זה קרה ביום שישי האחרון, סמוך לשעה 15:30 אחר הצהריים בבת ים. בני משפחתו של יהודה ביאדגה בן ה-24 הזעיקו את המשטרה לאחר שביאדגה, צעיר הלום בנפשו, החזיק בידו סכין מטבח גדולה והשתולל בחדר המדרגות של הבניין בו הוא מתגורר. דקות לאחר מכן ביאדגה נמלט לרחוב כשהסכין בידו.

השוטרים שהגיעו למקום בעקבות קריאת בני משפחתו פתחו בסריקות עד שהבחינו בצעיר כשהוא עם סכין המטבח עדיין בידו. לטענת אחד השוטרים שהגיע לזירת האירוע, ביאדגה רץ לעברו עם הסכין ארוכה, ואחרי שחש סכנה ממשית לחייו הוא קרא לו לעצור. כשזה לא נענה לבקשתו שלף את אקדחו וירה בו בפלג גופו העליון. ניידת טיפול נמרץ של מד"א אשר הוזעקה למקום פינתה את ביאדגה לבית החולים וולפסון לקבלת טיפול רפואי - שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

"למה לא ירו בו ברגל?", שאלו בזעם בני משפחתו של ביאדגה. "במחבלים יורים ברגליים ובאזרח ישראלי יורים כדי להרוג - זה לא הגיוני בכלל". בהמשך התברר כי באידגה סבל מפוסט טראומה במהלך שירותו הצבאי ונפשו לא הייתה יציבה בלשון המעטה. במשטרה טוענים כי השוטר פעל כראוי ואין מניעה שיחזור לפעילות מבצעית מלאה, בעוד שהשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, דרש שהאירוע ייחקר על ידי מח"ש והוא עצמו הבטיח כי ידאג לכך שהלקחים יופקו.

בעקבות האירוע הטראגי ומותו המיותר של ביאדגה, חזרנו אל כמה מהמקרים אשר ארעו בשנים האחרונות בהם שוטרים ירו למוות באזרחים, ובאופן די מוזר מח"ש החליטה לסגור את התיקים נגדם בנימוק כי השוטרים פעלו מתוך הגנה עצמית - זאת למרות שבחלק מהאירועים בהחלט ניתן היה להסתפק בירי מנטרל לכיוון רגליהם או ידיהם של החשודים. האם מדובר בתופעה? המקרים הבאים שנציג לפניכם מעוררים חשד שלפעמים האצבע אכן קלה מדי על ההדק.

1. סרגיי חנוכייב

אוגוסט 2017. חנוכייב (31) מגיע למרכז המסחרי בזיכרון יעקב, נכנס לסניף בנק דיסקונט, ובאיומי סכין דורש מאחת הפקידות את כל הכסף שברשותה. הוא מקבל 4,000 שקלים ונמלט מהמקום רגלית. דקות לאחר מכן הוא מגיע לביתו כאשר שוטרי תחנת המשטרה המקומית בעקבותיו, והוא סוגר אחריו את דלת הכניסה לבית הוריו. לטענת השוטרים שהיו במקום הוא איים לפגוע בהם בסכין ובלית ברירה הם נאלצים לירות בו בפלג גופו העליון.

חנוכייב מפונה לבית החולים שם דקות לאחר מכן נקבע מותו. בני משפחתו טענו מיד לאחר מותו כי השוטרים יכלו לכל היותר לירות ברגליו ויש להעמידם לדין. במח"ש חשבו אחרת והתיק נסגר בנימוק כי לא נמצא שהשוטרים ביצעו כל עבירה פלילית וכי הם פעלו כראוי בנסיבות המקרה. "ירו בסרגיי סתם כדי להרוג אותו. הוא לא היה אדם מסוכן ולא היווה סכנה לשוטרים, מה שעשו לו זה וידוא הריגה", טענו אז הוריו.

משפחת השודד שנהרג: "רצח בדם קר" (צילום: באדיבות המשפחה)
"מה שעשו לו זה וידוא הריגה". חנוכייב | צילום: באדיבות המשפחה

2. חיים בן שמעון

מאי 2017, טירת הכרמל. חיים בן שמעון (38), תושב העיר, הסתכסך עם בעל חנות צמיגים; בעל החנות טען כי בן שמעון רכש ממנו צמיגים אבל לא שילם עליהם והגיש נגדו תלונה במשטרה. בעקבות תלונתו של בעל החנות מגיעים שני שוטרים לביתו של בן שמעון, שם לטענתם הוא דוקר אותם בסכין ואחד מהם נאלץ לירות בו כדי לנטרלו. שכנים שנחכו במקום טענו כי מדובר היה באדם שסבל מבעיות נפשיות וכי הוא מעולם לא פגע באיש.

גם במקרה הזה בני משפחתו של בן שמעון ושכניו זעמו על הקלות שבה השוטרים ירו בו למוות והדגישו כי גם אם מדובר בירי מתוך הגנה עצמית ניתן לירות ברגליים ולא לחסלו כאילו היה מחבל. גם במקרה הזה מח"ש מחליטה לסגור את התיק נגד השוטרים היורים.

3. יעקב מוסא אבולקיעאן

ינואר 2017, אום אל חיראן. שוטרי משטרת ישראל מגיעים בשעת בוקר לישוב שממוקם בפזורה הבדואית כדי לאבטח את פינוי הכפר הבדואי שלטענת המדינה הוקם באופן לא חוקי. במהלך הפינוי המכונית בה נסע אבולקיעאן, כך נטען, דורסת את אחד השוטרים ואלה בתגובה יורים לעברו.

אבולקיעאן מת במקום והשוטר ארז עמדי לוי מוצא גם הוא את מותו באירוע הטרגי. במשטרה טענו בתוקף כי מדובר בפיגוע דריסה לכל דבר ועניין, ומנגד בני משפחתו של אבולקיעאן טענו כי הוא איבד את השליטה על ההגה לאחר שנורה על ידי השוטרים וכי הדריסה הייתה לא בזדון וכי בכלל לא מדובר בפיגוע. העניין תוחקר במשך למעלה משנה על ידי מח"ש והגיע עד לפתח דלתו של פרקליט המדינה שלא הכריע האם היה מדובר בפיגוע דריסה או לא.

4. אילן טפרה בהטה:

יולי 1997, באר שבע. אילן בהטה היה בדרכו הביתה במונית כשבשלב מסוים הוא מחליט לחטוף את אקדחו של מאבטח שהיה עמו ברכב וברח לביתו ברחוב החיד"א בעיר. הוא מתבצר בתוך הבית החשוך, ובכירי המשטרה מבקשים מהשוטרים שלא להיכנס לדירה אלא להמתין עד לבואו של מפקד משטרת מרחב הנגב דאז, דודי כהן.

אלא שבשלב מסוים השוטרים מחליטים לפתוח את הדלת ונכנסים פנימה. שניים מהם, בלש וקצין שהבחינו בבהטה מנסה לירות בהם, שולפים אקדחים ויורים בו 13 כדורים מטווח אפס. שופט חוקר שמונה לחקור את הפרשה קבע כי השוטרים התנהלו כראוי וכי חייהם היו בסכנה. השוטרים לא הועמדו לדין, קודמו לתפקידים בכירים במשטרה ובני משפחתו של בהטה עדיין טוענים כי ניתן היה למנוע את מותו המיותר.

5. עומר אשכנזי

פברואר 2015 אשדוד. בלשי ימ"ר לכיש מבחינים בצעיר שמטמין מטען חבלה בפח אשפה במסגרת סכסוך בין עבריינים בעיר. השוטרים קוראים לעברו והוא נכנס למכונית ונמלט תוך שהוא מנסה להימלט מניידת המשטרה ופוגע בכלי רכב. השוטרים יורים לעבר המכונית, פוגעים בצמיגים, אך הנהג, עומר אשכנזי בן ה-19, נפצע קשה מאוד כאשר אחד הכדורים פוגע בראשו. 

חבריו ובני משפחתו של אשכנזי זעמו על כך שהשוטרים ירו לעבר אשכנזי שלא היה חמוש כלל ולא סיכן איש. הוא נפצע אנושות וכעבור שבוע מת מפצעיו.  במח"ש החליטו שלא לפתוח בחקירה בנימוק שלא נמצא שום פגם בהתנהלות השוטרים. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על ההחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד השוטרים היורים, ולמרות שהתיק נפתח מחדש, כעבור זמן קצר הוא נסגר ללא הגשת כתב אישום.

אמויה בהטה (צילום: דייגו מיטלברג)
אמו של אילן טפרה בהטה | צילום: דייגו מיטלברג

6. אהרון מקונן

אשקלון, 1996. לוחמי מג"ב  ובלשים נשלחים למשימה לאיתור אדם אשר נהג לירות בלילות על זוגות שהתבודדו במכוניתם בפארק הלאומי בעיר. השוטרים ערכו מעקבים אחר החשוד במעשה, והבחינו לפתע באדם המחזיק בידו נשק. לוחם מג"ב, שהבחין במקונן מסתתר בשיחים ומכוון את האקדח ביקש ממנו להשליך אותו ולהרים ידיים. לטענת השוטר מקונן כיוון את האקדח לעברו ולכן ירה בו למוות מתוך הגנה עצמית. שופט חוקר אשר דן בתיק קבע כי יש להגיש כתב אישום נגד השוטר היורה והוא הועמד לדין בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות. בסיום משפטו הוא זוכה מכל אשמה.

7. מוחמד אבו ג'ומעה

רהט, 1994. בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערכת המכפלה פרצו מהומות בעיר הבדואית הגדולה בישראל. במהלך המהומות צעירים רבים מאבשים שליטה, שורפים את סניף הבנק המקומי, ומיידים אבנים לעבר תחנת המשטרה. בשלב מסוים, אחד השוטרים שלטענתו חש בסכנת חיים ירה למוות בצעיר אבו ג'ומעה. השוטר שירה לא הועמד מעולם לדין.

8. סמי אל ג'עאר

ינואר 2015, רהט. במהלך פשיטה של שוטרים על תחנת סמים בעיר פורצת מהומה גדולה ועימותים קשים בין אזרחים לשוטרים. כמה צעירים הקיפואת הניידת שהגיעה למקום ויידו לעבר השוטרים אבנים. אחד השוטרים שחש בסכנת חיים שולף את נשקו ויורה למוות באל ג'עאר. מח"ש פתחה בחקירה שבסיומה התיק נגד השוטר היורה נסגר והוא הועמד לדין משמעתי בלבד בחשד לאי אמירת אמת.

9. נאסר אבולקיעאן

יולי 2003, צומת שוקת. אבו לקיעאן נחשד כמי שהסיע במכוניתו ארבעה שוהים בלתי חוקים מדרום הר חברון. לוחם מג"ב שהבחין בו ביקש ממנו לעצור את מכוניתו. השוטרים חסמו את דרכו של אבו לקיעאן, וזה ניסה להימלט מהם. אחד הלוחמים שהבין כי הוא וחבריו בסכנת חיים ירה לעבר אבו לקיעאם אשר נפגע בחזהו ומת. השוטר הועמד לדין פלילי אך בית המשפט זיכה אותו מכל אשמה.

10. שחר ממן 

אוקטובר 2015, בת ים. שוטרים הוזעקו לרחוב השר שפירא בעקבות דיווח על גבר המחזיק בידיו שני סכיני מטבח. אחד השוטרים ביקש מממן לזרוק את הסכינים - אך הוא לא נענה לקריאה. כאשר הוא התקרב לעבר השוטר בתנועה מאיימת, האחרון ירה בו למוות בטענה שחייו היו בסכנה. מח"ש פתחו בחקירה וסגרו את התיק בנימוק שהשוטר פעל כראוי והיה נתון בסכנת חיים.