כשלינדה פגשה את וולטר לראשונה בגיל 16 זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. זה קרה כשהם הגיעו לקבלת הפנים של חתונת מקורבים באוהיו, ושלושה חודשים מאוחר יותר לשניהם כבר היו תוכניות קונקרטיות להתחתן בעצמם בסינסינטי, עיר הולדתם, ולהפוך רשמית לזוג קאוץ'.
חיי הנישואים של השניים היו מאושרים, לפחות בהתחלה, והכל השתנה כשלינדה נכנסה להיריון הראשון שלה. זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא ראתה את הצד האפל של וולטר.
ככל שההיריון התקדם, הסבלנות המפורסמת של בן זוגה הלכה ונעלמה, ועם הזמן וולטר נהיה עצבני יותר ויותר. עם הזמן העימותים ביניהם הפכו כבר לתופעה יומיומית ומהר מאוד נעשו גם אלימים, עש שבאחת הפעמים הוא התנפל עליה באחד מהתקפי הזעם שלו ודחף אותה מהמדרגות – היא הייתה אז בעיצומו של ההיריון עם בתם הראשונה, ואחרי שזו נולדה ההתפרצויות שלו רק הלכו והחמירו.
התקופה שאחרי לידת בתם, רוקסן, הייתה בין המתוחות בחייה של לינדה. באותו הזמן התקפי הזעם של וולטר יכלו לגרום לו לאבד את העשתונות תוך רגעים ספורים ולינדה מצאה את עצמה הולכת על ביצים במשך רוב שעות היום – מודאגת שמא הילדה תתחיל לבכות או תעשה רעש, וככל שהילדה התבגרה גם היא הרגישה את נחת הזרוע של אב הבית.
"היא נראתה בדיוק כמוני ואני לא חושבת שהוא אהב את זה במיוחד", סיפרה לינדה. "הוא היה מכה אותה בכל יום ואני חושבת שהיא קיבלה את זה כי היא פשוט חשבה שזה נורמלי לחלוטין". במקביל, וולטר המשיך להתעלל פיזית ומילולית גם בלינדה, שילדה לו בהמשך עוד שני ילדים, עד שיום אחד היא כבר לא הייתה מסוגלת לסבול זאת יותר.
הבור שבחצר האחורית
זה קרה באוקטובר 1984. הוריו של וולטר לא הצליחו ליצור איתו קשר במשך ימים ארוכים, הם החלו לדאוג, ולינדה לא ממש עזרה להרגיע אותם. בכל פעם שאלו היו מתקשרים ומבקשים לדבר עם בנם, היא הייתה עונה ש"הוא יצא עם הילדים". בנוסף, לא ניכר היה שהיא מודאגת בשום צורה מהיעדרותו. למעשה, יש שיאמרו שלינדה אפילו "התפרעה" בזמן שבעלה לא היה בסביבה.
לטענת הוריו של וולטר, לינדה התחדשה במגוון דרכים בתקופת ההיעדרות של בנם; מסלון חדש בשווי אלפי דולרים, דרך מכונית משפחתית חדשה ועד לנופש עם הילדים. למרות זאת, הם לא חשדו בכלום עד לאותו יום שלינדה הופיעה בביתם וביקשה מהם עזרה בפרויקט חדש בחצר האחורית של ביתה.
לינדה גייסה באותם ימים את עזרת ילדיה, ילדי השכנים והחותן שלה בשביל לחפור בור בחצר האחורית של ביתה. לטענתה, החפירה הייתה השלב הראשון בבניית הגינה החדשה שלה. באותו זמן אביו של וולטר המשיך לשאול מה קרה לבנו, אבל לינדה המשיכה למסור לו תשובות מתחמקות. בשלב הזה הסבלנות שלו כבר פקעה והוא התחיל לחשוד שמשהו רע מאוד קרה לוולטר..
שבוע אחרי שעזר ללינדה לחפור את הבור, אביו של וולטר החליט לחזור לגינה ולחקור קצת את האזור. כשהגיע למקום הוא ראה שהבור שעזר לחפור כמה ימים קודם לכן כבר היה מכוסה לחלוטין בעפר. מבועת, הוא התחיל לחפור בנקודה בזהירות - ואז גילה לתדהמתו את גופתו של בנו.
ב-25 באוקטובר 1984, לינדה קאוץ' בת ה-30 נעצרה בחשד שרצחה את בעלה. היא הודתה עוד בשלב החקירה שהיא זו שאחראית למותו של בעלה, אך הכחישה שרצחה אותו. לטענתה, מותו של וולטר הייתה בעקבות תאונה שקרתה בזמן שהוא ניסה לתקוף אותה. "אמרתי לו שאני רוצה ללכת ללמוד לאוניברסיטה והוא איבד את העשתונות", סיפרה לינדה. "הוא דרש שאני אבטל את הלימודים, אבל סירבתי. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שאמרתי לו 'לא' בכל 14 שנות הנישואים שלנו. בשלב הזה הוא שלף עליי את האקדח שלו".
בזמן עדותה מול חבר המושבעים, לינדה תיארה איך היא נאבקה עם בעלה ברחבי הבית בזמן שכל אחד מהם מנסה להשתלט על האקדח. לפתע נשמעה ירייה אחת ובעלה התמוטט על הרצפה. "האקדח פלט כדור והוא פגע בוולטר", סיפרה לינדה. "הוא מת במקום". בהמשך היא תיארה בפרטי פרטים כיצד גלגלה את גופתו בתוך אחד השטיחים בבית ואז ביקשה מילדיה (אז בני 13, 10 ו-8) לעזור לה להוריד אותו למרתף. שבועיים לאחר מכן הם עזרו לה גם לטמון את הגופה בבור שחפרו בחצר האחורית. התיאורים שלה היו גרפיים וטראגיים - אך בסופו של דבר התבררו להיות שקרים מכוערים.
"היא אישה שמאמינה לשקרים של עצמה"
כשהגיע תורו של התובע ג'ו דטרס לחשוף את הראיות שלו בבית המשפט, הוא הפריך קודם כל את הטענה לפיה הירי היה בלתי מכוון. בממצאי הנתיחה שנערכה לגופתו של וולטר נכתב כי אכן נהרג כתוצאה מירי לראש, ולמרות זאת חור הכניסה היה בחלקו האחורי של ראשו, מה שמרמז שהירי בוצע יותר כמו הוצאה להורג מאשר תאונה.
מעבר לזה, התובע חשף את הקבלה של האקדח, אותו לינדה קנתה ב-9 באוקטובר של אותה שנה – רק 4 ימים לפני הרצח. ראיה נוספת שנחשפה על ידי התביעה הייתה הבעלות של ביתה – או ליתר דיוק שטר הבעלות המזויף. מסמכים משפטיים הוכיחו שהבית של וולטר ולינדה היה בבעלות הוריו של הקורבן, אך כל זה לא מנע מלינדה לזייף שטר בעלות חדש ובו נטען כי היא קנתה את הבית מהם במחיר של דולר אחד. בינתיים, כשהראיות נגדה הולכות ונערמות - לינדה החליטה לשנות את קו ההגנה שלה.
הסנגור של לינדה החל לטעון שמרשתו הייתה קורבן לשנים ארוכות של התעללות קשה שפגעו ביכולתה להבחין בין טוב ורע. כמו כן, הנאשמת תיארה כי נפלה קורבן לתקיפה מינית מצד בעלה וחבריו, אותם הוא היה מזמין לביתם לעיתים תכופות בשביל לאנוס אותה – טענה שהופרכה שנים מאוחר יותר על ידי שורת עדויות של בתה הבכורה.
כשהגיע שלב הדיונים המסכמים, דטרס התמקד בעיקר בפשע המחושב של לינדה ובקרירות המצמררת שבה הוציאה אותו לפועל. "אבקש מכם לחשוב רק על דבר אחד", אמר למושבעים. "תחשבו על העובדה שהיא ערבה את הילדים שלה, את הילדים של השכנים שלה ואת החותן שלה בתהליך החבאת הגופה של בעלה".
קאוץ' הורשעה בסופו של דבר ברצח מדרגה ראשונה ונידונה למאסר עולם. שנים לאחר מכן, רוקסן טענה שהמניע מאחורי הרצח של אביה היה כספי, ותיארה כיצד אמה לקחה נקלעה לחובות עצומים אחרי שלקחה הלוואות גדולות.
View this post on Instagram
"אבי התעלל בי והתעלל בה, אבל הוא מעולם לא הזמין אנשים לביתנו שיאנסו אותה", סיפרה הבת הבכורה. "אמנם לא רצחתי אותו, אבל עד היום אני מרגישה נורא מזה שהיא גרמה לי לקבור אותו. המעשים שלה הרסו את המשפחה שלי ומשפחות של אחרים. עם השנים למדתי להכיר את אמי ולמדתי שהיא אוהבת לספר סיפורים. היא אוהבת להציג את עצמה בתור הקורבן ולקבל סימפטיה מאנשים. היא יכולה לשקר לך במצח נחושה, ומאוחר יותר להאמין בשקרים שלה עצמה. ככה היא, אישה שמאמינה לשקרים של עצמה".
לפני כחודשיים, כשהיא בת 67 ואחרי 37 שנה מאחורי הסורגים, לינדה קאוץ' הגישה בקשה לשחרור מוקדם, אך ועדת השחרורים דנה בבקשתה ודחתה אותה על הסף.