יום שלישי, ה-31 בספטמבר, 2019. תושבי מדריד מתעוררים לבוקר מזעזע בעקבות אירוע אלים שהתרחש בבירת ספרד במהלך הלילה במהלכו שורה של עבריינים צעירים נלחמו עד השעות הקטנות של הלילה על השליטה בשכונת פואנטה דה וז'קס שבדרום העיר.

האירוע החמור אמנם הסתיים בנס וללא הרוגים, אבל במהלכו נפצעו 4 אנשים באורח קשה מירי ודקירות סכין. האחראים למהומת הענק: כנופיית הטריניטריוס (Trinitarios) וחברי ה-DDP (Dominican Don't Play) - שני ארגוני פשע בעלי שם עולמי שהשתלטו בשנים האחרונות על שכונות העוני של מדריד.

כנופיית הטריניטריוס מוכרת בכל העולם בעקבות פעולותיה בעיר ניו יורק בסוף שנות ה-80, כמו גם בעובדה שמרבית חבריה הם מהגרים מהרפובליקה הדומיניקנית.

"אלוהים, ארץ המולדת וחירות", הוא המוטו של הארגון האלים אשר נוהג לדרוש מפעיליו לבצע הליך חניכה ברוטלי לפני שהם מצטרפים לשורותיו, וכך, בטרם הפיכתך לחבר כנופייה אתה מוכרח לבצע שורה של פשעים אלימים על מנת להוכיח עד כמה רחוק תסכים ללכת עבור הכנופייה. ברגע שהוכחת את עצמך, לפחות מבחינת ראשי הארגון - אתה בפנים.

חשוב להדגיש כי האירוע בשכונת פואנטה דה וז'קס בסוף ספטמבר האחרון לא היה יוצא דופן. למעשה, חברי הטריניטריוס עלו לכותרות בעיתוני מדריד כבר בחודש יולי האחרון בעקבות אירועי אלימות שהובילו בשכונות נוספות - אחד מהם אף הוביל שני בני אדם לטיפול נמרץ ועוד 17 אנשים לבית המעצר (כולל שני נערים).

שלושה חודשים קודם לכן, באפריל, נרצח גבר צעיר בבר קוקטיילים בפאתי מדריד במהלך תקרית קשה שחוקרי המשטרה ייחסו לחברי ה-DDP - הקורבן? ככל הנראה פעיל מרכזי בטריניטריוס .

זה לא סוד שאירועי האלימות שהפכו לתופעה מטרידה ברחובות מדריד הם כתוצאה מחיכוך בין שתי הכנופיות האכזריות האלה; זה יכול לקרות  ברכבת התחתית או באחד ממועדוני הלילה בבירה. למעשה, זה יכול לקרות בכל מקום ובכל שעה.

לעיתים, אותם עבריינים מקומיים גם יוצאים ל"ערבי ציד", אשר כוללים סיורים ברחבי מדריד בחיפוש אחר היריבים שלהם, כשמבחינתם אמצעי הלחימה יכולים להיות כל דבר מפחי אשפה ועד עמודי תאורה. הכל הולך.

גורם במשטרת מדריד שהתראיין  לאחרונה סיפר שיצא לו להחרים מחבטי בייסבול, אלות עץ, מברגים, סכיני קצבים, סכיני פרפר ואפילו להבי מצ'טה ארוכים שנועדו לחיתוך צמחייה קשה, ובמקרה של כנופיות מדריד בעיקר לחיתוך האיברים של יריביהם.

ברגע שאתה בפנים - אין דרך חזרה

ההערכה היא שבמדריד יש כ-1,200 אנשים שמזוהים בתור פעילים של שני ארגוני פשיעה האלה - רובם אגב, בני נוער. אלברטו דיאז, כומר מקומי שהכיר לא מעט מאותם פעילים, התייחס לתופעה וסיפר: "הם פועלים בצורה נכלולית מאוד. הם מנסים להוות תחליף עבור המשפחה הגרעינית של אותם צעירים,ו רבים מהם מדברים הרבה על אחווה, כבוד ונאמנות - אבל המציאות היא אחרת לגמרי".

"ברגע שאתה בפנים אתה לא יכול לצאת", מספר דיאז שלטענתו אימץ כ-80 נערים שהיו חברי כנופיות ועזר  להם לצאת ממעגל הפשע. למרות הצלחתו, לדבריו מדובר עדיין בטיפה בים ביחס לכמות חברי הכנופיות הפעילים היום במדריד.

הטריניטריוס מוגדרים בתור העבריינים המסוכנים ביותר של בירת ספרד, והסטטיסטיקה מתחילת השנה מצביעה על כך שמתוך 33 אירועים פליליים שהתרחשו במדריד, 19 מהם היו ביוזמת חברי הכנופייה הדומיניקנית.

מה כללו אותם אירועים? בבקשהף ניסיון רצח, תקיפה, החזקת נשק שלא כחוק, סחר בסמים, שוד מזוין, ועוד כמה סעיפים של פשע מאורגן.

על פי החוקה המקומית, אלו שקיבלו עונשי מאסר של יותר משנה והם לא אזרחי ספרד מגורשים חזרה אל מדינות המוצא שלהם. בפועל, רובם אזרחי ספרדים, בני דור שני למהגרים מהרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, פרו, קולומביה, פוארטו ריקו ואפילו האיטי.

"רוב העבריינים האלה הם בני נוער או גברים צעירים", מסביר דיאז. "מגייסים אותם בגיל צעיר מאוד, מקסימום 15, ובמרוצת השנים האנשים האלה מתבגרים, מוצאים עבודה נורמטיבית, מקימים משפחה ומביאים ילדים לעולם. רק אז, הם באמת מבינים את ההשלכות של מעשיהם עשור לפני כן. רק בגיל 25 הם מבינים שיש להם מה להפסיד, ושהפשע עלול להוביל אותם אל תא המאסר".

בזמן שגורמים ברשויות האכיפה בספרד פועלים לצמצם את הפעילות של כנופיית הטריניטריוס וחברי ה-DDP במישור הפלילי, פעילים חברתיים שונים מנסים לעשות זאת באמצעות אפיקים סוציאליים.

קטיה נונייז, אנתרופולגית חוקרת תושבת מדריד, מסבירה כי מיגור האלימות על ידי המשטרה בלבד היא בעייתית, שכן היא גורמת לקהילות שלמות להיות מודרות בעיני החברה.

"אתם חייבים לנסות ולהבין מאיפה האנשים האלה מגיעים", היא מסבירה. "הרבה מהם נושאים המון אירועים טראומתיים. הם עזבו את משפחותיהם ועברו לסביבה זרה שבה הם אנשים מוחלשים. הם פגיעים והם לא מצליחים להשתלב. בדיוק בחלל הזה, נכנסות הכנופיות ומציעות מסגרת שעשויה להיראות יוקרתית מאוד לבני נוער. מסגרת עם גישה לכלי נשק והמון סמים".

נונייז טוענת כי בכל השנים שבהן עבדה עם חברי הטריניטריוס היא מעולם לא חשה סכנה לחייה - להיפך. "האנשים האלה נתנו לי אהבה. הם התייחסו אליי כאל מחנכת. אפילו ראשי הכנופייה, שידעו בדיוק מי אני, מעולם לא התייחסו אליי בזלזול".

מבחינתה, הפתרון היחידי לבעיית האלימות מצד חברי כנופיות הרחוב הינה אינטיגרציה חברתית - כלומר, מוכרחים לשלב אותם בחברה. "עלינו להציע להם דרכי יציאה מעולם הפשע - לא לתקוע אותם עמוק יותר בפנים", היא מסבירה. "היד הקשה של המשטרה מעולם לא הייתה הפתרון האידיאלי לבעיה. במיוחד אם הבעיה רק מחמירה".