יש ספורטאים שעסוקים באתגר שבירת המיטה באולימפיאדה, ויש ספורטאים שעסוקים במה שחשוב באמת – מוזיקה. כן, למרות שזה לא ממש נראה ככה, גם מוזיקה היא ענף מאוד תחרותי, ורק מעטים זוכים לעלות על הפודיום. בעבר ההישג האמיתי היה תקליט זהב, והיום זה בעיקר הגעה לראש מצעד ההשמעות בספוטיפיי. בכל אופן, זה בדיוק המקום להדליק זרקור על כמה אמנים ישראלים שניסו לשחק בשני המגרשים; הספורטיבי והמוזיקלי.
נתחיל עם הגדול מכולם, אריק איינשטיין כמובן, שאם היה מתמיד - סיכוי סביר שהיה משתתף במשחקים האולימפיים של 1960 שהתקיימו ברומא. איינשטיין היה ספורטאי מצטיין שזכה באליפות הנוער בקפיצה לגובה והדיפת כדור ברזל ואפילו החזיק כעשור בשיא הישראלי לנוער בקפיצה לגובה.
בגיל 17 הוא גם זכה באליפות ישראל לבוגרים כשקפץ לגובה של 1.80, ושנה אחר כך כבר קיבל מדליית ארד במכביה. איינשטיין שיחק תקופה קצרה גם בקבוצת הכדורסל של הפועל ת"א ושאף להתגייס לצבא כמדריך ספורט, אבל בעיות ראייה וכישרונו בתחום הבמה הובילו אותו לבסוף ללהקת הנח"ל, ומשם, כפי שכולנו יודעים – הכל היסטוריה, ולאורך השנים איינשטיין לא הסתיר את אהבתו הגדולה לספורט והקליט שירים רבים בנושא כמו, "אדומה שלי", שיר האליפות של הפועל ת"א ב-2000.
שיר כדורגל נוסף ואדיר של איינשטיין הוא כמובן "ואלה שמות" מתוך ההסרט כבלים ובו הוא מדקלם את שמות הכדורגלנים הגדולים בעולם דאז, ולנו רק נשאר להגיד שאיזה מסכנים האוהדים שכבר אין את אריק איינשטיין שישיר להם שירים אדומים.
גם אייל גולן קיבל החלטה גורלית בגיל צעיר יחסית, כזו שהשפיעה במידה רבה על התרבות הישראלית. בגיל 26, אחרי שיצא אלבומו השלישי "בלעדייך", הוא קיבל הצעה מפתיעה מבית"ר ירושלם להצטרף אליה כשחקן מן המניין. להצעה הזו קדמה קריירת כדורגל מרשימה שהחלה בגיל 8 בהפועל מרמורק ונמשכה עד שנת 2005, כשהיה בשיא ההצלחה בקריירת המוזיקה שלו.
בהמשך הספיק גולן לשחק גם עונה אחת במכבי שעריים, ובשבע השנים האחרונות הוא תומך כלכלית בקבוצת ילדותו – מרמורק בדרכים כאלו ואחרות. הלהיט הספורטיבי הגדול שלו הוא כמובן "מלך המגרש" שיצא באלבום החמישי שלו "הסתכלי אלי", ולפני כשנתיים הספיק לחדש גם את "שבת של כדורגל" שביצע במקור הרצל קביליו, שהיה בעצמו זמר וכדורגלן במקביל, במסגרת התכנית "גולסטאר" בה השתתף.
מוזיקאי נוסף שניסה את מזלו בכדורגל למרות שגובהו (1.91) מתאים יותר לענף הכדורסל, הוא צביקה פיק. בשנות ה-80, כשכבר היה במעמד של סופרסטאר, הוא החל לשחק כשחקן בהפועל יהוד והפועל רמת השרון, וב-2014 השתתף בעונה השנייה של 'גולסטאר' (שנתיים לפני שהגיע לשם גם אייל גולן). בפן המוזיקלי פיק הוציא ב-1973 שיר פחות מוכר בשם "הכח זהו כח" שהפך לשיר האליפות של הכח מכבי רמת גן באתה שנה.
מי שעשה את הדרך ההפוכה מהמגרש אל הבמה הוא כמובן הבלם האדיר של הפועל ת"א – שמעון גרשון. זה החל בשיר שהוא ביצע ב-1999 לכבוד הזכייה בגביע של הפועל ת"א, והמשיך לאלבום של ממש ב-2003. את האלבום הזה הוא הוציא כזכור יחד עם אשתו מלי ואחיו סבי גרשון, ורובכם ככל הנראה זוכרים ממנו בעיקר את הלהיט "שמיים כחולים". חמש שנים לאחר מכן הוא כבר ביצע את שיר האליפות של בית"ר ירושלים, ולאחר שפרש הקליט אלבום נוסף עם אשתו בשם "ביחד או לחוד" - אבל אין ספק שכולנו נזכור ממנו בעיקר את קריירת הכדורגל הענפה.
בהקשר הזה כדאי להזכיר גם את דודו טסה – אוהד שרוף של בני יהודה, אבל מתברר שבעבר הרחוק גם שיחק שם. בעטיפת הסינגל שלו "כמה לב" שהוציא לפני כשנה עם זהבה בן, מופיעה תמונה של קבוצת הילדים של המועדון, ובאמצע מסתתר לו דודו החמוד בעצמו.
ועכשיו לבונוס הבינלאומי, ששייך לקארלוס ארויו, שחקן הכדורסל הפורטוריקני שאחרי קריירה מרשימה באן.בי.איי, הספיק לשחק גם עונה אחת במכבי ת"א. למה אנחנו מציינים אותו? כי מתברר שבערך כשסיים במכבי, ארויו הוציא את השיר הראשון שלו "Oculto Secreto" ומשם המשיך להתמיד ברגאטון, אבל הפריצה הגדולה שלו כיוצר הגיעה רק אחרי שפרש ב-2019 , ומאז מתברר שהולך לו ממש טוב. השיר החדש שלו שיצא לפני שבועיים כבר חצה את 3 מיליון הצפיות ביוטיוב - מספר שלא באמת הפתיע אף אחד.
אז פתאום מוזיקה וספורט דווקא נראים כמו השילוב הכי טבעי שיש נכון? ובכן, מי יודע, אולי בפריז 2024 נזכה לראות גם מתחרים בענפים כמו הראפ הכי מהיר או סולו הגיטרה הכי וירטואוזי בעולם. חכו ותראו.