התלונות של השכנים על קולות ורעשים מוזרים מאחורי הקירות הדקים של דירה תמימה בברוקלין זרמו למחלקת המוסר של ה-NYPD במשך חודשים, לצד גברים שהגיעו למקום מדי שעה ונשאלו בפתח הבניין איזה נשים הם מעדיפים. באחד הימים של ספטמבר 2017, אחרי ערימת התלונות שהצטברה, החליטו שוטרי משטרת ניו יורק לפשוט על המקום אך הם יצאו משם בידיים ריקות. מתברר שבית הבושת המאולתר נסגר בלילה שלפני הפשיטה – בדיוק כפי שקרה עם כמה בתי בושת אחרים באזור, וכמו תמיד נראה היה שאימפריית הזנות של ברוקלין תמיד הייתה צעד אחד לפני רשויות האכיפה. בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר ה-NY Times, דווח כי אותם בתי בושת שנעלמו כלא היו היו מנוהלים למעשה על ידי בלש משטרה לשעבר שנהג לקבל פיסות מידע משוטרים אחרים שעדיין נמצאים בשירות פעיל. וכך, תוך רגע, התגלתה מה שהפכה להיות ככל הנראה פרשת השחיתות הגרועה ביותר שנחשפה בניו יורק מאז תחילת העשור.

לודוויג פז, בלש בדימוס בן 51, נעצר והואשם בניהול ארגון פשע אימתני ששלט באיזור השכונות ברוקלין וקווינס, ארגון מחריד שנהג להכניס מיליוני דולרים מהימורים לא חוקיים וזנות. לאחר החשיפה שעוררה הדים רבים נעצרו 3 סמלים, 2 בלשים ו-2 קצינים. שני קצינים נוספים פוטרו מעבודתם ועוד עשרות אזרחים נעצרו – הזרוע, אגב, עוד נטויה. גורמים במשרד המשפטים סיפרו כי הפרופיל של פז היה בין המורכבים שהם נתקלו בו; בלש משטרתי הגון ומקצועי של מחלקת המוסר ואדם שהשתחרר מכוחות המשטרה לאחר שירות ללא דופי. רק מאוחר יותר התברר שהבלש המהולל השתמש בידע שצבר במשטרה בתור מחקר לקראת העבודה הבאה שלו – ראש משפחת פשע ניו יורקית.

"בגלל ההיכרות שלו עם כל השיטות והכלים שעמדו לשירותם של בלשים במחלקת המוסר הוא הפך למומחה", סיפר גורם באכיפת החוק. "בשלב מסוים הוא הבין שאפשר לעשות מזה הרבה כסף". בעקבות החשיפה, אנשי האגף לחקירות שוטרים הודו כי המקרה של פז מעודד אותם לבדוק מחדש את כוחות המשטרה בעיר, ותחקיר של כתבי ה-NY Times חושף כי הבלש לשעבר פעל יחד עם שבעה אנשים נוספים - שבעה שוטרים - שהוא הכיר לאורך השנים. אלו למעשה היו האנשים שסייעו לו להפוך לראש ארגון פשע. השוטרים היו בעצם היו הנשק הסודי שלו והסוד שלו ל"הצלחה".

"החבר'ה האלה פעלו בצורה מאוד גלויה"

הבלש שסרח נהג לפרסם את הנשים בהן סחר באתרי אינטרנט מפוקפקים שהכילו תמונות של נשים תחת שורות תיאור שמנוסחות בסגנון של "בחורה כיפית, פלרטטנית, סקסית ותוססת שרק רוצה לבלות קצת". לאחר שלקוח מסוים קבע עם אחת הנשים, הוא היה מקבל את הכתובת הבאה: דירה בפורת' אבניו, ליד רחוב 11 בברוקלין – על הגבול שבין אזור גוונוס לפארק סלופּ. לקוחות חדשים שהגיעו למקום התבקשו לציית לדרישה המוזרה הבאה: הנשים הורו להם להוריד את המכנסיים ולהסכים לכך שיחפנו אותם. זאת הייתה הדרך שלהם לזהות שוטרים סמויים ומכשירי ציטוט, רעיון של פז כמובן. לאחר הבדיקה הלקוח שילם וקיבל כרטיס אותו הוא הגיש לנערת הליווי איתה רצה להתייחד.

מפגש של 15 דקות עלה ללקוח 40$, ושעה מלאה עלתה 160$ ולעיתים אף יותר. האקטים המיניים בדירה בפורת' אבניו נעשו בחדרונים זעירים שנבנו באמצעות קרשים זולים, מוארים בנורה יחידה שהותקנה מאחורי אהיל אדום, עם מזרון מלוכלך על הרצפה ובקבוק של מטהר אוויר בהישג יד. הארגון של פז הפעיל לפחות שבעה בתי בושת כאלו ברחבי ברוקלין וקווינס, וכולם היו מצוידים במצלמות במעגל סגור ומאבטחים. "החבר'ה האלה פעלו בצורה מאוד גלויה", אמר בעל עסק מקומי. "היית רואה בחורים נכנסים ויוצאים כל הזמן, תמיד תהיתי למה זה קורה בצורה כל כך ברורה". דיווחים על זנות באזור החלו לזרום לתחנת המשטרה כבר בתחילת 2017, אך שום דבר לא נעשה בנידון. בשלב מסוים אחת השכנות בשכונה פנתה באופן אישי לבלש ממחלקת המוסר שטען כי 'אין להם מה לעשות בנידון' והציע לה לעבור דירה. בספטמבר של אותה שנה שוטרים פשטו כאמור על המקום – אך לא מצאו דבר. זאת הייתה רק פשיטה אחת מבין רבות באזור שלא הניבו דבר ושאירה את השכנים חסרי אונים ואת השוטרים עוד יותר.

סוון בריט, מוזיקאי שגר בבניין בפוסטר אבניו באזור דיטמס פארק, סיפר כי הבחין לראשונה בבית הבושת בבניין שלו בספטמבר 2015. לטענתו, ניתן היה לראות מודעות על "לטיניות לוהטות", כמו גם על "שירותי אבטחה צמודים ודיסקרטיות מוחלטת". הוא התלונן על הפעילות באוגוסט 2017 ואפילו הלך לתחנת המשטרה של אזור 70 ודיווח על כך בעצמו – אך שוב, לא נוצר איתו קשר מעולם ודבר לא נעשה בנידון. עשה רושם שמי שמנהל את הארגון הוא אדם שלא ניתן לגעת בו או כזה שמקבל מידע מבפנים.

הקריאות הגיעו לפז בכל שעות היממה, בעיקר מאחד השוטרים שפעלו במחלקת המוסר – הבלש סמניאגו. השיחות היו קצרות. "תתכונן לאורחים היום", הוא היה מודיע לו בטלפון. פז היה מקשיב, מנתק ויוצר קשר עם אחד מ"בתי העסק" שלו. אחד החוקרים ב-NYPD שהיה מעורב היטב בפרטי החקירה התייחס לשיחות הללו. "הוא היה אומר להם: 'חבר שלי אמר שכנראה יגיעו אליכם אורחים והם ידעו מה לעשות. לרוב, הם היו סוגרים את המקום". לטענתו, היו גם שיחות יותר מפורטות, אך פז מעולם לא נשמע מבוהל ומעולם לא איבד קור רוח. "היי, יש שוטר סמוי שמסתובב ברחוב", נשמע פז אומר באחת ההקלטות, "בחור אסייתי, עם זקן". גורמים בתביעה מעריכים כי הוא פעל באזור במשך עשור לפחות, הוא מעולם לא נתפס, ועל כן הוא נהג לדבר באופן גלוי בטלפון.

השוטרים ששיתפו פעולה עם פז עזרו לו בדרכים שונות ולא רק בטיוח תלונות ודיווח על פשיטות. חלקם שמרו על הכניסה ואספו כסף מלקוחות. אחרים עצרו סרסורים באזור, כאלה שנחשבו למתחרים של פז. כאשר העובדות שלו היו נעצרות, השוטרים נהגו לתת לפז פרטים על תיק המעצר שלהן בכדי לעדכן אותו אם הן החליטו לשתף פעולה עם הרשויות ובאיזה היקף - בקיצור, מדובר היה במכונה משומנת היטב ומושחתת מהיסוד שנראה היה שאין דרך לעצור.

מבצע זאפ

יום רביעי ה-12 בספטמבר. הפעם לא היו אזהרות ולא דיווחים מוקדמים. כוחות המשטרה חיכו עד השעה 13:00, כאשר בית הבושת היה פתוח לעסקים ופשטו על שלושה מהם במהירות הבזק. השוטרים עצרו את כל מי שהיה בסביבה. הפשיטה המוצלחת הייתה התוצאה של חקירה שהחלה בשנת 2015 משיחת טלפון של שוטר שזהותו נשמרת בסוד.

ג'יימס פ'אוניל, ניצב המשטרה של העיר ניו יורק, התייחס לפעולתו בהודעה לעיתונות. "השוטר הזה הצליח לזהות שההתנהגות והפעולות של אחד מאיתנו משקפים את הפעולות של כל חבריו למחלקה", הוא אמר. המבצע היה תוצאה של אלפי שעות מעקב וציטוטים, שנים של עבודה שנערכה בסודיות מוחלטת מחשש לעורר את תשומת הלב של הנפשות הפועלות.

פז היה הראשון שנעצר. הוא עמד לעלות על טיסה לקראת חופשה בלאס וגאס עם בת זוגו, אך חיפוש בביתו חשף מצבור של 20,000$ במזומן. ראש הארגון והקצינים האחרים שנעצרו הודיעו בזה אחר זה שהם לא אשמים בעברות המיוחסות להם. נכון לעכשיו, גורמים שמעורים בפרטי החקירה טוענים כי לא צפויים להיות עוד מעצרים בזמן הקרוב – אלא אם כן יגיע מידע חדש. כאשר הדרג הבכיר של משטרת ניו יורק התכנס בישיבה שבה הודיעו על מבצע המעצרים, תיק החקירה קיבל את שם הקוד: 'מבצע זאפ' – שכן זהו שמו של הבלש שסרח בכתב ראי. האם כאן הגיעה לסיומה האימפריה שהקים פז והצליחה להערים על כוחות החוק של ניו יורק במשך שנים רבות? ימים יגידו.