ג' היא מורה בת 34, ועל פי כלי התקשורת בארגנטינה זו האישה היחידה שניהלה קשר רומנטי עם גיל (גלעד) פרג לאורך השנים הרבות בהן התגורר בארגנטינה. "חשוב שכולם יידעו - אני הייתי היחידה. לא הייתה אף אחת לפני ולא הייתה אחרת אחרי", סיפרה ג' לאתר diariouno, אחד מכלי התקשורת הגדולים בעיר מנדוזה - העיר בה התגורר פרג ובה נטל את חייהן באלימות אכזרית, כך על פי החשד, של אמו ודודתו.

ג', באופן טבעי, לא מעוניינת להיחשף בפני התקשורת, למרות שפרטיה המלאים כבר ידועים לאנשים שהיו אמונים על החקירה לאחר שזומנה להעיד בימים הראשונים בהם פרג היה עדיין בגדר מתלונן בלבד בכל הקשור להיעלמותן של  לילי פרג (63, אמו) ופרחיה סרוסי (54, דודתו).

"כשניגשתי להעיד לפני כשבועיים, ביקשתי שני דברים בלבד: לא להיפגש או להיתקל בגיל - גם לא במקרה, ובעיקר שהשם שלי לא יופץ בכלי התקשורת. אני מורה, אני מלמדת נערים ונערות צעירים - וכאן שופטים אותך מיד - לכאן או לכאן. עדיף שלא יידעו מי אני", סיפרה ג'.  "באותו יום בו הגעתי להעיד גיל היה שם, במשרד התובע, אבל הכניסו אותו לחדר צדדי כדי שלא ייראה אותי".

בקשתה של ג' להימנע ממפגש עם פרג לא קשורה רק למקרה הרצח החמור בו הוא מואשם, אלא בעיקר למערכת היחסים הבעייתית בין השניים - זאת אחרי שג' גילתה כי פרג שיקר לה בלי סוף. "הוא טען שקוראים לו בכלל פלודה (Floda) והוא פלסטינאי. כאשר החלטתי לסיים את היחסים בינינו הוא רדף אותי במשך שנה".

הוא השתמש באלימות?

"לא, אבל הוא הופיע בכל בוקר בפתח ביתי", סיפרה ג' לאנריקה פפאב, עיתונאי diariouno. "יותר מזה, אם הוא לא היה מגיע אליי הביתה, הוא היה מתייצב בכניסה לבתי הספר בהם לימדתי. הוא כל הזמן ניסה לשכנע אותי לחזור אליו והיה בוכה בלי הפסקה".

התלוננת נגדו?

"כן. התלוננתי פעמים רבות על הטרדה. הוא היה טיפוס אובססיבי. אובססיבי כלפי וכלפי הכל. הוא רצה לשלוט בסיטואציה - ככה או ככה".

מה עבר לך בגוף כששמעת על הרצח הכפול?

"הייתי מופתעת. זה היה מוזר מאוד - בחיים לא חשבתי שהוא מסוגל לעשות דבר כזה".


הקשר בין ג' לפרג החל בשנת 2008, אחרי שהיא הגיעה לאכול באחת המסעדות בהן עבד. "באותה שנה הוא שכר דירה באזור סאן מרטין בעיר. היו לו שלוש מכוניות, כולם מסוג מרצדס. כל הרכבים היו שמורים במחסן מטונף ומלא אדמה וזה היה מוזר - אלו היו מכוניות חדשות ויקרות. היו לו שלושה רכבים ומשום מה הוא תמיד היה הולך ברגל", סיפרה ג'.

הקשר ביניהם, כך מתברר, לא שרד הרבה זמן. "היינו נפגשים אצלו במסעדה, או שהוא היה מזמין אותי לאכול בחוץ. זה תמיד היה באזור מנדוזה. מה שהיה לי מוזר הוא שבכל הזמן הזה מעולם לא ראיתי איש שאוכל במסעדה בה ישבנו והוא טען שהייתה בבעלותו. בנוסף, תמיד היה לו הרבה כסף. המון. וכשהייתי שואלת אותו מאיפה הוא מרוויח סכומי כאלה הוא אף פעם לא ענה לי".


"הוא סיפר לי בלי סוף שהוא פלסטינאי. הוא דיבר ספרדית בצורה מזעזעת והקשר בינינו התנהל רק באנגלית", מוסיפה ג', ומספרת שהיחסים בין השניים החלו להתדרדר לאחר ששמה לב לשינויים רבים בהתנהגותו. "לא היה ברור מה הוא עושה בחיים, מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך. הוא סבל משנאת זרים חריפה, היו לו דעות חשוכות והוא כל הזמן דיבר נגד שחורים, בוליביאנים, שמנים ויהודים. זה היה נראה שהוא שונא את כל העולם".

בסוף הריאיון סיפרה ג' כי פרג סבל בנוסף מהתקפי זעם חמורים: "הוא היה נדלק תוך שניות. הפרצוף שלו היה משתנה, ופתאום, מהאדם הכי שלו בעולם הוא היה הופך לאיש הכי כועס ביקום. למרות זאת, הוא מעולם לא היה אלים כלפי", סיכמה ג', שכאמור כבר הוזמנה להעיד אך אינה חשודה כלל במעורבות ברצח המזעזע.

אמש פורסם בעיתון Clarin  (העיתון הגדול בארגנטינה), כי כבר בשנת 2018 פרג סיפר במהלך דיון משפטי על תביעת נזיקין שהגיש נגד אדריכל מקומי שניסה לבנות על המגרשים בהם נמצאו הגופות של אמו ודודתו כי הוא סובל ממחלת נפש מתמדת, לוקח תרופות ולא בקשר עם המשפחה שלו.