בנק הזרע הוא מאגר של תרומות זרע מוקפאות שמתקבלות מגברים המוכנים לתרום את זרעם (לרוב תמורת תשלום הולם) ומשמשות לאחר מכן נשים וזוגות שרוצים להביא ילדים. בישראל ניתן למצוא בנקי זרע ציבוריים ומספר בנקי זרע פרטיים, ובבנקי הזרע מספרים על יותר ויותר נשים בסוף שנות ה-20 לחייהן ובתחילת שנות ה-30 שמעוניינות בתרומת זרע - מה שמוביל לכך שמדי שנה הביקוש לתרומת זרע הולך וגדל גם כן.

אם גם אתם שייכים לקבוצת הגברים שחשבה לעצמה מתישהו לתרום זרע, אבל אז שאלה את עצמה איך זה עובד? כמה כסף מקבלים? והאם תמיד יש הצלחה כתורם בסוף ההליך? פנינו לד"ר אלון קדם, מומחה לגינקולוגיה ופוריות ומנהל בנק הזרע של הרצליה מדיקל סנטר.

שלב ראשון: האם  אני עומד בקריטריונים?

על פי חוק, מי שיכולים לתרום זרע הם אך ורק גברים שעומדים בקריטריונים הבאים:
1. רווקים בלבד (גרושים או אלמנים אינם יכולים לתרום זרע).
2. גברים בני 20 עד 35.
3. אנשים בעלי אחריות והבנה למעשיהם - כהגדרת משרד הבריאות.

שלב שני: ראיון מקיף

כל תורם עובר ריאיון מקיף עם צוות הבנק, הכולל את הרופא האחראי, את מנהל המעבדה ואת האחות המתאמת. צוות בנק הזרע נפגש עם כל מועמד כמה וכמה פעמים, ובפגישות אלו הצוות מרכז נתונים ומידע מקיף ויסודי על כל אחד, כולל קורות חייו, הישגיו, תחביביו, העדפותיו, השקפת עולמו, הרגליו ועוד. למה? כי ההיכרות הזו מאפשרת לבנק להציע לנתרמות מאגר איכותי במיוחד.

שלב שלישי: זה מביך?

מתן הזרע מתבצע בחדר פרטי, שבו מוחזקים עיתונים "למבוגרים בלבד" וכן ספריית סרטים אירוטיים. התרומה דיסקרטית, והמועמדים מוזמנים בשעות שבהן לא נמצאות נשים, זאת על מנת למנוע חשיפה לנתרמת פוטנציאלית. רוב התורמים יוצאים מהחדר תוך חמש דקות - אבל צוות הבנק נותן לכל אחד את הזמן הדרוש לו. 

שלב רביעי: ד"ר, הזרע שלי משובח?

התורם הפוטנציאלי נותן דגימת זרע בכלי סטרילי, והדגימה נשלחת לבדיקות הקובעות את איכות תאי הזרע, כולל בדיקה כמותית של מספר תאי הזרע, תנועתיות וחיות תאי הזרע וכן את מבנה התאים. בנוסף, התורם חייב לעבור בדיקות רפואיות מקיפות הכוללות בדיקת דם (לשלילת איידס, נשאות להפטיטיס B ו-C ולעיתים בדיקות נוספות). כיום יותר ויותר בנקי זרע מבצעים גם בדיקות גנטיות לתורם הזרע, זאת על מנת להבטיח את בריאות הילד.

תרומת זרע (צילום: shutterstock | vchal)
מתן הזרע מתבצע בחדר פרטי, שבו מוחזקים עיתונים "למבוגרים בלבד" | צילום: shutterstock | vchal

שלב חמישי: אני פורה?

פעם נהגו לחשוב שרוב בעיות הפריון מקורן בנשים, אך מחקרים מראים כי בקרב זוגות המתקשים להרות מהווה הגבר 40% מהסיבה לאי פריון, 40% נוספים נובעים מבעיות הפריון אצל האישה ו-20% הנותרים נובעים מסיבה מעורבת של הגבר והאישה יחד התורמים לאי הפריון. היום אנחנו יודעים שעם השנים איכות הזרע יורדת - לכן כדאי לבדוק זאת באופן תדיר.

שלב שישי: אני אלטרואיסטי?

חשוב לזכור שיחד עם השכר שמקבלים התורמים אין לשכוח את העובדה שתרומת זרע מאפשרת לנשים יחידניות וחד מיניות להגשים חלום ולהקים משפחה. האלטרנטיבה של תרומת זרע מיובאת הנה יקרה יותר ויש גם נשים שפחות מעוניינות בכך מסיבותיהן האישיות.

שלב שביעי: אני אנונימי?

כן! חשוב לדעת שהחוק הישראלי מחייב ומגן על אנונימיות התורם, כך שהאפשרות היחידה לדעת את זהותו של היא ייבוא מנות זרע מחו"ל. כל בנקי הזרע בארץ מחויבים לשמור בסודיות את זהותו של התורם ועל כן הם מציעים לנתרמת "מפרט טכני" המכיל את המאפיינים החיצוניים של תורם הזרע ומאפיינים עובדתיים כגון השכלה, שירות צבאי ועוד.

שלב שמיני: מה שכרי?

במידה ותורם הזרע נבחר כמתאים, בנק הזרע משלם עבור כל תרומה סכום של 800-600 שקלים - תלוי בבנק הזרע. ככל שתתרמו יותר כך "שכרכם" יגדל משמעותית.

שלב תשיעי: אפשר שוב?

במרבית בנקי הזרע בישראל ישנה הגבלה לתשע משפחות לכל תורם. כמו כן, אדם יכול לתרום עד גיל 35 או עד לנישואיו.