טראוויס סקוט "מקריס" את מקדונלד'ס

כששיתוף הפעולה של טראוויס סקוט ומקדונלד׳ס יצא, אמריקה רעדה כמו שהיא לא רעדה מול דיווחי המתים מהנגיף המטונף. ובצדק. בארץ השם של הראפר מוכר לרוב בזכות סטורמי, בתו המשותפת עם קיילי ג׳נר, אבל בארה״ב סקוט הוא מותג בפני עצמו. לקח לו הרבה זמן להגיע לשם וזה כלל עבודה מרובה עם קניה ווסט או דרייק, ליין נעליים בעיצובו תחת המותג אייר ג׳ורדן ודגני בוקר ממותגים עם ריזס, אבל עכשיו הוא סוף סוף בליגה של הגדולים.

כשמדברים על מותגים, טרמינולוגיה חשובה מאוד. לפעמים היא אפילו הכל. לא מדובר רק במנה על שמו או תפקיד של פרזנטור, אלא בשיתוף פעולה מלא של שני מותגים חזקים שכל אחד מהם יכול להרוויח מהשני - תחת המהלך יצאו לא פחות מ-37 (!) מוצרי מרצ׳נדייז שמרביתם כבר נגמרו תוך שבוע. אז למה בעצם האקט הזה מעורר בנו השראה? כי תחשבו שרק לפני כמה שנים, סקוט היה סוג של הומלס שישן במכונית שלו או על ספות של חברים בניו יורק, כשרק התחיל את דרכו המוזיקלית כמפיק ביטים. עדיין לא השתכנעתם? כדאי שתדעו שהחברה הוציאה הודעת התנצלות על מחסור במנה שנוצר בעקבות התנפלות המעריצים. לא נגיף הקורונה יצר חוסר אצל חברת המזון המהיר הגדולה בעולם, אלא הסופר-ראפר מיוסטון. אם זה לא מעורר השראה, אנחנו לא יודעים מה כן.

View this post on Instagram

A post shared by flame (@travisscott) on

הארי סטייל עונד פנינים

השנה היא 2020 ויש גברים סטרייטים שעדיין לא מוכנים ללבוש פריטים מסוימים כי הם ״נשיים״ להם מדי, ואז מגיע הארי סטיילס ומחליט לנפץ הכל. לא נתעכב על כל סגנון הלבוש של סטיילס כי קצרה היריעה (ורוחב הפס), אלא ספציפית על הבחירה שלו לענוד שרשרת פנינים - האקססורי שנתפס כנשי ביותר בתחום התכשיטים. עזבו את זה שמדובר בשרשרת שנראית טוב, הרי ברור שזה גם מהלך הצהרתי ושאייקון האופנה רוצה להעביר את מסר פשוט: גם גבר יכול לענוד בגאווה שרשרת פנינים נוצצת. 

יש כאלה שיגידו שסטיילס הוא בכלל ג׳נדר-פלואיד (נזיל מבחינה מגדרית) אז זו לא חכמה, אבל כפי שתוכיח רשימת הנשים שיצא איתן (מטיילור סוויפט ועד קנדל ג'נר) - וכל סטרייט שיסתפק רק בלנשום את האוויר שהן נושמות - זה שהוא נהנה לשחק עם המגדריות, ללבוש חולצות תחרה ולמרוח לק לא גוזל אף טיפה מהגבריות שלו, אם כבר אז רק להפך.

View this post on Instagram

A post shared by ♡ (@dreamyyharry) on

לוקה דונצ׳יץ׳ מנפץ את הבועה

ענפי הספורט השונים מתנהלים שנים רבות לפי חוקים לא כתובים, אבל אז מגיע מישהו אחד שמשנה את כל התמונה והתפיסה של האנושות. בכדורגל זה היה יוהאן קרויף שהוכיח שאפשר לשחק כדורגל הרבה יותר יפה, ועכשיו זה לוקה דונצ׳יץ׳ מדאלאס מאבריקס, שמוכיח שגם מאירופה יכולים להגיע סופרסטארים אמיתיים. נער הפלא של הבועה בדיסני-וורלד, שם מתקיימים משחקי ה-NBA בתקופה האחרונה, פשוט גורם לאנשים לתפוס את הראש מהשניה הראשונה שלו על הפרקט האמריקאי.

הקבוצה שלו הודחה כבר משלבי הפלייאוף, אבל זה לא קרה לפני שלוקה הימם את כולם עם סל משוגע על הבאזר מול הקליפרס. גם מי שעוקב אחרי הכדורסל האירופי וראה את הכדורסלן הסרבי מוביל את ריאל מדריד לזכייה ביורוליג בגיל 19 היה מופתע מהסל, גם אם בתוך תוכו ידע שהוא מסוגל לזה. האמריקאים נוטים לזלזל באירופאים בכל הקשור לכדורסל, והנה בא לוקה דונצ׳יץ׳ ומטביע להם על הראש.

דייב שאפל מבקר את קניה

אם הייתם בטוחים שעליכם עוברת שנה קשה, תנסו לתאר מה עובר על קניה. בין אם זו המתקפה נגד קים וחמותו קריס ג׳נר, ההתפרקות והבכי בעצרת הבחירות בדרום קרולינה או פשוט כל אחד מהציוצים שלו בשנה האחרונה - זה מרגיש שהתקף המאניה של המוזיקאי ומעצב האופנה, שרק לפני כשנתיים חשף שהוא סובל מהפרעה דו-קוטבית, לא ייגמר לעולם. השיא הגיע לפני כמה ימים כשהעלה סרטון בו הוא משתין על פסלון הגראמי שלו. הדבר הבולט ביותר בכל הסיפור של ״קניה ווסט נגד החיים״ היא הבדידות. למרות שהפמליה והעובדים נמצאים סביבו 24/7, זה לא נראה שיש איתו בני אדם אמיתיים, חברים, שינסו לייעץ לו ברגעים קשים.

כשדייב שאפל טס במיוחד לחווה של ווסט בוויומינג בשביל לראות איך אפשר לעזור או פשוט להיות לצידו, זה נגע בנו. הסטנדאפיסט הפופולרי ידוע כאחד שלא מחשבן יותר מדי. גם אם ביקור אצל קניה, שמזוהה עם הרפובליקאים ונחשב לשנוי במחלוקת בארה״ב הפוליטית, יעצבן כמה מחבריו הדמוקרטים - שאפל מוכן שיהיה להם אף עקום. למרות שהסרטון שתיעד את הביקור יצר תחושת קרינג׳ אצל רוב הצופים, אפשר ללמוד מהאקט הזה המון - כשחבר או בן אדם שאתם מכירים נמצא במצוקה, אל תחכו שהוא יבקש עזרה, אלא פשוט תגישו יד. או במקרה של שאפל - חיבוק.

צ׳דוויק בוזמן בשביל הילדים

השנה גילינו שיש גיבורי על גם במציאות. לפני כחודש, צ׳דוויק בוזמן הלך לעולמו לאחר מלחמה בסרטן. מותו הפתיע את כולם מהסיבה הפשוטה שכוכב הקולנע, שגילם את ״בלאק פנתר״ ביקום הקולנועי של מארוול, לא גילה לאף אחד שהוא חולה. אבל לא בגלל ההסתרה הוא מעורר השראה: בזמן שהיה חולה, המשיך בוזמן להצטלם לסרטים והקפיד לבקר או לשלוח מסרים מעודדים לילדים שחולים גם הם בסרטן סופני.

לאחר מותו, אחד הסרטונים שבלטו היה ממסיבת עיתונאים לקידום הסרט שבוזמן כיכב בו. הוא סיפר שהורים לילדים שמתו מסרטן סיפרו לו שילדיהם נלחמו עד המוות כי רצו לחכות ולראות את הסרט שלו. השחקן האהוב, שבעצמו נלחם ונמצא באותו מצב שלהם, נשבר בסיום הסיפור. יש אמירה צינית כזו שנזרקת לפעמים על ידי אנשים מפורסמים: ״זה בשביל הילדים״. בוזמן הוכיח שהוא בהחלט עשה הכל בשביל הילדים וגם בשביל הילד שבתוכו. וואקנדה לנצח.

אדם סנדלר לא מוותר

בשנים האחרונות יותר אנשים נהנו לצחוק על אדם סנדלר מאשר לצחוק ממנו, אבל השנה השחקן גרם ללא מעט אנשים לאכול את הכובע. ביג טיים. סנדלר שידוע בעיקר כשחקן קומי ושטותי, הוכיח באמצעות הסרט ״יהלום לא מלוטש״ (שיצא בנטפליקס) שיש לו גם יכולות דרמטיות מעולות במנעד הקולנועי שלו (אהם שלום אסייג). הסרט הפך ללהיט ולהצלחה ענקית במהרה, עד כדי כך שאנשים רבים הציעו שזה צריך להיות הסרט הראשון שייזכה שחקן ראשי באוסקר למרות שהוא לא הוקרן באולמות הקולנוע.

סנדלר הוחמא אבל ידע שאין סיכוי שהוא יזכה, הנפוחים מהאקדמיה לעולם לא ירשו לעצמם לתת את הפרס למישהו שהוא לא ״משלהם״. השחקן במשך שנים נחשב לאאוטסיידר בהוליווד ונתפס כאחד ששם *** על השקות ולא משחק את המשחק יותר מדי. טוב, חוץ מהמשחק עצמו. סנדלר לימד אותנו שגם אם כולם מזלזלים בך וגם אם אתה ״תקוע״ בתחום אחד כל החיים, זה אף פעם לא מאוחר למשוך את המפה שעל השולחן ולעשות בלגן.

מסי נשאר בבארסה

נשאר. עוזב. הופך להיות הנשיא בעצמו. כמות הספקולציות שרצו בעולם הספורט בחודשיים האחרונים בעקבות הכרזתו של ליונל מסי על כוונתו לעזוב את ברצלונה, הייתה לא הגיונית. מסי ונשיא המועדון ברתמאו הם צ׳ילבות ידועות. לא מסתדרים וגם לא יסתדרו לעולם, כי יש לשניים השקפת עולם שונה. האחד מאמין ב״כדורגל היפה״ של קרויף וגווארדיאולה, והשני מעדיף למלא את הכיסים וארון התארים.

נחסוך את סדר הפעולות ונגיד את זה ככה: מסי שלח מכתב רשמי (שתופס בבית משפט) בו הודיע על עזיבה, היה המון בלגן שכולל פריצת אוהדים לקאמפ נואו במטרה לדרוש את ראשו של נשיא המועדון, אך בסוף הפרעוש הודיע שהוא דוחה את ההחלטה בשנה. לאוהדים מגיע את זה, ובגלל הסימבוליות שבמהלך הוא לא מעוניין לתבוע את המועדון שנתן לו הכל והיה לו לבית. מתברר שעדיין יש ערכים ונאמנות בכדורגל.