בעיצומו של משבר הקורונה, בזמן שרוב העולם היה בסגר ומסיבות ופסטיבלים הרגישו כמו זיכרון רחוק, טרנד הסטים הווירטואליים השתלט על פייסבוק, יוטיוב, טוויץ' ושאר הרשתות החברתיות. בזמן שמרטין גריקס הרים סט על סירות מרוץ באמסטרדם ודיוויד גטה כבש את הרשת עם סט מדהים ממיאמי - הדיג'יי הישראלי איתי גלו ("מועבט") ניסה להגיע ולהרים סט באחד המקומות המפורסמים בעולם - השלט המיתולוגי של הוליווד בגבעות לוס אנג'לס -סט אותו אתם שומעים כאן הבוקר בהשמעת בכורה.
"כשהתחילה הקורונה, נכנס כל הקטע של הלייבים, ואני זוכר את טייסטו עושה לייב באמצע הלילה שלנו. צפיתי בזה בלייב והייתי מהופנט", מספר גלו בשיחה עם mako. "כשראיתי את הלייב שלו, רקדתי ונהניתי - ופתאום רציתי לחזור לעשות מה שאני עושה כל החיים – לתקלט".
"היה לי בעבר חיבור עם עיריית תל אביב וניגנתי בגג של בניין העירייה ביום העצמאות. אבל אז ראיתי שהקורונה ממשיכה, הדברים נפתחים ונסגרים, ולאט לאט יותר ויותר איי ליסטים התחילו לנגן בלוקיישנים משוגעים כמו פריז, דובאי ומיאמי. כל זה גרם לי לרצות לעשות משהו שאף אחד לא עשה ואמרתי לעצמי – אני חייב לנגן בשלט של הוליווד".
למה דווקא שם?
"חיפשתי לוקיישנים שלא חרשו עליהם וכאלה שגם כמעט בלתי אפשרי להגיע אליהם. משהו במיקום, האנרגיה, וההבנה שזה יראה מדהים בצילום הביא אותי לרצות לנגן על שלט הוליווד. התחלתי להתקשר לאנשים ולברר, ואמרו לי 'תקשיב, זה כמו שתתקלט בבית הלבן. אתה לא יכול, שחרר – אין לך מה להגיע', אבל אני אמרתי לעצמי שאין דבר כזה".
"לא סיפרתי לאף אחד חוץ מלאשתי ולשני חברים קרובים שזה מה שאני רוצה לעשות כי הפחידו אותי שזה לא אפשרי ופחדתי שיורידו לי את המוטיבציה שהייתה גבוהה, קניתי לעצמי כרטיס טיסה לכיוון אחד ויצאתי לדרך".
"אמרו לי 'אל תגיע, העיר בסגר, אין אירועים ואין לך מה לעשות פה"
במציאות הקורונה, וכאן אנחנו לא מחדשים לכם כלום, להגיע לארה"ב זה אתגר לא קטן וגלו גילה את זה על בשרו. "הייתי בקורפו שביוון ומשם רציתי לטוס ללוס אנג'לס. באתי לגייט לעשות צ'ק אין ואומרים לי 'תקשיב, אתה לא יכול לטוס לארה"ב'. באותה תקופה היה בלתי אפשרי להיכנס דרך אירופה לארה"ב אז הייתי צריך לחזור לישראל ולעשות את זה".
"תכננתי לחזור לנתב"ג וישר מהשדה לטוס ללוס אנג'לס. הגעתי לגייט בנתב"ג ואמרו לי 'אתה צריך להיכנס לבידוד של 14 יום לפני שתוכל לטוס לארה"ב כי היית באירופה'. מצאתי את עצמי עוד 14 יום בארץ, התחלתי לפקפק בעצמי וכולם כל הזמן המשיכו לומר לי 'אל תגיע, העיר בסגר, אין אירועים ואין לך מה לעשות פה".
העובדה שהקורונה השתוללה אז בארה"ב לא הרתיעה אותך?
"זה עבר לי בראש, אבל כל מה שרציתי זה להגשים את החלום שלי".
בסופו של דבר, אחרי 14 ימים של בידוד בישראל, גלו הצליח להגיע ללוס אנג'לס. "הגעתי לשם והתחלתי לעבוד, התקשרתי לאנשים, בדקתי, התחלתי להוציא ניירות. צריך להבין כשגם אם יש אישור, להגיע לשלט זה שעה וחצי הליכה ברגל עם כל הציוד. הצגתי להם דברים שעשיתי בארץ, הסברתי להם שזה החלום שלי ואמרו לי 'אם אתה כזה מקצוען – בוא תוציא את כל האישורים שצריך'".
איזה אישורים?
"צריך להבין שחוץ מהאישורים הרגילים כמו מכבי אש, משטרה ודברים כאלה, צריך גם לדאוג לאישורי קורונה מיוחדים ולבדיקות קורונה לכל הצוות - 30 איש שהיו איתי בלוקיישן לסירוגין".
אני יכול להניח שמדובר בסכומים גדולים שאתה מוציא על משהו שלא בטוח יקרה.
"נכון מאוד. אני יכול להגיד שהציעו לי חסויות בשלב מסוים אבל אמרתי שאני לא רוצה, ראיתי בזה משהו אומנותי שלי".
"לנגן שיר ישראלי במקום כזה עשה לי צמרמורת בכל הגוף"
לבסוף, גלו השיג את האישורים המבוקשים כדי לנגן ליד השלט המדובר - מקום שמבדיקה מהירה בגוגל אף דיג'יי עדיין לא ניגן בו. אבל אז, רגע לפני שהוא עומד להגשים את החלום הכי גדול שלו, גלו גילה כי נדבק בקורונה. "זו חוויה קשה, איבדתי את חוש ריח והטעם והיה לי חום גבוה. הייתי שבועיים וחצי בחדר עם עצמי וזה היה קשוח".
כשחלית חשבת שזה לא שווה את זה?
"באותו רגע איבדתי את המוטיבציה, אבל אשתי תמכה בי מרחוק ואמרה לי 'אתה כבר שם, תשיג את מה שאתה רוצה'"
"זה סט זריחה אמיתי שעובר מדיפ האוס, דרך טכנו ועד למלודיק האוס ומשלב הרבה ווקאלס", מספר גלו על הקו המוזיקלי של הסט ההיסטורי. "הויז'ן שלי הוא שאנשים ישימו את הסט ויקשיבו לו כשהם עושים איזו ישיבה חברית בבית – ליהנות מסט מוזיקלי מעולה כשברקע הנוף הכי מטורף".
יש בו שירים בעברית?
"מה שקרה זה שיצרתי את הסט בדיוק אחרי יום הולדת של אבא שלי שנפטר והייתי חייב להקדיש לו שיר אחד. שמתי את "Thousand and Two Nights", שזו גרסה אלקטרונית מדהימה לפיוט 'אנא בכוח'".
"לנגן שיר ישראלי במקום כזה עשה לי צמרמורות בכל הגוף, הרגשתי גאווה, במיוחד כשראיתי את כל האמריקאים שאיתי על השלט רוקדים. לראות אנשים רוקדים לשיר עברי על השלט של הוליווד זו גאווה ישראלית ויהודית ברמות הכי גבוהות שיש".
הצלחת להרים סט בלוקיישן שנראה בלתי אפשרי. מה היעד הבא?
"אני לא יכול לספר, אבל זה כבר בתכנון – אני לא מפסיק לחלום. אני רק יכול להגיד שתחשבו הכי גבוה שיש. התקווה שלי היא להביא כל שנה לוקיישן מטורף ולהפוך את זה למסורת".
היום, גלו, הבעלים והמנכ"ל של חברת הפקות האירועים אטיסוטו, כבר מתרגל לחזרה לשגרה של עולם המסיבות והאירועים. "אנשים הבינו כמה הם צריכים תרבות, רואים ברחבה שאנחנו היו צריכים את זה כמו אוויר".
בימים אלה, במקביל לרגע ההיסטורי שלו, שורף את המדינה "מועבט", הלהיט המשותף שלו ושל עדן בן זקן. "כשאתה עושה שיר או מוזיקה אתה בחיים לא יכול לדעת אם הוא יהיה או לא יהיה להיט. אני שמח שאני חלק מהדבר הזה ומההצלחה הענקית הזו. כיף לי לראות אנשים בכל הגילאים נהנים משיר שאיכשהו הצליח לגעת בכולם".
איך בחרתם במילה 'מועבט'?
"בזכות רון ביטון. הפקתי כבר את כל המוזיקה, היה לי מן חור כזה של שקט ולפני דרופ ואז הוא אמר 'רק ג'ין, טוניק מועבט'. כולנו אמרנו 'אוקיי – זה זה'".
יש גם לא מעט ביקורת על השיר, במיוחד מקהילת הטכנו.
"מוזיקה נועדה לאהוב. לא צריך לשפוט אף אחד על מוזיקה שהוא עושה בעיני, אבל אם מישהו לא אוהב הכל טוב, זו זכותו".