19 שנים הם נצח במונחים של חיי לילה, בטח באלו של עיר שמשתנה כל רגע כמו תל אביב. לאורך השנים, הדאנג'ן, שמציין החודש 19 שנים של פעילות, לא רק מיצב את עצמו כאחד המועדונים היציבים בתל אביב - אלא גם הוציא את קהילת ה-BDSM הישראלית מהארון.

ביום חמישי שעבר חגג המועדון האיקוני יום הולדת במסיבה חגיגית, וזו נראתה לי כמו הזדמנות מצוינת לחזור אליו אחרי כמה שנים טובות, זאת למרות החששות המעטות שלי מהיכולת להשתלב. בסוף הגעתי, וכבר כשעוברים את דלת הכניסה ונכנסים לאזור הלוקרים, אפשר לקבל מושג למה שמתרחש בפנים; צעירים ומבוגרים, סטרייטים ולהט"בים, יהודים וערבים, שלבושים או בבגדים שחורים גנריים (איתם אני הגעתי), או בבגדי עור או באופנת סייברפאנק. כשנכנסים מעט יותר פנימה, ומגיעים אל חלל המקום, מגלים מועדון מעוצב בשחור (דה) עם לא מעט כלובים ופריטים בסגנון, אבל שום דבר מכל אלה לא העיד לאן יתגלגל הערב הזה.

יום הולדת 19 לדאנג'ן (צילום: שירלי דויטש)
צילום: שירלי דויטש
יום הולדת 19 לדאנג'ן (צילום: שירלי דויטש)
צילום: שירלי דויטש

אל הדאנג'ן, שמקפיד מאוד על איזון מגדרי שמאוד בולט לעין, הגעתי בדיוק במעבר ממופע דראג לסשן הצלפות שהיה יחסית עדין למקום, אבל ככל שהתקדם הערב המופעים והסשנים על הבמה הפכו לקשוחים ומגוונים יותר ויותר – מריקודים שונים ומשונים על עמוד (גברים ונשים), הצלפות בדרגות שונות, דרך שימוש בשעווה לוהטת ועוד. השיא (החיובי או השלילי, תחליטו אתם) היה מופע פאמדום (בו האישה שולטת) במהלכו ז**נה המלכה על הבמה את העבד שלה עם סטרפ-און. פשוט כמשמעו.

הגיוון של המקום התבטא לא רק בקהל המגוון, אלא גם בקו המוזיקלי; דיג'יי קובי סקה הרכיב פלייליסט מגוון מאוד לערב שכלל רוק, אייטיז, פופ, טכנו ו-EDM, ומוכרחים להודות שלהרכיב פלייליסט או סט שעובד בתיאום מושלם עם מה שקורה על הבמה ומסביב זו לא משימה פשוטה - אבל סקה עמד בה בהצלחה רבה לאורך כל הערב.

יום הולדת 19 לדאנג'ן (צילום: שירלי דויטש)
צילום: שירלי דויטש

יום הולדת 19 לדאנג'ן (צילום: שירלי דויטש)
צילום: שירלי דויטש

ברחבת המועדון, מסביב לבמה המרכזית, אפשר היה לראות לא מעט ריקודים ואפילו כמה סשנים של הצלפות, ובהזמנה של קימברלי גרנד, אחת המלכות במקום – התנסיתי בעצמי בסשן קליל, אך ורק בגלל המחויבות העיתונאית שלי, ברור. עכשיו אני לא אשקר ואגיד שאני איזה חסיד שמרן שלא התנסה בדברים כאלה מעולם, אבל כשזה קרה זה קרה בדרך כלל בחדרי חדרים ולא מול מועדון מלא שחלקו צופה בנעשה.

הסיבה שהיה לי את האומץ לעשות את זה היא אולי סוד הקסם הכי גדול של הדאנג'ן. מתחת לכל העור, השוטים שעוות הנרות והאווירה המינית – הדאנג'ן הוא אחד ממרחבי חיי הלילה הכי בטוחים בעיר; מתחילת הערב, עוד לפני שהעניינים מתחממים, אפשר לראות את אורחי המקום, רובם בליינים קבועים, מיודדים מאוד. כל השיח עם הסובבים הוא נעים, הכל נעשה בהסכמה ובמקום יש אפס סובלנות להטרדות והומופוביה (כן, אתם תראו גם גברים מבלים עם גברים – תתמודדו).

יום הולדת 19 לדאנג'ן (צילום: שירלי דויטש)
צילום: שירלי דויטש

_OBJ

מעבר לאזור הקלאב המרכזי, בדאנג'ן תמצאו גם את המבוך המפורסם, שהמיתוס שלו מוכר גם הרבה מחוץ לקהילת ה-BDSM כאחד המקומות הכי מלאי זימה בעיר. אז מה מחכה לכם שם? המון חדרונים קטנים וכמה מקומות ישיבה בהם תראו זוגות (או יותר מזוגות) עושים כל מה שהם רוצים: סקס בכל תנוחה שאתם יכולים לחשוב עליה, משחקי קשירות, מין אוראלי ועוד. את החוויה שלי במבוך אני אשמור לעצמי – אבל מה שקורה שם הוא מדהים וקיצוני אפילו ביחס לעיר ליברלית כמו תל אביב.

אחרי המבוך חזרתי לעוד סיבוב בקלאב – הפעם בלי שכבת הגנה אלא משוחרר לגמרי. אני לא יכול להגיד שתמצאו אותי מעכשיו מדי שבוע קשור בדאנג'ן, אבל אני לגמרי רואה את עצמי חוזר לשם מדי פעם כשאחפש משהו קצת אחר בבילוי שלי. כך או כך, כולי תקווה שהמועדון הזה יישאר חלק אינטגרלי בנוף חיי הלילה של תל אביב גם בשנים הבאות, לא רק כי הוא נושא את דגל ה-BDSM בגאווה, אלא בעיקר כי הוא מראה איך גם בתנאים הכי קיצוניים אפשר לשמור על מרחב בטוח בחיי לילה.