נערת ליווי מחוץ למכונית (צילום: Don Bayley, Istock)
"טוב לי עם אשתי אבל אני לא מקבל מספיק" (אילוסטרציה) | צילום: Don Bayley, Istock

השבוע החליטה ממשלת ישראל לתמוך בהצעת החוק של חברת הכנסת אורית זוארץ מקדימה, שמטילה אחריות פלילית על אדם שישתמש בשירותי זנות. על פי הצעת "חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה", לקוח שיתפס משתמש בשירותי זנות יוכל לקבל עונש מאסר של עד חצי שנה. במקרה של הרשעה ראשונה, ניתן גם יהיה לחייבו בהשתתפות בסדנה שבה זונות לשעבר יספרו על עברן. בנוסף יכול בית המשפט לתת צו מבחן בלי להרשיע את הנאשם.

בעקבות החקיקה החדשה יצאנו לבדוק למה כל כך הרבה גברים, וכן לא מעט נשים, משתמשים בשירותי מין. מה ההשפעות של התופעה, והאם החוק החדש ימנע מהגברים הללו מלהמשיך וללכת לזונות?

"בגלל שזאת זונה אז אני מרגיש שזה פחות בגידה"

מה גורם לישראלי הממוצע ללכת לזונה? חלק מהגברים איתם שוחחנו מספרים על מחסור במין, למרות שהם נשואים. אחרים סיפרו לנו שיש בקשות שהם פשוט לא מסוגלים לבקש מהאישה. תירוצים, כך נראה, לא חסרים לאף אחד.

א' (33), נשוי עם שני ילדים, מעיד על עצמו כאדם שנשוי באושר ומאוהב באשתו. לדבריו הוא מוציא בחודש סכום שנע סביב האלף שקל על זונות. "חסר לי הריגוש וההרגשה של הפעם הראשונה", הוא אומר. "אני הולך לזונות מגיל 15, זה התחיל בקטע של חבר'ה. היינו יורדים פעם בשנה לאילת וללכת לזונות היה חלק מהטיול. אחרי שהתחתנתי הפסקתי עם זה אבל מאוד מהר זה חזר. טוב לי וכיף לי עם אשתי אבל אני לא מקבל מספיק וגם חסר לי הקטע הזה של מפגש ראשון עם בחורה. בגלל שאני נשוי אני לא יכול ללכת ככה סתם ולצאת לאיזה פאב כדי למצוא סטוץ ללילה וגם באינטרנט זה מסוכן כי אשתי יכולה לגלות. חוץ מזה בגלל שזה זונה אז אני מרגיש שזה פחות בגידה".

האם החוק החדש יגרום לך לשנות הרגלים?
"אולי בהתחלה, אבל לא נראה לי כי זה משהו שחזק ממני. חוץ מזה נראה לי שלמשטרה לא יהיה יותר מדי זמן להתעסק בזה, ממש כמו שלא מתעסקים עם הנרקומנים. האמת נראה לי שאני מכור לזה. חוץ מזה אני לא מאמין שאפשר לוותר על זה שאתה יכול לעשות אצל זונה מה שאתה רוצה".

"החוק לא יעצור אותי. אני פשוט אשתדל להיות יותר ערני"

גברים רבים ספרו לנו סיפור דומה לזה של א', וחלקם הוסיפו שישנם דברים שהם לא מסוגלים לבקש מהאישה איתה הם חיים. הם פוחדים שהאישה שעל אצבעה הניחו טבעת תברח, או לכל הפחות תחשיב אותם לסוטים. "יש מצבים, או בוא נגיד תנוחות, שאני לא מסוגל אפילו לחשוב לבקש אותם מזוגתי", אומר לנו י' (33), שנשוי כבר שנים רבות. "לא יודע למה, אבל קשה לי לבוא לאשתי ולבקש ממנה לצעוק כל מני דברים או שתשתמש בכל מני צעצועים. הכי קל ללכת לאיזו בחורה שאני לא מכיר, לזרוק לה שלוש מאות שקל ביד וזהו היא תעשה כל מה שאני מבקש ואפילו תראה שהיא אוהבת את זה. חוק לא חוק, אין מצב שאני מוותר על זה. אני פשוט צריך לשמור על עצמי יותר ולהיות ערני בדיוק כמו שאני מחביא את זה מאישתי. מה שכן כל פעם שמפרסמים את מה שקורה מאחורי הקלעים אז זה משפיע עלי, אבל עדיין אני חושב שצריך למסד את הזנות ולא להפוך חצי מדינה לעבריינים".

זונה בתחנת אוטובוס (צילום: istockphoto)
הגברים לא יפסיקו ללכת לזונות - הם פשוט יזהרו יותר | צילום: istockphoto

מנתוני הרשות לקידום מעמד האישה עולה ש-41 אחוז מהאוכלוסייה מאמינים שהזנות היא מקצוע לכל דבר, כך שהדברים שאומרים לנו א' ו-י', לגבי מיסוד הזנות, כנראה משקפים לא מעט דעות. גברים אחרים איתם שוחחנו סיפרו על ילדות שבמילים עדינות נגדיר אותה כבעייתית. הקשרים החברתיים שלהם עם בנות המין היפה לקו בחסר וזונה הייתה הפתרון הזמין בכדי לאבד את הבתולים. "פעם ראשונה שהלכתי לזונה היה בגיל 13", סיפר אחד מהם. "היינו כמה חברים באותו גיל שהיינו מושפעים מסרטים כחולים והבנות בגיל שלנו לא היו בקטע. יום אחד החלטנו ללכת על זה ועברנו כולם אצל אותה אחת. האמת שהיום אני קצת יותר מתבייש בזה אבל אז לא הייתה את המודעות שיש היום".

עדות מהצד השני: "הגבר הישראלי חושב שהוא קנה בובה, שמותר לו הכול"

כמו לא מעט דברים בישראל גם עולם הזנות מחולק למעמדות. הנמוך ביותר הוא זה של זונות הצומת, בדרך כלל נרקומניות שמצבן הבריאותי רע ועלות הבילוי איתן נעה סביב ה-150 שקל. מעליהן יש את הנערות שעובדות בדירות דיסקרטיות, אשר גובות מחיר הנע בין 250 ל-600 שקל, תלוי בעיר ובאזור. המעמד של זונות הצמרת שייך לרוב לעולם העסקים - אלה הן זונות שעלות הבילוי איתן מגיעה לפעמים ל-2,000 דולר ללילה ובדרך כלל נראה אותן צמודות לאנשי עסקים אמידים שבאים מחו"ל. אבל שלא תטעו - רובן רואות רק חלק קטן מהכסף.

כדי להבין את הצד השני, זה של אותן נערות עובדות שאנחנו "בסך הכל זורקים להן כסף ליד", הגעתי לדירה שכורה באשדוד, שם אלינה (25, השם המלא שמור במערכת), זונה ממוצא רוסי, מקבלת לקוחות כבר יותר מארבע שנים. אלינה הגיעה לישראל בפעם הראשונה לפני כשנתיים. "הגעתי לעיר אשדוד וידעתי שאני הולכת לעבוד בדירה (דירה דיסקרטית, ש.ל). אני באה מכפר קטן שאין בו הרבה כסף וזה היה כדי שיהיה לי כסף ללימודים במוסקבה. היה לי מאוד קשה", היא מתארת את החיים כזונה בישראל. "קיבלתי מכות ולפעמים זה שעבדתי אצלו היה לוקח לי את הכסף".

"בית בושת", אילוסטרציה (צילום: חדשות 2)
רוב קורבנות הסחר בנשים הן צעירות בגילאי 18-35 (אילוסטרציה) | צילום: חדשות 2

אלינה חוזרת למדינתה כדי להמשיך את הלימודים, וחוזרת לארץ אחד לשנה כדי לעשות עוד כסף. "אחרי שחזרתי בפעם השנייה אמרתי לעצמי שאין סיכוי שזה יהיה עוד פעם אבל לא היה לי באמת מה לעשות כי אין כסף ללימודים, אז אחרי שנה חזרתי עוד פעם, אבל לאילת. היינו יושבות כמה בנות בדירה וגבר היה מתקשר, אז הבוס (סרסור, ש.ל) היה שולח אותי במונית והייתי צריכה לחזור למונית תוך 40 דקות - אם לא הייתי מקבלת מכות וגם את הכסף היה לוקח".

אלינה חזרה לפה גם בפעם השלישית לדבריה בגלל מצבה הכלכלי ועל פי עדותה גם בגלל הניתוק שהרגישה מגופה. היא מספרת לנו על ילדות קשה ועניה בצלו של אב מכה ואח שנהג לאנוס אותה. "שום גבר ישראלי לא יכול לעשות לי יותר גרוע ממה שהיה לי בבית", אמרה לנו.

"הגבר בישראל חושב שהוא קנה בובה", ממשיכה אלינה ומספרת: "הם חושבים שאם הם נתנו כסף הם יכולים לעשות הכול, אז לפעמים הם נותנים סטירות או שחונקים". אלינה שנמצאת בישראל בפעם השלישית ועובדת בעיר אשדוד מספרת על שלל סוגי גברים שמגיעים אליה. "יש כאלה עם ריח רע וכאלה של בושם יש חיילים ושוטרים עורכי דין, כולם בישראל הולכים לזונה וכשהם באים לפה הם כמו חיות עושים דברים שאני יודעת שעם האישה הם לא יעשו".

תעשייה שמגלגלת מיליארד דולר בשנה

תעשיית הזנות מגלגלת בכל שנה סכומי עתק, שהולכים ברובם לארגוני הפשיעה - מה שאומר שהמלחמה בתופעה לא תהיה קלה. ח"כ זהבה גלאון מעלה במאמר אותו כתבה במרץ שנה שעברה שתעשיית המין מגלגלת כמיליארד דולר בשנה, כסף שחור. רוב קורבנות הסחר בנשים הן צעירות בגילאי 18-35. הן מוברחות לישראל דרך הגבול המצרי, נאנסות ומוכות על ידי המבריחים הבדואים. מוכרים אותן במכירות פומביות בסכומים שנעים בין 3,000 ל-5,000 דולר, כשמרביתן נאלצות לעבוד 7 ימים בשבוע, בין 18-14 שעות ביום.

_OBJ

על פי הנתונים של מטה המאבק לסחר בנשים שליש מאלו שמספקים שירותי זנות בישראל הם קטינים; הגיל הממוצע לכניסה לזנות עומד על 14. כתשעים אחוז מהעוסקים בזנות נשלטים על ידי סרסורים, ו-55 אחוז מהם עברו אונס תוך כדי העיסוק בזנות. בין 70 ל-90 אחוז מהנשים שעוסקות בזנות גדלו בסביבה "מזניחה ואלימה". רבות מהן משתמשות בסמים בכדי להתנתק מהחוויה וכמעט 80 אחוז מהן חשופות לאלימות מצד הסרסור ואף חוו יותר ממקרה אונס אחד.

הנתונים קשים, ואין ספק שהחוק החדש נועד לשפר את המצב, אבל האם הוא יעבוד? לפי הדברים שאמרו המרואיינים שלנו לא בטוח - רובם אמרו שהם פשוט יזהרו שלא להיתפס, והציעו למסד את המקצוע כדי להילחם בתופעת הניצול. אבל נספר לכם שבשבדיה, שם החוק קיים יותר מעשור, אחוז הגברים שהשתמשו בשרותי זנות ירד מ 13.3 ל 7.8, נתון מעודד.

>> כתבנו בילה יום בדירה של נערות ליווי