א', תושבת דרום הארץ בשנות הארבעים לחייה, נשואה מזה עשר שנים באושר רב לבעלה. החיים של שניהם התנהלו על מי מנוחות; במרוצת השנים נולדו להם שלושה ילדים והם נראו מאושרים מתמיד. אך לפני כחצי שנה, נישואיהם של השניים עלו על שרטון וחייהם נכנסו לתוך מערבולת של חושים ויצרים די מסובכים.
א' גילתה שבעלה, שעובד בחברת הייטק במרכז הארץ, מגיע הביתה בשעות הלילה המאוחרות, כשהוא מותש ועייף. בנוסף, סירב הבעל לקיים איתה יחסי מין כאשר בכל פעם הוא ממציא לה תירוץ אחר.
א' חשדה בבעלה שהוא בוגד בה עם אשה אחרת, אבל לא היו לא שום הוכחות, מלבד אחת: מבגדיו נידף ריח של שלל בשמי נשים. לאחר שהאשימה אותו בבגידה, הבעל הכחיש וטען שריח הבשמים נובע מכך שהוא עובד בצמוד לכמה נשים שעובדות איתו באותה מחלקה, ושאין לו שום רומן מהצד.
ל-א' נמאס מכל התירוצים של בעלה. כל הניסיונות שלה לחשוף את האמת, לבדוק האם בעלה באמת בוגד בה ומדוע הוא מגיע באיחור הביתה נכשלו, ולכן שכרה את שירותיו של חוקר פרטי. החוקר קיבל את תמונת הבעל, סוג וצבע המכונית שבה הוא נוסע מטעם העבודה וכן את כתובת מקום עבודתו, ויצא לעבוד.
בשבועיים הראשונים של המעקב החוקר לא העלה דבר בחכתו, אבל בשבוע השלישי הממצאים היו די מפתיעים: מתברר שהבעל, שנהג לסיים את עבודתו בין חמש לשש בערב, היה נוסע מהעבודה לתל אביב, שם נפגש עם נשים שהכיר וקיים עימן יחסי מין בתשלום. הוא היה קופץ לגיחה קצרה בבתיהן, מקבל מהן כסף וחוזר הביתה עייף אך מרוצה. ממצאי החוקר הפרטי העלו, שהבעל למעשה עובד כג'יגולו ונמצא בקשר עם עשרות נשים שמשלמות עבור יחסי מין ופגישות אינטימיות.
החוקר אסף את הממצאים ומסר לאשה דו"ח מעקב כולל תמונות של בעלה עם חלק מהנשים. א' היתה בהלם, וכשבעלה חזר הביתה מעבודתו דרשה ממנו לנפק לה הסברים אודות התמונות והנשים שנפגש איתן.
לטענתה של א' בעלה הודה בפניה שיש לו קשר טוב עם נשים אבל מעולם לא בגד בה ולא שימש כג'יגולו ושמדובר בחברות לעבודה בלבד. האשה לא קנתה את ההסברים הרצוצים של בעלה והגישה תביעת גירושין ובקשה לקבלת גט לבית הדין הרבני האיזורי בבאר שבע.
הדיינים יצטרכו להחליט בקרוב אם לקבל את תביעתה של א' על סמך ההוכחות שבידיה ולכפות על הבעל מתן גט או לדחותה. מזכיר בית הדין הרבני, הרב יצחק דהאן ציין, כי בית הדין ישמע את הצדדים (הבעל והאשה) ולאחר מכן ימסור את החלטתו.