נובמבר 2018. הפרק הראשון של הדוקו "החיים על פי פורמולה" מבלבל את הצופים ביוטיוב. מי שיעקוב אחרי צ'ט הגולשים שליווה את סטרימינג הבכורה של הפרק, יבחין שרבים מהם כותבים לבנות להקת פורמולה, מבקשים מהן שיגיבו, מעבירים להן הוראות, מטלות ואתגרים.
"תגידו נועם", כותב אחד מהם, אגב סצנה בה התאומות ליה ועלמה ציון יושבות במושב האחורי במכונית, בדרכן למשרד של הסוכן רוברטו בן שושן. "זה צולם כבר מזמן" מסביר לו גולש אחר, כי באמת עלמה, ליה, טניה ואנג'ל - חברות להקת הבנות הכי מצליחה כרגע בישראל - צילמו את הפרק חודשים לפני שידורו.
הן אפילו הופיעו בכמה אירועים לפני שידור הבכורה של "החיים על פי פורמולה", ופרסמו את הקליפ הראשון שלהן כלהקה (קוראים לו "Love Me" והוא בסדר גמור), אבל עבור מעריציהם מדובר בחידה, והם לא מבינים איך יכול להיות שהבנות מהטיק-טוק ויוטיוב משתתפות במשהו שאיננו סרטון לייב.
העריכה המקצועית, הגרפיקה וזוויות הצילום המתחלפות, דברים שלצופה הטלוויזיה שחצה את גיל 25 נראים מובנים מאליהם - נתפסים על ידי מעריצי פורמולה כמשהו שבין תעלומה לטרחנות. ואכן, "החיים על פי פורמולה" הופקה עבור ועל ידי ערוץ kidz ב-yes, והמקצועיות של הסדרה כמעט חורה לערכי המותג.
נעים להכיר, להקת פורמולה. כאילו, נעים להכיר אם אתם שייכים לאותה שכבת גיל שזקוקה להיכרות עם להקת פורמולה, שמהווה מעין מדד לא רשמי לכמה אתם מחוברים לעולם התוכן הטינאייג'רי בישראל - וכמה אתם מנותקים ממנו.
אה כן, ותגידו שלום גם לחברות הלהקה: התאומות עלמה וליה ציון (שהתפרסמו בזכות כוראוגרפיות וקאברים באפליקציית מיוזיקלי עליה השלום וניתן להבדיל ביניהן באמצעות השי"ן השורקת המשגעת שיש לליה); היוטיוברית הפופולרית אנג'ל ברנס; והדוגמנית/אושיית אינסטגרם טניה לאורן.
שלוש הראשונות השתתפו בעונה הראשונה של הדוקו-ריאליטי "סוואגרז" ששודר ב-yes, וכל הארבע לוקטו וצוותו על ידי האמרגן רוברטו בן-שושן, שמנהל גם את נועה קירל ואף ייסד לאחרונה מקבילה גברית לפורמולה - להקת הבנים הייפ (כי עד כדי כך פורמולה היא דבר מצליח כרגע - יש לה מקבילה. היא דגם שאפשר לבנות לפיו להקות נוספות).
השירים של פורמולה, שמשוחררים בקצב עקבי יחסית, ומלווים בקליפים בדרגות שונות של השקעה, הם בדיוק מה שאפשר לצפות לו מפופ בשנתיים האחרונות; קצת טראפ, קצת לטיני, קצת אלקטרוני, קצת אוטוטיון, והרבה מילים לועזיות שנכנסות בפזמון ומעניקות לשירים אפיל בינלאומי.
הקליפים גורפים כמויות נאות של צפיות ביוטיוב; ל"ג'ונגל" יש כרגע כ-2,700,00 צפיות, ושירים אחרים כמו "New Vibe" (בחסות מותג ההלבשה הוניגמן), "מה נהיה" ו-"או לה לה" משייטים באזורי ה-900,000 עד 1,200,000 צפיות. הישגים מכובדים, אם כי שום רשת לא נשברה פה. וגם זה בסדר, משום שפורמולה היא סוס עבודה, וחשוב מכך - סוס עבודה מעודכן ומותאם לשנת 2020 - כזה שיודע שצפיות ביוטיוב אינן חזות הכל.
פורמולה היא אימפריית סושיאל עם נוכחות יציבה באינסטגרם ובטיק-טוק - הן בחשבונות הרשמיים של הלהקה, בחשבונות המעריצים הרבים שקמו להן, וכמובן שבחשבונות הפרטיים של כל אחת מחברות הלהקה. החשיפה למוזיקה שלהן - ושוב, מוזיקה היא רק ענף אחד בעץ המסועף הזה - מתרחשת בעוד 1000 מקומות מלבד יוטיוב.
בתקופה הקצרה בה רשת 13 תחזקה גם אתר עם חדשות ותוכן, התפרסמה בו כתבה בת 72 מילים (ספרתי) על השקת סניף של רשת האופנה לנערות "עדיקה" במתחם ביג באשדוד, שפורמולה סיפקה בו את החלק האמנותי. זה היה קומבו מושלם של צורה ותוכן: לפורמולה היה אז אמנם רק שיר אחד בלבד, אבל זה לא שינה דבר מההתלהבות בה הן התקבלו. הן ביצעו את הנאמבר שלהן, הצטלמו עם המעריצים שהכירו אותן מגלגוליהן הקודמים ככוכבות רשת, והמשיכו הלאה.
בכתבה נכתב שהן "משגעות את בני הנוער" - ביטוי ששום בן נוער לא היה משתמש בו ב-2018 - אבל גם הוא מעיד משהו על מה שפורמולה עושה, וששום מותג פופ אחר בישראל לא עושה כרגע. התקשורת הממסדית, הוותיקה, המעונבת יחסית, לא יודעת איך לאכול אותן. אין לה, לנו, את הכלים לדבר ברצינות על ארבע טינאייג'ריות שאינן בהכרח זמרות ("אני שרה רק במקלחת. עלמה שמעה אותי פעם אחת שרה - וזהו", אומרת אנג'ל באותו פרק ראשון של הדוקו "החיים על פי פורמולה), אבל הן כן להקה.
אגב דברים שהפופ בישראל לא עושה: להקות בנות באופן כללי. אם וכאשר בנות פורמולה יגיעו ל"מועדון לילה" או לכתבה ב"אולפן שישי", סביר שייתארו אותן כדבר הבא במוזיקה, אבל פורמולה היא… נו, נוסחה שכבר עובדת.
בשנה וחצי מאז הקמתה, פורמולה חרשה את הארץ והופיעה בעשרות במות נוער ורחבות מחוץ לקניונים בכל עיר שמכבדת את עצמה. וגם אם הן עוד לא זלגו לגלגלצ כמו מרגי, או חובקו על ידי נותני הטעם כמו נועה קירל או סטטיק ובן אל, יש להן קהל שמזהה אותן מהאינטראקציה המיידית והתכופה ברשתות החברתיות, אבל לא רק. כי פורמולה פועלת מלמטה, כמעט כמו להקת אינדי. היא תופיע איפה שיצטרכו ואיפה שיבקשו, והחברות שלה תהיינה גם נחמדות ונעימות למי שיבקש סלפי, כי הן מבינות, כאמור, שיותר משהן מוכרות שירים - הן מוכרות אווירה.
סיפור אחר על פופ
בנות פורמולה מספרות סיפור אחר על פופ. לפעמים הן מספרות אותו בראיון אולד-סקולי ל"מעריב לנוער", לפעמים הן מספרות אותו בפוסט באינסטגרם, לפעמים מספרות אותו בסדרת טלוויזיה, ולפעמים הן מספרות אותו בשיר. אין מבחינתן הבדל, ואין מבחינתן דבר אחד שעדיף על האחר. הן עסקת חבילה, וכל מה שהן מייצרות הוא חלק מאותו השואו.
והן מחלחלות גם אט-אט אל המיינסטרים. התרבות הישראלית לומדת בהדרגה להכיל את כוכבי הרשת, ומכשירה אותם כסלבס באמצעים שונים. לאנה זק זה קרה עם "שיר הפרחה" בפסטיגל, וללהקת פורמולה זה קורה ברגעים אלה הודות לסיפור של אנג'ל ברנס. ברנס, בהערכה לא לגמרי מנומקת, היא הצלע המפורסמת במרובע הזה. ככזו, חייה הפרטיים הפכו למדווחים יחסית, ואת העובדה שהיא בתו של רוני ברנס, היא פרסמה בעצמה בוולוג מסוף 2016.
רוני ברנס הוא חלק משלישיית המורשעים בפרשת הונאת רשוית המס המכונה "הונאת המיליארד", וב-2013 נגזרו עלי 11 וחצי שנות מאסר בגין העלמת מס בשווי של 500 מיליון שקלים. בשנות תהילתה, פעלה אנג'ל במספר אפיקים כדי להעלות את המודעות לעונש על אביה, וכדי להפעיל לחץ על הנשיא ריבלין שיחון אותו.
לפני שבועיים, שחררו הבנות את הסינגל החדש שלהן "מתי אתה חוזר", שלווה גם בקמפיין האשטגים ברשתות החברתיות, ושווק כשיר "למען רוני". זאת למרות שמדובר בשיר פרידה קלאסי, שמתוארת בו מערכת יחסים רומנטית, כן? אבל השילוב בין המלודיה הנוגה (והממכרת, לעזאזל) והקליפ חמור הסבר משרים עליו איזו אווירה של רצינות.
יציאת השיר תוזמנה גם בסמיכות לדיון בקיצור מאסרו של רוני, ואנג'ל צילמה את שיחת הטלפון עמו (בה הודיע לה שלעת עתה עונש המאסר שלו לא יקוצר) והעלתה אותה לחשבונות שלה - ושל הלהקה - ברחבי הרשת. לא אכחיש, זה היה מעמד שקרע קצת את הלב. בסופו של דבר, ברנס עודנה נערה ולראות אותה מייבבת כשהיא מבינה שלא תזכה לראות את אביה עוד שנה לפחות - אני לא עשוי מאבן. זה עבד. אבל זה עבד גם בגלל כותרת השיר שנשתלה באחורי ראשי, ובגלל שידעתי שיש פה מהלך-על.
הבחירה של רוברטו, אנג'ל ושאר בנות פורמולה לרתום סיפור אפקטיבי כל כך לצרכים מוזיקליים ושיווקיים היא צעד ששווה להתייחס אליו. המקטרגים יגידו שזה ציני, נצלני, ואולי אפילו מפונק. בכל זאת, ברנס הורשע כחוק והעובדה שהבת שלו הולכת ומתפרסמת לא אמורה להעניק לו זכויות יתר.
המסנגרים יגידו שראוי לרחם, וראוי שאנג'ל תעשה כל שביכולתה כדי להעלות את הנושא לדיון, וממילא מדובר ביוצרת שזה בדיוק מה שהיא עושה ותמיד עשתה - רקחה סיפורים ראויים למעקב מחיי היומיום שלה. כמו כן, בואו לא ניתמם, הפופ הישראלי מפוצץ אג'נדות שונות, ואם זמרים מרגישים בנוח לסחור במות הוריהם ("אבא" של שלומי שבת) או בפוסט טראומה שלהם מצה"ל ("דמעות של לוחמים") - גם לבנות פורמולה מותר.
קצת לפני סרטון הבכי של אנג'ל במהלך אותה שיחה עם אביה, תקפה את הפורמולאיות שערוריה נוספת, אם כי קטנה בהרבה; חובביה של טניה לאורן החלו לשבח אותה בחשבונות האינסטגרם של עלמה, ליה ואנג'ל, וגרמו לשלוש הלא-טניות לשנות את הגדרות הפרטיות שלהן (באופן זמני).
העובדה שאני, גבר בן מאתיים ומשהו, יודע שכל זה קרה, רק מאששת את הפיכתה של פורמולה ללהקה עם משקל סגולי משמעותי בתרבות. אלה דיווחים מהסוג שמופיעים כמעט בלי הרף באתרי הבידור הבינלאומיים - ג'סטין ביבר חטף מהמעריצים כאן ואריאנה גרנדה נאלצה לסגור את הטוויטר שם. ככל שהאמן גדול יותר, כך עולה הסיבולת שלנו לחייו הפרטיים, וגם העניין בהם.
פורמולה הרוויחה, במובן מה, את העניין הבסיסי הזה שלי בהן ואני מעריך אותן על כך. חושב שגם אתם צריכים להעריך אותן על הדבקות במטרה, על המחויבות לגאג הזה שנקרא פופ בישראל. כי על כל פורמולה יש לנו אלף חמסה, דאיימונדז וטריגר (זוכרים? ברור שלא, אבל היה הרכב כזה לאיזה דקה, גם הוא מבית היוצר של רוברטו) - להקות בנות שהתפרקו אחרי שנת פעילות בקושי ועלו לגן העדן של המוזיקה הבינונית אך מידבקת. העובדה שפורמולה עדיין איתנו היא נס. היאנס ברנס, מה שנקרא, כי כן, לאנג'ל יש אחות שקוראים לה היאנס. אני יודע את זה כי ב-2020 כבר צריך לדעת מי זו להקת פורמולה.