החבר הכי טוב שלי בעולם הציג לי שאלה בשבוע שעבר: "תגידי" הוא נהייה סופר-רציני ברגע, "איך אני יודע מתי אני יכול לגשת לבחורה בבתי קפה? מתי היא רוצה שייגשו אליה, ומתי... אולי יש איזה סימן... היא רוצה שיעזבו אותה בשקט?" טון הדיבור הסגיר שהבן-אדם שואל שאלה שבאמת מציקה לו, שמעסיקה אותו מי יודע כמה זמן. אבל אני? חשבתי לרגע שהוא צוחק עליי, או שהוא בוחן אותי, או משהו. תבינו, אני צפיתי בחבר שלי, בעל דוקטורט בבחורות, "עושה ת'עבודה" בכל מקום אפשרי על הפלנטה: בתורים לכרטיסים, בסופרים, בקופת-חולים. אין פחד, רק מטרה. הוא צולל, והן זורמות איתו, בכל מקום ובכל זמן.
אם אותו הסוגיה הזו מעסיקה, חשבתי לי ברצינות תהומית, מה יגידו אזובי הקיר? ואז חשבתי על עצמי: כמה פעמים, לעזאזל, יצאתי אני לבתי קפה בתקווה ובתפילה שמשהו קסום יקרה חוץ ממלצר שמתקתק לי את הלאטה בול כמו שאני רוצה? כמה גברים עברו לי בעיניים שרציתי שיגשו, שאל חלקם אף חייכתי ועשיתי עיניים, ושום דבר לא קרה? המון. כמעט תמיד יצאתי מרוצה מהשיחה עם החברה ומבואסת שההוא מצדודית העין שלי נעלם.
אני לא יודעת מה קורה בערים אחרות, אבל בתל-אביב סצנת הפיק-אפ היומית של הרווקים והרווקות היא בתי הקפה. אני מניחה שבערים אחרות יש גם מקומות שמרכזים צעירים וצעירות לכדי תמהיל אחד בתירוץ שחייבים את המנה היומית של הלאטה\שווארמה\פיצה\יוגורט. זה למעשה ממש לא משנה. הרעיון זהה: איך מתחילים עם בחורה לאור יום, ועוד כשהיא מגודרת במתחם שלה, עם החברים שלה, עסוקה בשלה.
אכן, אתגר. ועדיין, אי אפשר לוותר על הזירה הזו רק בגלל שהפדיחה בדחייה היא גדולה יותר. ואם חברי מתמודד עם הדילמה הזו על בסיס יומי, כנראה שצריך לספק תשובות. אז אמנם אין לי תשובה מדעית מדויקת, אבל אספתי מזיכרוני את כל הפעמים שאני וחברותיי יצאנו לבתי קפה לאורך חיינו ומה היו סיבותינו, ויש לי כמה כלים שיכולים למסמס את החששות ולספק קריאת כיוון. אלו לא חוקי ברזל, שיהיה ברור. אבל לא פחות, אלו כלים שיכולים לסייע לכם להבין את סיכוייכם לקליעה.
אם היא שם, יש סיכוי טוב שהיא רוצה שגבר שרמנטי כמוך יפנה אליה
אנשים נפגשים בבתי קפה למיני סיבות, כמו עסקים וקאצ'ינג-אפ, אבל אם הם רווקים ורווקות, הסיבה שלהם היא תמיד גם לראות ולהיראות. זה תמיד עובר בראש. אני מאמינה שגם לגברים זה קורה: כשהם מתלבטים איפה הם רוצים להיפגש, הם שואלים את עצמם: האם בא לי להיראות היום? ולכולנו יש אופציה לעשות את העיניינים שלנו במקום יותר פרטי. לכן דעו ככלל ברזל: אם היא שם, הסיכוי שהיא בעינייני התמנגלות תמיד נוטה יותר לכיוון החיובי.
אם היא לבד, כנראה שהיא רוצה להיות ביחד
בחורות שיושבות לבד בבתי קפה תמיד ייקחו איתם ספר, לפטופ, או עיתון. מה חשבתם? שהם ישבו ויחכו לכם בזרועות פתוחות? הן הרי צריכות להעסיק את עצמן ולהיראות מינימום פאתט שאפשר. אבל אתם תזכרו ותקלטו: בחורות שונאות להיות לבד! נכון, יש יוצאים מן הכלל: יש בחורות שרוצות את הלבד. יש לי חברה שלוקחת את המטלות שלה מהעבודה והולכת לבית הקפה כי שם היא יותר מרוכזת. שלא במקרה, חברתי היא רווקה מחפשת. אני טוענת שכשהיא תמצא חבר, הרגליה ישתנו. אל תתנו לעיסוקי הבחורה להטעות אתכם: בחורות שיושבות לבד בבתי קפה יותר פתוחות להצעות.
שפת גוף, ושאר סימנים, מגיעים רחוק - ממש עד השולחן שלך
אני מבינה. אפילו שהפנמתם את הכלל הקודם שלי, עדיין היא נראית לכם עסוקה ולא נעים לכם לגשת. אתם לא יודעים מה היא עושה שם, כשהפרצוף שלה עמוק בתוך הלפטופ. אז אתם יכולים לוותר, או, אם היא מספיק שווה את המאמץ, להתחיל לבחון אותה. אגב, משקפי שמש לרווקים בבתי קפה הן מצרך הכרחי ביותר; תאפשר לעיניים שלך לנעוץ בחופשיות: האם היא עמוק בתוך ספרי לימוד? או ספר קריאה? ספר קריאה הוא תירוץ. האם היא גולשת בפייסבוק או עושה גרפים וטבלאות למיניהם (תזיז את עצמך, תעבור ותציץ!) האם היא מקשקשת בטלפון בין לבין, או לא? אם כן, העיסוק שלה הוא לא בדיוק עניין דחוף. האם היא משחקת בשיער בזמן הזה (סימן לפלירטוט)? האם היא מדברת קצת יותר מהרגיל עם המלצר (מחפשת חברה)? תזמין לך עוד אספרסו, ותעבוד.
הסימן הגדול מכולם: מתוקתקת? או ג'יפה?
בניגוד לברים ומועדונים, שכל המגיעים לשם נראים ומריחים טיפ-טופ, יש בבתי הקפה גיוון שלמעשה יכול לשמש לכם הגברים כיתרון באיבחון המעוניינות. מניסיוני – היציאות שלי לבתי קפה התחלקו לשני סוגים ולשני סוגים בלבד – לא משנה איפה, עם מי יוצאת ובאיזו שעה – תמיד השאלה היא איך יוצאת: מתוקתקת, או ג'יפה. ביציאות מהסוג הראשון הייתי משקיעה במראה שלי, וזה כמובן כדי למשוך את הטוב ביותר שאוכל להשיג, כלומר – הייתי מעוניינת ומחפשת. ביציאות מהסוג השני – נראיתי ג'יפה, לא הסתכלתי במראה קודם, לא יצאתי מהפיג'מה ומצידי שיהיה לי קורנפלקס על הגבה. כשיצאתי לבתי קפה במראה הג'יפה הייתי תפוסה, או שהלב שלי תפוס. מבנות הסוג השני מוטב שתתרחקו. גם אם היא נראית טוב במראה המרושל לדעתכם, היא כנראה לא מחפשת. אגב, אל נא תפספסו את עדרי הבחורות שיוצאות לקפה אחרי כושר. בגדי כושר לא מקוטלגים כמראה ג'יפה. דווקא המתעמלות שיוצאות לקפה אחרי שיעור הן לרוב מהסוג המעוניין. הן פשוט פחות מתוקתקות בגלל שהן זקוקות לחברה מהספינינג, שגם היא רווקה, ואין זמן אחר. אז נא לדייק באיבחון.
התחלות של בתי קפה הן עדינות יותר
בכל מקרה, גם אם העלתם לעצמכם בעשרות מונים את הסיכוי שהבחורה שאתם רוצים היא רווקה מחפשת, עדיין תשמרו את ההתחלות האגרסיביות יותר לאפילת הלילה, ותתחילו לאמץ לעצמכם ארסנל חדש של התחלות, שנועדו לאור יום, והן עדינות ומרומזות יותר. כן, זה קשה. היא בשולחן משלה, בטריטוריה משלה, עם חברה או מחשב או משהו ארור אחר שעומד ביניכם ולך תפיל עכשיו חומות. הסוד הוא (ואת זה אני גונבת מחברי המדופלם) – אל "תתחיל". את הכוונות שלך אל תחשוף באופן מיידי, אלא רק אם וכאשר אתם מפתחים שיחה של ממש ומאחדים שולחנות או את החשבון, וגם זה ממש לקראת הסוף (אני טוענת: אפשר בימינו כבר להחליף טלפונים אימיילים ופייסבוק גם בלי לבצע את אקט החיזור עצמו).
אני חוזרת, כי זה חשוב: בבית קפה אסור לך לגשת ישר לעניין ולפלוש לטריטוריה שלה ללא הזמנה, כי זה עלול לעורר תגובת נגד חריפה (נשים עושות את זה כמעט באופן רפליקסיבי, לא מרוע). תשתמש בכל כלי שברשותך על מנת להחליף איתה כמה משפטים "תמימים" – מזג האויר, העיתון (תיקח עיתון ותתהה בקול כמה מטורף מה שקרה היום), התפריט ("מה הכי טוב פה, את יודעת?"), בית הקפה ממול ("אולי הוא יותר טוב, ניסית?") תתעניין: "האינטרנט חינם פה?", מה לא. תהיה נחמד וזכור שאין לך מה לדאוג כל עוד לא חשפת את כוונותיך: אתה פשוט אדם חברותי. מניסיונו הרם של חברי, נשים אוהבות לעזור ולייעץ. תראה מין הזדקקות לידע ולניסיון שלה, וחכה לפידבק. אם הוא מפורט ואדיב מהרגיל, אתה עם רגל אחת בפנים. הסוד הוא להשאיר אותה תוהה לגבי כוונותיך ובינתיים תפעיל בפול-פאוור את הצ'ארם שלך.
היא מחייכת אליך? שיחקת אותה
לך קשה להתחיל עם בחורות בבתי קפה? תאר לך מה עובר עליה! היא הרי לא יכולה להיראות נואשת ולגשת אליך. זכור: אם היא מסתכלת עליך יותר מפעם אחת או מחייכת אליך, זה די והותר, וגם לא תקבל יותר מזה אז אל תצפה. בתי קפה לבחורות זו זירה קשה ביותר (תירוץ האלכוהול איננו) - כמה שאתה מפחד לקבל דחייה לאור יום, תאר לך כמה אותה זה משתק. אולי יש לך חברה? אולי אתה בפגישת עסקים? בקיצור, העבודה כולה מוטלת עליך, אז תן גז או שתפספס.