בית ספר למוסיקה
"בתור ילד שהגיע לבית ספר למוסיקה הרגשתי בעיקר את התמימות בתכנית. היינו חבורה של ילדים עם הרבה כישרון שמגיעים כדי לשיר וזה ממש הסתכם בזה. התמימות זאת היא באמת אחת הסיבות למה אנשים כל כך אהבו את התוכנית, מעבר למוזיקה, שהיא הדבר הכי טהור ועוצמתי שיש ונוגעת בכל אדם והיא גם זו שחיברה בין כולנו. עד היום אנחנו נפגשים לעתים מאוד קרובות, גם באירועים, גם בבר מצוות וגם סתם בישיבות בבתים, אפילו ההורים שלנו חברים ויש לנו קבוצת וואטסאפ. זאת חוויה כל כך מיוחדת, זאת תקופה שללא ספק אני אזכור לכל החיים, היא הכינה אותי לחיים, היא השפיעה לי על החיים ובמיוחד על הצורה שבה אני רואה את המוזיקה היום".
החוויה
"עכשיו, כשהמחזור הרביעי של בית ספר למוסיקה יוצא לדרך (שבת ב-21:30, קשת 12), קשה לי להסתכל אחורה ולסכם את התקופה הזאת במילים. אתה מקבל שם את כל הכלים שאתה צריך לדרך, הצוות המקצועי מקפיד להשאיר את הכל כחוויה, ואפילו דואג שהעומס לא יהיה גדול. אתה עובד עם נגנים, אנשי מקצוע והמורים הכי מטורפים בארץ, ואי אפשר שלא להעריך אותם על כמה שהם קודם כל אנשים טובים ומוזיקאים מוכשרים. מעבר לזה, אני יכול רק להמליץ לתלמידים החדשים כמה שיותר לחזק את החברות בינם לבין החברים בכיתה, כמו שאמרתי, המחזור שלנו עד היום בקשר".
החשיפה
"זה לא פשוט בתור ילד להתמודד עם החשיפה. זה אולי ישמע מצחיק אבל לא כל כך הרגשתי את העוצמות שלה כי היו לי הגנות. המשפחה הזכירה לי תמיד להישאר עם רגליים על הקרקע. ברוך השם, יש לי הרבה אחים, 11 במספר, ויש בינינו חיבור מאוד מיוחד. כולנו חזקים ומאוחדים, ובמהלך התוכנית הם תמכו בי ב-100% אז אין חס ושלום מקום שלא לפרגון. יש כמובן חששות מהחשיפה, אבל יש גם אין סוף יתרונות. אני חושב שבמקום הזה, להיות דתי מאוד משאיר אותי בפרופורציות של לזכור שלא אתה זה ששולט בהכל".
האמונה
"העניין הדתי דורש ממני ללכת למקום מסוים מאוד, שמצד אחד אני כל כך רוצה אותו אבל מצד שני הוא מאוד קשה, כי הוא יכול למנוע ממני להתפתח בעולם המוזיקה, כמו למשל לשיר עם נשים. למרות הקושי, החלטתי ובחרתי ביחד עם המשפחה שלי שלא לעשות את זה. אבל אני חושב שההחלטה הזאת קידמה אותי וכיוונה אותי למי שאני רוצה להיות. אבל גם כאן, זה מסובך לי. כי אמנם יש איזשהו כיוון דרך, אבל הדרך הזאת לא פשוטה. אני יכול להגיד שאני מעריך מאוד אמנים כמו חנן בן ארי וישי ריבו, שהם באמת השראה בשבילי, ודרך האומנות שלהם אני מקבל מוזה ומתחבר מיד לעצמי".
המנטור
"בתור ילד לא הכרתי את יהורם גאון, והיום אני יכול להגיד שהחיבור בינינו היה כמו בין סבא לנכד. בשיחות בינינו דיברנו בגובה העיניים, ואם צריך לסכם את זה בכמה מילים – יהורם הוא אדם שהאופי שלו הוא השראה, הרבה מעבר למוזיקה. כי מי אני שאעיד? להכיר אותו בתור בן אדם זה הדבר הכי מחזק שיש, הוא מתייחס לכל אחד עד הפרט הכי קטן, ואני זוכר למשל שהתלבטתי לגבי בחירת שיר כלשהו והוא ישב, סידר ובדק שאני מרוצה מכל העניינים, גם בעבודה מול המעבדים והנגנים – הכל כדי שאני אצא משם באמת מסופק".
הקריירה
"אחרי שהייתי התלמיד המצטיין במחזור, יצא ליהורם ולי להופיע יחד בבית כנסת גדול בפריז, היו לנו המון שעות שסתם ישבנו ודיברנו, זה חיבור לאדם כל כך מיוחד. בכלל, אחרי התוכנית הייתה לנו עשייה מטורפת – מלא הופעות, שלוש-ארבע בשבוע, חו"ל וסינגל ראשון בשם "פסגות חייך". זאת הייתה תקופה מאוד עמוסה. הרגשתי כמה זה מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי, וזאת תחושה שמלווה אותי עד הימים האלה, בזמן שאני עובד על סינגל חדש שיצא ממש בשבוע הבא".
החלום שלי
"זה מצחיק, כי החיבור למוזיקה התחיל אצלי ממש במקרה. פעם שרנו באיזה פארק כל המשפחה בקריוקי, וגם אני שרתי. מישהי שמעה אותי ושלחה את ההקלטה לחבר שיש לו אולפן בשם יקיר ונה, אדם מדהים, שמנהל אותי היום. משם עבדתי עם עוד מישהו, התקדמתי לבית ספר למוסיקה והכל התחיל לפרוח. היום החלום שלי זה לגעת באנשים דרך המוזיקה, לתת משמעות, לקרב ולרגש, כי מוזיקה זו שפה אחת. אני מקווה להגשים את החלומות שלי בעתיד, ואם אני כבר מסתכל על העתיד, אז גם אישה וילדים זה לגמרי החלום שלי מבחינה אישית".