"תקשיבי, את לא מבינה, הגברים בטינדר למדו לחזר!", סיפרה לי חברה בסוף חודש מרץ, כשמשבר הקורונה היה בעיצומו וכולנו ישבנו מבודדים בבתים. "אתמול אחד מהם הקדיש לי שיר וניגן לי על גיטרה, והיום העברתי שלוש שעות בשיחה מהממת עם בחור אחר!" מי היה מאמין שכל מה שצריך היה זה נגיף קטלני כדי לעשות ריסטרט בכל מה שקשור לזוגיות ויחסים.
אז כן, כבר דיברנו שהאוכלוסייה שנפגעה רבות מהמצב הם הרווקים והרווקות, והגרושים והגרושות שנאלצו להיות בבידוד ממש לבד, ובכל פעם כשבא להם לדבר עם מישהו, כל מה שיש להם זה רק כל מיני אמצעים טכנולוגיים כמו וואטסאפ, זום או סקייפ. עכשיו זה לא שבעידן הטרום-קורונה הטכנולוגיות לא שיחקו תפקיד משמעותי בתקשורת בין אישית ובמיוחד בשוק הדייטים. הרי כבר מזמן אף אחד לא ניגש להכיר מישהי במסיבה או בבר. הטכנולוגיות עזרו לנו לעשות סלקציה, והיו חלק ממשחק מקדים וגם לא פעם תחליף לסקס עצמו.
לכן, זה היה די צפוי שבמצב בו כל אחד יושב בביתו שלו, הטכנולוגיה תיקח שליטה מלאה על המצב וכולנו נהפוך לאלילי זום ומומחים להקלדה ביד אחת, וזו בדיוק הייתה ההשערה של שתי חוקרות, גילה ברונר ומיה מגנט, שהחליטו לנצל את המצב ולבדוק את הנושא באמצעות שאלון אנונימי על שימוש בטכנולוגיה לסיפוק מיני שהם העבירו ל-182 גברים ונשים.
ברונר, היא סקסולוגית בכירה בשיבא, מייסדת ומנהל השירות הסקסולוגי במשך 15 שנה, מרצה בארץ ובעולם בפורומים מקצועיים וחוקרת בתחום השיקום המיני במחלות נוירודגנרטיביות. מגנט היא אמנית דיגיטלית, מחנכת מינית ומרצה, סטודנטית לתואר שני לטכנולוגיות בחינוך באוניברסיטת חיפה, חוקרת את נושא החינוך המיני בעידן המידע. שתיהן ממובילות קהילת Intimake העוסקת בטכנולוגיה, אינטימיות ומיניות בריאה, ואחרי שבדקו את התשובות שקיבלו - הן הגיעו למסקנה שמאוד הפתיעה אותן.
נגיע לזה עוד רגע, אבל קודם כל הנה קצת נתונים סטטיסטיים: כאמור, בסקר השתתפו 182 אנשים, מתוכם 71% היו נשים ו-27% היו גברים בגילאים שונים. 70% מהם היו בזוגיות, 55% מהם גרים באותו בית, ו-15% בזוגיות אבל לא גרים יחד. בין הטכנולוגיות ששימשו את המשתתפים לפעילות המינית בזמן הסגר היו אתרי פורנו, סקסטינג, שליחת תמונות מיניות, שיחות טלפון ארוטיות, שיחות וידאו ורשתות החברתיות.
ועכשיו ההפתעה: למרות הסגר וחוסר היכולת לצאת החוצה ולהיפגש עם אנשים, נרשמה הפחתה בשימוש בטכנולוגיות. במקרים מסוימים, מדובר בהבדל של עשרות אחוזים. גם התפלגות השימוש הייתה שונה מאד; הגברים העדיפו לבלות עם עצמם ולקבל את הסיפוק המיני מצפייה בפורנו או סרטים ארוטיים, ואילו נשים דווקא העדיפו שיחות וידאו, סקסטינג ושליחת תמונות מיניות.
נשמע מפתיע? רק לרגע, כי ההסבר די מניח את הדעת ומוכיח פעם נוספת שגברים זקוקים לגירוי ויזואלי, בעוד שנשים משתמשות יותר בדמיון, זכרונות ומחפשות את החיבור הרגשי. במילים אחרות: מאחר ובזמנים אחרים הגברים השתמשו בכל מיני שיחות מיניות, התכתבות או בווידאו רק בתור המשחק המקדים - עכשיו הם החליטו "להתייעל" ולהתמקד בפורקן מיני עצמאי עם פורנו או תכנים דומים.
אגב, רוב הנשאלים הודו גם שהם מעדיפים סקס פנים מול פנים על פני הטכנולוגיה. זה מעניין מאד, דווקא לאור המחקרים האחרונים שצעירים עושים פחות סקס כי הם מעדיפים "לא להתאמץ כדי להשיג אותו". אז באמת היה צריך לקחת מאיתנו את המגע הפיזי כדי להבין עד כמה אנחנו בעצם משוועים אליו.
עם זאת, ברונר ומגנט מציינות שיש גם לא מעט אנשים שגילו את את הטכנולוגיה בהקשר מיני רק בזמן הבידוד, רק כי זה היה עבורם המוצא היחיד. אבל לא רק הם נאלצו ללמוד דברים חדשים, אלא גם אחרים, שפשוט לא היו מתורגלים עד עכשיו להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות למטרת תקשורת מינית משמעותית, חיזור או שיתוף מיני.
תחשבו שעליכם ללמוד לתאר את הרגשות שלכם, את התחושות, להעז לשלוח תמונות עירום ולתת תגובה מחמיאה. דווקא כאן הטכנולוגיה עזרה לרבים לעשות קפיצה קדימה לחיין מין ואינטימיות טובים יותר.
לסיכום, המשיבים על השאלון התבקשו להציע פתרונות ורעיונות כיצד לשפר את הקשר הזוגי וההמיני בתקופת הסגר, והתשובות של כולם היו מרגשות ומפתיעות: הן דיברו על תקשורת טובה, חיזוק קשר רוחני, כתיבת מכתבים ארוכים אחד לשנייה, האזנה משותפת למוזיקה, להזמין אחד לשנייה צעצועי מין במתנה, ובעיקר ליזום, לדבר, להסתפק במה שיש - ולהפיק מזה את המיטב. הרבה, ובכן, בזכות הטכנולוגיה.