיצאו ממנו, כשהדומה לו ביותר הוא הסינגל "All The Good Girls Go To Hell" שלה, שנשמע כמו גלגול אחר של אותו השיר בדיוק.

אבל בגלל ש"Therefore" יוצא עכשיו, אחרי רצף של שירים מרעננים ומחדשים בדיסקוגרפיה של אייליש כמו התרומה שלה לפסקול של ג'יימס בונד, וכמו "my future" הג'אזי ונטול הציניות - חייבים להגיד שהוא נשמע יותר כמו צעד אחורה בשביל הכוכבת הצעירה.

אולי יותר מעניין לדבר דווקא על הקליפ, שמציג את בילי אייליש מטיילת בקניון סגור וריק לצלילי השיר שלה. על פניו מדובר בקליפ קורונה שבסך הכל מסמל את התקופה שבה העולם בהפסקה ומרכזי קניות גדולים שוממים מאדם ומלאים מקום בשביל כוכבת על כמו בילי אייליש לרקוד ולהצטלם בהם בחופשיות. אבל קורה שם עוד משהו – אייליש עוברת מדוכן אוכל לדוכן אוכל וממלאת את הידיים והפה שלה בג'אנק פוד.

מה שיכול להתפספס כסתם התנהגות נטולת רסן ומלאת רוח נעורים כמו שאנחנו רגילים לקבל מהזמרת, מסמל אולי משהו גדול יותר; לפני כחודש אייליש עלתה לכותרות בגלל כל הסיבות הלא נכונות, כשהעולם הגיב כמוכה פרובוקציה לתמונת פפראצי של אייליש – לא תאמינו – הולכת ברחוב.

הסיבה למהומה היא החולצה הצמודה שהכוכבת לבשה ברגע נדיר, כשכמעט תמיד אנחנו רגילים לראות אותה בבגדים שגדולים עליה בכמה מידות. התמונה חשפה גוף נשי נורמלי לחלוטין שפשוט לא עונה על סטנדרטים מעוותים של מידות דקיקות, והיא גררה יותר מדי תגובות ששפטו, בין השאר, את הרגלי התזונה של אייליש. לכן אפשר להניח שזה לא מקרי שבקליפ הראשון שלה מאז התקרית היא דוחפת דונאטס וצ'יפס, בתור 'פאק יו' אחד גדול לכל אלו שדעתם מוסטת בקלות יתרה ממה שבאמת חשוב. משמח לראות שדעתה של אייליש עצמה לא מוסחת, והיא ממשיכה להיות מאה אחוז היא.