"אני רק בחורה, עומדת לפני בחור ומבקשת ממנו לאהוב אותי", מצלצל מוכר? "נוטינג היל", אחת הקומדיות הרומנטיות המוצלחות ביותר בתולדות הקולנוע עם ג'וליה רוברטס בתפקיד של אנה סקוט, שחקנית אמריקאית מפורסמת, ויו גרנט בתפקיד של בעל חנות ספרים לונדוני אלמוני. האמת? כל אישה מעל גיל 30 מכירה את הציטוט הזה בעל פה, התרגשה ממנו עשרות פעמים ואולי אפילו הזילה בגללו דמעה או שתיים.

פייר, מדובר בסצנה מרגשת. כל אחת מאיתנו הריצה אותה לפחות כמה פעמים בראש כשהיא מדמיינת את עצמה במקום ג'וליה רוברטס. "אני רק בחורה שמחכה שגבר ייקח אותה", אמרה השבוע שני כשהיא ודני ישבו על הספה אצל הפסיכולוג. הם היו בדיוק אחרי כמה שיחות מתישות שיותר הזכירו שימוע לפני פיטורין ולא צ'יט-צ'ט של זוג בשלבי הדלקות הדדית. דני אגב שומע את זה ומגחך.

אוקיי, אז שני היא לא ג'וליה רוברטס, דני הכי רחוק מלהיות יו גרנט, וחתונמי הכי רחוקה מלהיות "נוטינג היל" הציורית - אבל בסה"כ לשני מותר לדמיין לא? כי כל אחת ואחד מאיתנו חיים לפי איזשהו מתווה, נרטיב שיצרנו לעצמנו בראש. כל העולם במה, אמר שייקספיר, וכל אחד הוא שחקן. וזה נכון, במיוחד כשמצלמים אותך לתוכנית על יחסים וזוגית ויש קהל שצופה בך דרך המסך - ולך ברירה אלא להיות לא רק שחקן, גם במאי.

גם קארין מנסה "לביים" את מערכת היחסים שלה. הכל מתוכנן אצלה לפרטי פרטים, ממש בקפדנות, מהסטים של הבגדים המתוזמנים באפליקציה ועד האיפור. קארין חיה את הפריים המושלם מהאינסטגרם והיא אובר מודעות לצורה בה היא יושבת על הספה, אוכלת, שותה, רוקדת, מגיבה וכדומה. הבעיה שבסט של קארין יש שחקן סורר שלא ממש מוכן לשחק לפי הכללים.

קארין ואיתמר בירח דבש (צילום: מתוך חתונה ממבט ראשון , קשת12)
עד סוף העולם (או לפחות עד באר שבע). קארין ואיתמר | צילום: מתוך חתונה ממבט ראשון , קשת12

איתמר משחק איתה "קר וחם" כל הזמן; רגע אחד הוא מביא לה פרחים ונשיקה לוהטת, ורגע אחרי, כשהיא עושה לו הפתעה ומסיעה אותו עד באר שבע (!) הוא אמר מגלה לה שאם לא הפורמט בטח הם כבר היו נפרדים. ושלא תחפור לו, כי זה לא נעים לו.

במונחים של שחקנים, איתמר בטוח שהוא הדיווה ואחרון גיבורי הפעולה בסרט של קארין, ובזמן שהיא מביימת כדי שהכל יהיה מושלם - כולל המשפט הכביכול אגבי לאחותו של איתמר: "יש לנו כימיה מטורפת". על איזו כימיה מדובר, בטח עם בחור שכל רגע אומר לך שהוא לא בטוח בכלום לגבייך ובכלל קשה לו לפתח את הרגשות.

תראו, בסופו של דבר זה לא רע לחיות בסרט, במיוחד כשמצופה ממך קבל כל עם, עדה ורשתות חברתיות לפתח מערכת יחסים. הכי קל להתחבא מאחורי דמות שאת משחקת מאשר להיות אמיתית. ודווקא שי ומעיין, כל אחד בזוגיות שלו, מצליחים להראות משהו אמיתי על המסך. אמיתי אך מגושם.

שי, שעד היום הציפיות שלי לגביו היו די נמוכות כי הוא הצטייר כאחד שמאמין במנטורים וגורו, מצליח להראות את ה"אני הרגיש" שלו וגם להמיס את הדס, שעד לרגע זה הייתה סגורה כמו צדפה. וכך גם מעיין, שנותנת לעומרי הזדמנות להבין שהיא רוצה אותו ואפילו מצליחה להוציא ממנו תגובה ראויה. אמנם לקח פרק שלם - אבל בסוף הייתה אפילו נשיקה.

בשורה התחתונה, החיים הם לא סרט הוליוודי. לשחק מערכת יחסים בצורה אמינה על המסך יכולים רק שחקנים טובים מאד - אז אולי פשוט עדף לא לנסות? ואיזה מזל שיש את יעל ששיקפה לקארין איך "עבודת הבימוי" שלה נראית מבחוץ - ונראה שקארין הבינה. השאלה היא מה הלאה, והאם השחקן הסורר יסכים לשתף פעולה? נחיה ונראה. כתוביות סיום, מוזיקה מרגשת. סוף.