דנה אינטרנשיונל מחוללת מהפך בנראות הטרנסית - ״דיוה״, 1998

דנה אינטרנשיונל כבר הייתה זמרת עסוקה מאוד בנובמבר 1997, כשוועדה של הערוץ הראשון החליטה לשלוח אותה לאירוויזיון בברמינגהאם, אנגליה. היא הופיעה הרבה בארץ, הפכה ללהיט פיראטי במצרים (שם נפוצה שמועה שהיא סוכנת מוסד שתפקידה להשחית את הנוער המצרי!), והספיקה לסרב לגשת לייצג את ישראל באירוויזיון שנה קודם לכן, מפני שלא הרגישה שלמה עם השיר שנבחר עבורה (״אגדה״, בלחן של יזהר אשדות, שלא אישר את שליחתו לאירוויזיון), ורצתה לתת במה למועמדים האחרים והאנונימיים. אבל בערוץ הראשון ידעו מה הם עושים, וכך דנה מצאה את עצמה שנה לאחר מכן שרה את ״דיווה״, שנכתב על ידי יואב גינאי והולחן על ידי צביקה פיק, על במת האירווזיון - והביאה לנו את הניצחון בפעם הראשונה מאז ״הללויה״ ב-1979.

זה לא היה סתם ניצחון - אלא סערה שלמה. גם בלי קשר לכך שזו הייתה הזכייה הראשונה של אישה טרנסית בתחרות, שליחתה אליה עוררה זעם בקהילה החרדית בישראל, ומשכה הרבה תשומת לב גם בעולם. ״אנשים אומרים שאני כל כך אמיצה, בלה בלה בלה. אני פשוט חייה את החיים שלי - ואלה חיים לא פשוטים״, אמרה בראיון לגארדיאן. בשנת 1998, בצעד יוצא דופן, הזכייה באירוויזיון נקבעה אך ורק על פי הצבעות הצופים - ודנה קטפה את המקום הראשון. היא לא רק הפכה לכוכבת (״דיווה״ הפך לשיר הראשון מהאירוויזיון שדורג במצעדים באירופה מזה שנים, והביא לה לא מעט הצעות מחברות תקליטים) אלא גם לאייקון של קהילת הלהט״ב, ובפרט של טרנסג׳נדרים. בסוף אותה השנה מגזין ״טיים״ בחר אותה לאחת מחמשת האנשים הכי משפיעים בעולם, ולא לחינם - דנה הקפיצה את הנראות הטרנסית מיליון צעדים קדימה בערב אחד בלבד.

סרביה הופכת למדינה עצמאית וזוכה באירוויזיון על הניסיון הראשון - ״Molitva״, 2007

2007 לא הייתה השנה הראשונה שבה לקחה סרביה חלק בתחרות - החל מ-1961 ולאורך 30 שנה היא התחרתה כחלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, ובשנים 2004-2006 התחרתה כחלק מהאיחוד המדיני שלה עם מונטנגרו. רק ב-2006 הפכה סרביה למדינה עצמאית, ושנה לאחר מכן שלחה את הזמרת מריה שריפוביץ‘, לסבית מוצהרת, לייצג אותה בתחרות עם השיר ״Molitva״ (״תפילה״).

״אני גאה להיות סרבית ואני גאה לארח את האירוויזיון בשנה הבאה בבלגרד״, אמרה שריפוביץ׳ לאחר זכייתה. ״אני משוכנעת שהזכייה הזו פותחת לסרביה דף חדש, לא רק מבחינה מוזיקלית“. ואכן, הניצחון של סרביה באירוויזיון באותה השנה היה מרגש בראש ובראשונה מפני שהמדינה רק הוקמה, ומיד זכתה להכרה גדולה כל כך. אבל זה לא היה הדבר המרגש היחיד: הניצחון הזה היה גם ייצוג מכובד לקהילת הלהט״ב, ומבחינה מוזיקלית סימן את תום תקופת הגימיקים (השואו המנצח היה מינימליסטי מאוד, והבחירה בשיר הסתמכה על המוזיקה עצמה, ולא על מה שמסביב). סרביה היא גם המדינה הראשונה שזכתה בתחרות עם שיר שאינו באנגלית מאז ביטול ״חוק השפה״ ב-1999. למי שלא זוכרים, החוק אמר שכל שיר המשתתף בתחרות חייב להיות בשפה הרשמית של המדינה אותה הוא מייצג. מאז ביטולו מדינות רבות ניצלו את המומנטום כדי לשלוח שירים באנגלית, אבל סרביה התעקשה לשלוח שיר בשפתה, שישלח מסר של שלום ואהבה - וקטפה את המקום הראשון.

מוניקה קושינסקה מופיעה בגמר האירוויזיון על כיסא גלגלים - ״In the Name of Love״, 2015

קושינסקה הפכה לדמות מוכרת בסצנת הרוק הפולנית בשנת 2000, כשנבחרה לסולנית החדשה של להקת ״Varius Manx״. שש שנים לאחר מכן היא וחברי הלהקה היו מעורבים בתאונת דרכים קשה - תאונה שהותירה את הזמרת משותקת מהמותניים ומטה, ומרותקת לכיסא גלגלים. היא הרגישה שזה סוף הקריירה שלה, סוף החיים - אבל החיים המשיכו, והיא נלחמה, ולא רק שהצליחה לשקם את הקריירה שלה - היא אפילו הגיעה לגמר האירוויזיון.

״אני חושבת שכל מתמודד שמגיע לתחרות כזו חולם לנצח, אבל בשבילי הכוונה חשובה הרבה יותר״, אמרה בראיון לאתר האירוויזיון. ״אני רוצה להראות לאנשים שגם אם אתם לפעמים מרגישים רע, חלשים, לא שווים או שונים, אתם תמיד יכולים לשנות את חייכם ולהגשים את חלומותיכם. וזה שווה את המאמץ״. השיר אמנם הגיע למקום ה-23 מתוך 27, אבל ההופעה הזו עשתה היסטוריה בלי קשר למיקומה בגמר.

הפורטוגלים מנצלים את הנאמבר כדי לחולל מהפכה לא-אלימה - ״E depois do adeus״, 1974

אתם בוודאי זוכרים את האירוויזיון של 1974 כפריצה הגדולה של להקת אבבא לתודעה הבינלאומית, בזכות זכייתם במקום הראשון עם השיר ״Waterloo״ - אבל בשנה הזו קרה דבר נוסף, חשוב לא פחות. הפורטוגלים היו מתוחים לקראת התחרות לא מפני שרצו לזכות - אלא מפני שתכננו לעשות הפיכה במדינה. פורטוגל של אז הייתה דיקטטורה פשיסטית, ובשלב הזה רוב העם כבר התנגד לממשל. מעט לפני התחרות פיטר ראש הממשלה שורת קצינים בכירים, בטענה כי לא תמכו במדיניות הממשלתית בנוגע למלחמה באפריקה. הצעד הזה עורר התקוממות גדולה נגדו, ובצבא, שבו ההתנגדות למשטר הייתה חזקה במיוחד, החליטו לתכנן הפיכה - שתתרחש בערב תחרות האירוויזיון.

אז איך מתכננים מהלך בסדר גודל של מדינה שלמה מבלי שהממשלה תדע על כך? בשביל זה יש את האירוויזיון. שני אותות מוזיקליים נקבעו - הראשון הוא השיר שפורטוגל שלחה לאירוויזיון באותה שנה, ״E depois do adeus״ (״אחרי הפרידה״) בביצועו של פאולו דה קרבליו. השני היה הגראנדולה, אותו שידרו ברדיו ב-00:25 ב-25 באפריל 1974 - זה היה האות ליציאה לרחובות. החיילים שמו בקני הרובים שלהם פרחי ציפורן כסמל לאי-אלימות, והעם שטף את הרחובות גם הוא כדי להביע תמיכה. בהפיכות נהרגו ארבעה אנשים בלבד, ובסופן הודח ראש הממשלה, ופורטוגל פתחה עתיד חדש כמדינה דמוקרטית.

קונצ׳יטה קוטפת את המקום הראשון ומותירה את כולם המומים - ״Rise Like a Phoenix״, 2014

אי אפשר היה להתעלם מהשיר ששלחה אוסטריה לאירוויזיון 2014 - או יותר נכון, מהזמרת ששרה אותו. אוסטריה בחרה לשלוח את אמנית הדראג קונצ׳יטה וורסט (תומאס נויוירט), לבושה בשמלת זהב נוצצת ומעוטרת בזקן שחור על פניה. השיר מדבר על שינוי גדול בחיים, קימה מתוך העפר אל הגדולה, ממש כמו מעופו של עוף החול - וזה אכן מה שקרה לקונצ׳יטה, שזכתה במקום הראשון. ״הלילה הזה מוקדש לכל מי שמאמין בעתיד של שלום וחירות״, אמרה לאחר הזכייה. ״אתם יודעים מי אתם. אנחנו מאוחדים ובלתי ניתנים לעצירה״.

מרוקו הופכת למדינה הערבית הראשונה בתולדות התחרות - ״بطاقة حب״, 1980

רגע השינוי הזה אמנם לא הניב תוצאות טובות לטווח הרחוק - אבל אין לזלזל בגדולתו. בשנת 1980 מרוקו השתתפה בפעם הראשונה (ונכון לעכשיו, גם האחרונה) באירוויזיון, עם השיר ״מכתב אהבה״ שבוצע על ידי סמירה בן-סעיד, זמרת מצליחה במדינה. זו הייתה הפעם הראשונה שהשתתפה באירוויזיון מדינה אפריקאית או מדינה ערבית, וגם הפעם הראשונה שהושר בו שיר בערבית. למרבה הצער, השיר קיבל רק 7 נקודות (כולן מאיטליה), וסיים במקום האחד לפני האחרון (מי שזכו לכבוד הזה, אגב, היו הפינים). התוצאה לא מצאה חן בעיני המלך חסן השני, שהכריז שמרוקו תפרוש מהתחרות הבאה וגם לא תשתתף באירוויזיון בעתיד - ואכן, מאז היא לא נראתה יותר על במת התחרות.

אוקראינה זוכה בתחרות עם שיר על טרנספר - ״1944״, 2016

כללי האירוויזיון אוסרים על שליחת שירים עם תכנים פוליטיים, אבל אוקראינה הצליחה להשחיל לתחרות את השיר החזק הזה - ולא הסתפקה בכך, אלא גם זכתה במקום הראשון. הזמרת סוזנה ג‘מאלדינובה כתבה את השיר בעצמה, ומילותיו עוסקות בגירוש בני העם הטטרי מחצי האי קרים בשנת 1944. למי שלא מתמצא בנושא, להלן סיכום מזורז: לאחר מלחמת העולם השנייה סטלין הורה על גירוש של כמעט רבע מיליון טטרים, כעונש קולקטיבי על שיתוף הפעולה שלהם עם הנאצים במהלך המלחמה. הטרנספר בוצע בתנאים לא אנושיים - ג׳מאלה כתבה את השיר בהשראת הסיפור של סבתא רבתא שלה, שבזמן הגירוש הייתה אישה צעירה, אם לחמישה. הגירוש התבצע במשאיות דחוסות ללא אוויר ומזון, ואחת מבנותיה לא שרדה את המסע וגופתה הושלכה בצד הדרך. בסך הכול מתו במהלך הגירוש כ-100,000 איש, בעיקר ממחלות ומרעב.

התזמון של השיר היה נפיץ במיוחד - באותה שנה רוסיה המודרנית סיפחה אליה את חצי האי קרים, אולם הטטרים החיים בשטח סירבו לקבל את הסיפוח. בראיון למגזין הגארדיאן, אמרה ג'מאלה שמאז הסיפוח הטטרים ״חיים בשטח כבוש״. העניין הזה אמנם לא הוזכר בשיר, מפני שכללי התחרות אוסרים כאמור על שליחת שירים פוליטיים, ובכל זאת היה ברור לכולם מדוע השיר נשלח לאירוויזיון דווקא אז. כמה פוליטיקאים רוסים האשימו את אוקראינה בניסיון ״להעליב את רוסיה״ עם שליחת השיר הזה, וב״ניצול הטרגדיה של הטטרים כדי להטיל על צופים אירופאים תמונה כוזבת של הטרדה לכאורה של הטטרים בחצי האי קרים כיום״. באוקראינה, שנה לאחר מכן הפרלמנט העביר החלטה המכירה בגירוש כרצח עם, והכריז על ה-18 במאי כיום זיכרון לאומי לקורבנות הגירוש. 

נטע ברזילי מכניסה את המוזרות למיינסטרים - ״Toy״, 2018

כולנו כבר שמענו את השיר הזה כל כך הרבה שאנחנו מכירים אותו כמו איבר מגופנו, אבל בשמיעה הראשונה ״Toy״ גרם ללא מעט הרמות גבה: השימוש בלופר, המילים הזרות (ויש שטענו שאף התוקפניות כלפי גברים), המוזרות הכללית של השיר ושל הקליפ - וזה עוד לפני שדיברנו על המראה של נטע, שמציגה ללא טיפת בושה הופעה שחותרת תחת כל הכללים של תכתיבי היופי המקובלים. אבל שלחנו את השיר המדהים הזה לאירוויזיון, וכך זכינו במקום הראשון - עשרים שנה בדיוק מאז הפעם האחרונה.

״זה לשבור את התבנית״, אמרה נטע בראיון לכאן 11. ״כל החיים חשבתי איך אני שוברת, איך אני מגיעה ללהיות אני. זה הדבר הכי גדול שקורה כשאנשים בוחרים במשהו שונה, מתפתח״. ואכן, הזכייה של נטע היא רגע רב השפעה בתולדות התחרות לא בזכות המסרים הפמיניסטיים ולא בזכות המוזיקה, אלא בזכות היותה של נטע מי שהיא, ללא התנצלויות, בלי לנסות לעדן או להצניע - מודל לדור חדש של בנות צעירות שיוכלו להיות מי שהן, ולדעת שזה לא רק בסדר - זה הדבר הכי יפה בעולם. ​

כמדי שנה,וודקה Absolut, משיקים את המהדורה המוגבלת – ABSOLUT RAINBOW. הבקבוק, שנוצר כאות תמיכה בקהילת הלהט"ב, מכיל את הוודקה המקורית ומשלב על התווית את דגל צבעי קשת הגאווה המוצג במשיכת מכחול, ומקנה לבקבוק מראה קריאיטיבי תוצרת יד.