השעה הייתה 18:30. ישבתי ברכבי, תקוע בפקק, בסיום יום עבודה ארוך. הייתי בדרכי הביתה כשהטלפון צלצל ועל הקו הייתה יעל. היא נשמעה ממהרת, אך בטוחה והחלטית.

"תקשיב", היא פתחה את השיחה בסערה. "אני רוצה שתעקוב אחרי בעלי. הערב בשעה 21:00 הוא ייצא מהבית, יאסוף מישהי ושניהם ייסעו יחד לחגוג בצימר. אני רוצה צילום וידאו טוב מהרגע שהוא יוצא מהבית ועד לרגע שהוא חוזר", סיפרה לי בשטף.

המתנתי בסבלנות לסיום דבריה, והסברתי לה שזה לא ממש עובד ככה ושיש הליך מסודר לכל פגישה, חתימה על מסמך הזמנת עבודה, ותשלום מקדמה. יעל לא התבלבלה והשיבה: "אין לך מה לדאוג. סמס לי את מספר חשבון הבנק שלך, ותוך כמה דקות אני מבצעת העברה בנקאית על כל סכום שתגיד. במקביל, שלח לי מייל עם מסמך הזמנת העבודה, אני עדיין במשרד, אחתום ואשלח לך חזרה".

אני חייב להודות שזהו הליך לא שגרתי בהתנהלות מול לקוח - אבל התקדמנו. תשלום המקדמה הועבר לחשבוני תוך פחות מחצי שעה, מסמך הזמנת העבודה שכלל את כל הפרטים הרלוונטיים נשלח אליי למייל כשהוא חתום ומסודר ונשאר רק לצאת למעקב. "הלוואי שכל הלקוחות ינהגו כך", מלמלתי לעצמי.

בשעה 20:30 התמקם צוות הבלשים בכתובת שנמסרה לי על ידי יעל. הצוות זיהה את הרכב של בעלה שהחל בנסיעה ב-21:00 בדיוק. חצי שעה לאחר מכן הוא נראה נפגש עם אישה בחניון של קניון בעיר סמוכה. האישה נכנסה לרכבו, והשניים הגיעו ישירות למתחם צימרים רומנטי ודיסקרטי במושב באזור נתב"ג.

"המידע של הלקוחה היה מדויק להפליא", סימסו לי הבלשים מהשטח. אחרי פחות משלוש שעות יצאו השניים מחניית הצימר, חזרו לחניון הקניון, ולאחר פרידה די ארוכה, האישה נכנסה לרכבה, נסעה מהמקום, ובעלה של יעל חזר לביתו. הכל כמובן צולם בדיוק כמו שיעל ביקשה.

חוקר פרטי
בסוף החקירה התגלתה ההפתעה הגדולה | צילום: shutterstock | nito

היא התקשרה אליי כבר למחרת בבוקר. המידע, כמובן, לא הפתיע אותה, והאמת היא שהיא נשמעה די רגועה ואפילו מחויכת. היא ביקשה שניפגש בהקדם כדי שאעביר לה את סרט הווידאו, וקבענו להיפגש בשעה 16:00 במשרדה. קיבלתי את סרט המעקב מצוות הבלשים, ראיתי אותו, והכנתי עותק על דיסק נשלף יחד עם דו"ח מעקב מפורט.

בשעה 16:30 בדיוק נכנסתי למשרדה של יעל וחטפתי הלם מוחלט. היא קמה לקראתי ומיד הבנתי שזו האישה שהייתה מצולמת יחד עם הגבר, זו שהייתה איתו בצימר. לקח לי זמן להפשיר מהקפאון שתפס אותי.

היא המשיכה לחייך ואמרה: "הכל בשליטה, הכל בסדר", התיישבה, וביקשה להסביר לי בדיוק מה קורה, אבל לפני כן ביקשתי לבדוק ששמה הוא אכן יעל. היא פרצה בצחוק מתגלגל והפנתה את מבטי לתעודת שהייתה תלויה קיר משרדה וכללה את שמה המלא. 

"אתמול עקבתם אחרי ואחרי עומר המאהב שלי. עומר סיפר לי שאשתו חושדת בו, ומאחר שגם אני נשואה, ביקשתי ממנו שייזהר כי לשנינו יש הרבה מה להפסיד. אבל עומר נשמע בטוח בעצמו, יותר מדי בטוח. הוא תימד אמר לי שהוא זהיר ושהוא בודק אם עוקבים אחריו. הוא אמר לי שאיש לא יכול לתפוס אותו", סיכמה יעל את דבריה בתחושת סיפוק והצלחה.

"הביטחון העצמי שלו הרגיז וגם הפחיד אותי. עכשיו, אחרי שהגאון הזה יבין שאם אשתו תחליט לשים עליו מעקב הוא ייפול תוך שלוש שעות, אולי עכשיו הוא יהיה יותר זהיר. אני כבר מתה לראות את הפרצוף שלו", אמרה יעל והודתה לי. היא לקחה את דו"ח החקירה למכונת הגריסה ואת הדיסק הנשלף הכניסה לכספת במשרדה. דקות לאחר מכן מצאתי את עצמי יושב ברכבי, שוב בהלם מוחלט. כזו חקירה, אני חייב להודות, לא ניהלתי מעולם.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"