זה מאוד פשוט: שמונה שניות מהרגע שמתחיל להתנגן השיר החדש של להקת "אבבא" אנחנו שומעים את קולה של אני פריד שרה את המילים "I still have faith in you". כן, לוקח לה בערך שמונה שניות לשיר את המשפט כולו, ואם בסופו הלב שלכם לא נמס - אין לכם מה להמשיך לקרוא ואתם מוזמנים לעבור לאייטם הבא. אבבא זה לא בשבילכם. קחו כמה לירות ולכו תקנו לעצמכם משהו יפה.

אם הלב שלכם נמס ולא יכול להפסיק לשמוע את כל חמש הדקות הארוכות ומיד אחר כך את השיר השני, ואז בריפיט - הגעתם למקום הנכון. המקום שבו מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגשים מהעובדה שלהקת ״אבבא״ חוזרת - ולא סתם. השירים האלה טיפסו תוך רגע לראש מצעדי ההשמעות בכל מקום בעולם - וזאת רק ההתחלה. בנובמבר צפוי לצאת אלבום חדש וראשון אחרי בדיוק 40 שנה, ובמאי 2022 הלהקה כבר תתחיל סדרה אינסופית של הופעות דיגיטליות באולם שהוקם במיוחד בלונדון. עוד נגיע לזה. 

זהו, עכשיו בואו ננשום עמוק, נשמע את השירים שוב ובואו נהיה אמיתיים: שני השירים החדשים אינם מתחרים עם הלהיטים הגדולים של הלהקה - הראשון סנטימנטלי מאוד ונותן תחושת מחזמר, לכן לא פלא שהוא נשמע לכל העיתונאים בעולם דומה במקצת ל-"Thank you for the music".

 

מצחיק שאחרי כל השנים שעברו הם עדיין כותבים טקסטים עם אנגלית שבורה, מה שכמובן לא מפריע לאיש. כולם נהנים ממשפטים פשוטים כמו "אני עדיין מאמינה בכם"; "אנחנו עדיין זקוקים זה לזו"; ובהמשך גם מ-"יש בנו אנרגיה חדשה", וגם מהשאלות הכאילו קשות כמו "האם יש לי את זה עדיין?", והתשובה המתבקשת: "אני מאמינה שזה עדיין שם״. מה צריך יותר?

וכמובן שגם ליין הפסנתר המלודי כובש אותך כבר על השמיעה הראשונה - אולי זה הקסם הגדול ביותר של בני וביורן ככותבי שירים (וסליחה שאני משתמש בשמות פרטיים, למי יש כח לשמות המשפחה שלהם?). השירים שלהם מדברים אליך בשמיעה ראשונה אבל לא עוזבים אותך לעולם. גם השיר השני שיצא השבוע, "Don’t shut me down" אינו מאכזב; הוא מתחיל לאט אבל אז הופך לשיר אבבא קופצני עם אותו פסנתר שמח. יש בו כמה וכמה חלקים, שוב, לא בטוח שכולם נחוצים - אבל כאמור זה כיף גדול.

השקת השירים לוותה בקמפיין ענק שכלל הדלקת גשרים בצבעים מיוחדים בלונדון ובאוסטרליה, ראיונות ארוכים עם הבנים באירוע השקה מתוקשר ששודר לייב - וכמובן שהכל היה דביק וחיובי. למה לא בעצם? מה גם שהתברר שבינתיים נבנה בלונדון אולם מיוחד עם 3,000 מקומות, והחל ממאי 2022 יתקיים בו כאמור ערב ערב קונצרט שבו חברי אבבא יהפכו ל"אבבאטרים" (על משקל אווטאר) במין קונצרט דיגיטלי שבו דמויותיהם המצולמות יוקרנו בתלת מימד וישירו את השירים כפי שהוקלטו בחודשים האחרונים באולפנים מיוחדים.

אלא שאלה לא יהיו חברי הלהקה בני ה-70 פלוס על הבמה. המחשבים החזירו את הגוף והפנים שלהם לשנת 1979, ימי השיא שלהם, כך שנקבל קונצרט של אנשים בני שבעים מחופשים לבני 30 - ואם זה לא קרינג׳ אני כנראה לא מבין את משמעות המילה.

יכול להיות שזאת טכנולוגיה מהממת ושהקונצרט יהיה חוויה, אבל לי זה נשמע קצת מגוחך ופתטי. מי יכול לעצור את הגיל? ובשביל מה? אולי אני טועה, אבל מה הטעם לראות אותם בני 30 על במה? זה הרי לעולם לא יראה אמיתי. מקסימום כמו סרט דוקומנטרי נהדר. אם היה להם אומץ להופיע כמו שהם זה היה יכול להיות לפחות סופר מרגש. אני מבין שאני פריד ואגנת עדיין שרות יפה, ואת מה שתיקנו באולפן אפשר גם לתקן בלייב על הבמה - ולכן צריך לעשות הפרדה בין השירים למופע המתוכנן. השירים הם כיף גדול ובאמת רגע מרגש, ומספיק לראות בקליפים שיצאו רגעים קצרצרים שלהם באולפן כדי להבין. על המופע עצמו עוד נדבר בעתיד.

בכל מקרה, מה שברור הוא שלאף אחד אין יכולת להושיב אותם לראיון אמיתי או לחדור את חומות היח"צ. למה בעצם הם לא הקליטו כל ה-40 שנה האלה? למה הם לא יצאו מעולם לסיבוב הופעות? ברור שהיו שם הרבה מתחים שלקח להם שנים לפתור, בתם המשותפת של ביורן ואגנתה נהרגה בתאונת דרכים, ולאגנתה יש פחד קהל ופחד טיסה. בקיצור: יש עניינים.

אפילו העובדה שאני פריד פותחת ומובילה את השיר הראשון היא דיון. הרי כולנו אוהבים בעיקר את הקול של אגנתה ואת ההרמוניות של שתיהן, זה לא מקרה שהיא תמיד הייתה הסולנית. אז מה קרה פתאום? האם היא לחצה? האם זה היה התנאי שלה לאיחוד? אולי בכלל תיקון של עוול הסטורי? ידוע שאני פריד עברה במשך השנים מהפך, היה לה בן זוג מלכותי והיא הפכה לחברה הכי טובה של מלכת שבדיה, כך שאולי גם לזה הייתה השפעה. לך תדע.

אבל אלה כאמור תהיות שעוד נגיע אליהן. בינתיים יש שירים חדשים של אבבא, מי היה מאמין. איזה כיף! יאללה ריפיט בכל הכוח. ולגבי נכרטיסים למופע נדבר אחרי החגים. שנה טובה. שנת אבבא מהממת.