האירוויזיון, אירוע המוזיקה הגדול והנצפה ביותר בעולם, הפך לאייקון המזוהה עם הקהילה הגאה. השואו הצבעוני, השירים המרגשים והתחרות הכיפית כבשו אינספור מעריצים להט״בים מרחבי העולם, ועם השנים התחרות הפכה להיות יותר מזוהה עם הקהילה - ואף עזרה לה לצבור כוח פוליטי ולהעלות את המודעות לנושאים אקטואליים שונים הקשורים בחיי היומיום שלה. אבל איך זה קרה?
האירוויזיון הראשון נערך ב-24 במאי 1956 בשווייץ, והשתתפו בו שבע מדינות. איגוד השידור האירופי, שהוקם שש שנים לפני כן כחלק משיתוף הפעולה בין מדינות מערב אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, שאב את ההשראה מפסטיבל סן רמו האיטלקי, והחליט להכריז על תחרות שירים שנתית שתועבר בשידור חי לכל המדינות המשתתפות. (הזוכה הראשונה, אגב, הייתה שווייץ.)
בתחילה, רפרטואר התחרות היה מתון וקונבנציונלי; אבל בשנות השבעים הדיסקו נכנס לאופנה והאקסצנטריות של הז׳אנר אומצה בחום על ידי התחרות - ומלווה אותה עד היום. פרופ׳ בריאן סינגלטון, ראש החוג לדרמה ולתיאטרון בטריניטי קולג׳, דבלין, כתב עבודת מחקר שלמה על הקשר בין האירוויזיון לקהילה הגאה, וסיפר עליה בראיון לאתר france24. לדבריו, המשיכה של הקהילה הגאה לאירוויזיון החלה כבר בשנות השישים, כשצפו בה בתור ילדים עם הוריהם: ״האירוויזיון מלא ברגש. כל השירים האלה על התאהבות מרגשים מאוד, ומפני שהם מועברים בשידור חי, ישנו גם הריגוש שכרוך בתקלות שעלולות לקרות. בנוסף, בסוף התחרות יש רק מנצח אחד, אז זו חוויה רגשית אדירה. הזוהר, השואו - כל הדברים האלה עזרו לגייז צעירים להשתחרר מנורמות גבריות מקובלות״.
באותה תקופה התחרות הייתה גם הזדמנות נדירה לאירופאים להציץ לתרבויות של המדינות השכנות, מפני שבטלוויזיה שודרו רק תכנים לאומיים ולא בינלאומיים. פרופ׳ סינגלטון טוען שההצצה הזו לאנשים שונים, שפות שונות ותרבויות שונות עזרה ללהט״בים צעירים לקבל את עצמם כפי שהם, מפני שגם הם הרגישו כחורגים מהנורמה - והאירוויזיון הרי הפך את המוזרות ואת השונות לא רק למקובלות, אלא ליתרון.
בשנות השמונים החלו לצוץ מועדוני מעריצים של האירוויזיון, שנוהלו בשיתוף פעולה צמוד עם ארגונים להט״בים - והקשר הזה רק התחזק בעשור שלאחר מכן. בשנת 1998 קרה תקדים נוסף: מארגני התחרות החליטו לקרב את הקהל לבמה, ולהציב מצלמות מול השורה הראשונה. ״היה ברור מאוד שהקהל הורכב בעיקר מגברים הומואים, וזה עזר להפיץ את המסר ברחבי אירופה״, אומר סינגלטון. באותה שנה, כמובן, נרשמה היסטוריה נוספת עם זכייתה של דנה אינטרנשיונל בתרות. אבל דנה היא לא היחידה: לאורך תולדות התחרות זרועים לא מעט רגעים של האירוויזיון ושל הקהילה הגאה כאחד, שהפכו לאייקונים.
1997: המתחרה ההומו המוצהר הראשון
האירוויזיון יצא מהארון באופן רשמי לפני 22 שנים, כשאיסלנד בחרה לשלוח לתחרות את הזמר פול אוסקר. אוסקר, גיי מוצהר ומלכת דראג בעברו, הופיע עם שיר מתון יחסית בשם ״Minn hinsti dans״ (״הריקוד האחרון שלי״), הכתוב מנקודת מבטה של דמות שחייה חיי מותרות הדוניסטיים ומספרת עליהם כמי שעומדת בפני ויתור עליהם - או בפני המוות. גם השואו שלו לא היה פרובוקטיבי מאוד בסטנדרטים של היום - אבל אז, גבר גיי לבוש בחליפת ויניל ועטור אייליינר, מלווה ברקדניות שלבושות באאוטפיט וינילי וסקסי ונעות באופן מיני מאוד, היה פרובוקציה אדירה. אוסקר הגיע למקום ה-20 מתוך 25 באותו ערב, ובכל זאת הצליח לעשות היסטוריה.
1998: הזוכה הטרנסג׳נדרית הראשונה
שנה לאחר מכן קרה דבר מדהים אף יותר: בצעד פורץ דרך, ישראל שלחה לאירוויזיון את דנה אינטרנשיונל - וקיבלה אותה חזרה עם גביע. דנה כבר הייתה זמרת מוכרת ומוערכת בארץ באותה תקופה, ועדיין, הבחירה בה הייתה התרסה נגד התנגדותה של הקהילה החרדית ושל ההומופובים באשר הם, והצהרת תמיכה חד משמעית של המדינה בקהילה הגאה. ״אנשים אומרים שאני כל כך אמיצה, בלה בלה בלה. אני פשוט חייה את החיים שלי - ואלה חיים לא פשוטים״, אמרה דנה בראיון לגארדיאן, אבל אין איך להפריז בערך ההישג שלה. בשנת 1998, בצעד יוצא דופן, הזכייה באירוויזיון נקבעה אך ורק על פי הצבעות הצופים - ודנה קטפה את המקום הראשון עם השיר ״דיווה״. זו הייתה הפעם הראשונה שאישה טרנסג׳נדרית קיבלה במה עצומה כל כך, ולמעשה הפעם הראשונה שלעולם הייתה הזדמנות לצפות באישה טרנסית קוצרת הצלחה וניצחון. בסוף אותה השנה מגזין ״טיים״ בחר אותה לאחת מחמשת האנשים הכי משפיעים בעולם, ולא לחינם - דנה הקפיצה את הנראות הטרנסית מיליון צעדים קדימה בערב אחד בלבד.
2002: הרכב דראג סלובני נותן הופעה בלתי נשכחת
זו אינה הופעת הדראג היחידה שמחכה לכם ברשימה, אבל בשעתו היא עוררה סערה לא קטנה. הסלובנים בחרו כנציגיהם הרכב דראג בשם Sestre, שלושה זמרים גברים ששרו את השיר ״Samo Ljubezen״ (רק אהבה) לבושים בחליפות אדומות של דיילות ומאופרים בהתאם. מדובר, למעשה, בשיר לא רע בכלל, אבל בסלובניה קבוצות הומופוביות השתוללו לנוכח הבחירה, והמחאות הגיעו עד לפרלמנט. בסופו של דבר הנאמבר גמר במקום ה-13, אבל נותר זכור עד היום.
2007: לסבית מוצהרת זוכה בתחרות
בשנה הזו סרביה השתתפה בתחרות בפעם הראשונה, שנה לאחר שנפרדה ממונטנגרו (וקודם לכן, מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) והפכה למדינה עצמאית. זה היה ניצחון עצום למדינה הצעירה - אבל גם לקהילה הגאה, מפני שהסרבים בחרו כנציגתם את הזמרת מריה שריפוביץ‘, לסבית מוצהרת, עם השיר ״Molitva״ (״תפילה״). ההופעה הפשוטה שמה קץ לתקופת גימיקים ששלטה באירוויזיון במשך זמן רב: זמרת קצרת שיער וממושקפת במראה גברי למדי, ולצדה חמש זמרות ליווי - כולן לבושות בחליפות מכנסיים שחורות. אבל המשמעות האמיתית של השואו הצנוע הזה הייתה מגדרית - אישה לסבית שלא נכנעת לתכתיבי אידיאל היופי הנשי, מתלבשת במחלצות גבריות מאוד - וזוכה בחיבוק אדיר מהעולם ובגביע האירוויזיון לאותה שנה.
2007: הופעת הדראג הנוצצת ביותר באירוויזיון
באותה שנה, 7 שנים לפני שקונצ׳יטה הדהימה את כולם, דנמרק שלחו לתחרות את DQ (פיטר אנדרסן), מלכת הדראג הראשונה בתולדות האירוויזיון. די-קיו לבשה שמלה ורודה נוצצת, והשואו כלל הרבה נוצות, נצנצים, כדור דיסקו, צלב ענק וזיקוקים - בחייכם, לשיר קוראים ״Drama Queen״, האם ציפיתם לפחות מזה? למרבה הצער, הנאמבר לא הצליח להעפיל לגמר, אבל זכור עד היום כאחד הרגעים הגאים ביותר, הכיפיים ביותר והנוצצים ביותר בתולדות התחרות.
2013: הנשיקה הגאה הראשונה בתולדות התחרות
האירוויזיון של שנת 2013 היה גאה במיוחד אפילו ביחס לסטנדרט הרגיל של התחרות, והרגע הזכור ביותר ממנו אירע ממש בסוף אחת ההופעות. קריסטה זיגפריד, נציגת פינלנד, הופיעה עם שיר כיפי ומקפיץ בשם ״Marry Me״, ובסיומו התנשקה על הבמה עם אחת מזמרות הליווי שלה. לדבריה של זיגפריד, זו הייתה דרכה למחות נגד האיסור הפיני על נישואים גאים. באותו אירוויזיון, יש להוסיף, הקומיקאית השוודית פטרה מדה חיתנה שני גברים בשידור. הסוף הטוב של הלהט״בים הפינים הגיע רק ב-1 במרץ 2017, אז סוף סוף הפכו הנישואים הגאים במדינה לחוקיים.
2014: מלכת דראג זוכה במקום הראשון באירוויזיון
בשנת 2014 זמרים וזמרות להט״בים שנשלחו לתחרות כבר לא היו אישיו, ואף לא זמרים וזמרות טרנסים - ועדיין, הנציגה של אוסטריה לאירוויזיון של אותה שנה הצליחה למשוך תועפות של תשומת לב. האוסטרים בחרו לשלוח את אמנית הדראג קונצ׳יטה וורסט (תומאס נויוירט), לבושה בשמלת זהב נוצצת ומעוטרת בזקן שחור על פניה (למרבה הפליאה, מדובר בזקן מלאכותי). חוקי האירוויזיון אוסרים על הכנסת תכנים פוליטיים מפורשים, וכך השיר ״Rise Like a Phoenix״ רק מדבר באופן כללי על קימה מתוך העפר אל הגדולה, כמו מעופו של עוף החול - ובכל זאת, היה ברור לכולם שמדובר בהמנון על השבת הכבוד האבוד של הקהילה הגאה. ״הלילה הזה מוקדש לכל מי שמאמין בעתיד של שלום וחירות״, אמרה קונצ׳יטה לאחר הזכייה. ״אתם יודעים מי אתם. אנחנו מאוחדים ובלתי ניתנים לעצירה״.
2015: הנשיקה ההומואית הראשונה בתולדות התחרות
שנתיים אחרי הנשיקה הנשית, הגיע תורה של הנשיקה הגברית לקבל את הבמה - והפעם לא כתוספת ״ספונטנית״ בסוף השיר, אלא ממש כחלק מהכוריאוגרפיה. בשנת 2015 ליטא שלחה לתחרות צמד של זמר וזמרת בשם ויידס ומוניקה, עם שיר בשם “This Time”. בערך באמצע השיר ישנה עצירה במוזיקה, במהלכה השניים מתנשקים על הבמה. טוב, נשיקה של גבר ואישה, בזה אין שום דבר מיוחד - אבל באותו הזמן גם ארבעת זמרי הליווי מתנשקים: זוג הגברים לחוד, וזוג הנשים לחוד. זו הייתה למעשה הפעם הראשונה ששני גברים מתנשקים על במת האירוויזיון אי פעם - רק לפני 4 שנים! עם זאת, למעט הנשיקה הזו היה מדובר בנאמבר סתמי למדי, והוא הגיע בסופו של דבר למקום ה-18 בלבד.
2018: זוג רקדנים גברים מגוללים סיפור אהבה
ריאן אושואנסי, שייצג את אירלנד בתחרות של שנה שעברה, הוא סטרייט - אבל הצהיר שהוא תומך נלהב בקהילה הגאה ובזכויותיה. בקליפ לשירו שובר הלב ״Together״ נראה זוג גייז מבצע ריקוד ברחבי טמפל בר בדבלין, והאירים החליטו לשמור את הרעיון ולהציג אותו גם על הבמה במהלך התחרות. הריקוד המרגש והאינטימי של שני האוהבים הגברים כבש הרבה מאוד לבבות, אבל פחות מצא חן בעיני הזכיין שהעביר את האירוויזיון לצופים בסין, אשר צנזר את הנאמבר במהלך שידור חצי-הגמר - וכעונש על כך, נאסר עליו לשדר את גמר התחרות. השיר, אגב, הגיע בסוף למקום ה-16.
2019: צרפת שולחת לתחרות הומו ערבי חבוש פאה
ואחד לשנה הבאה: נציג צרפת לאירוויזיון הקרב ובא הספיק להיכנס לרשימה שלנו עוד לפני הגמר הגדול מפני שמדובר באחד הצבעוניים ביותר שפגשנו בתולדות התחרות. קוראים לו בילאל חסאני, והוא נער בן 19, ערבי מוסלמי, הומו מוצהר ופאשניסטה בהתהוות שלא יוצא מהבית בלי פאה בלונדינית. השיר שבילאל הולך לשיר נקרא ״Roi״ (״מלך״), והוא נכתב יחד עם הצמד מאדאם מסייה, אשר ייצגו את המדינה בתחרות של שנה שעברה עם השיר ״Mercy״. אנחנו בטוחים שגם ההומופובים הקולניים ביותר לא יוכלו להחזיק כנגד המנון האומץ, האהבה והקבלה העצמית הזה, ומחכים כבר לראות אותו על הבמה הגדולה.