ידיים קשורות על ידי עכבר (צילום: Andrew Rich, Istock)
"סססמק, אף אחד לא אמר לי כמה זה קשה להיגמל" | צילום: Andrew Rich, Istock

מיליארד שקלים. זהו הסכום העובר בשנה בין ידיהם של עשרות אלפי מהמרים ישראלים ובין עשרות אתרי הימורים באינטרנט. או יותר נכון, זה הסכום שעובר מהידיים של עשרות אלפי מהמרים ישראלים לעשרות אתרי הימורים באינטרנט. ככה זה, בהימורים כמו בהימורים, הבית כמעט תמיד מנצח. ובכל זאת, יותר ויותר ישראלים מגלים את תעשיית ההימורים באינטרנט – ממשחקי מזל און-ליין סטייל פוקר או בלק ג'ק, ועד בטים על כל משחקי הספורט האפשריים בארץ ובעולם. אחרי הכול כמה קשה יכול להיות הימור על התוצאה בין מכבי ת"א לאפס פילזן ביום טוב של שארפ, או מאידך הימור על סוס אצילי כמו ראסטי?

אתרי ההימורים פותחים בפניך ים אפשרויות: הימורים על טניס, כדורגל, כדורסל, מרוצי סוסים וכלבים, תחרויות חץ וקשת, ואפילו קריקט, אם ממש בא לך להתפרע. היופי בכל הסיפור הוא שאתה יכול ללמוד את החומר ולשפר את הסיכויים שלך – אם פיטר קראוץ' עולה בהרכבה של ליברפול אז אתה יודע שהם ישחקו על הגבהות ומכאן ניתן להניח שמספר הקרנות במשחק יגדל, למשל. יש ימבה אתרים בהם אפשר לבצע הימורים שכאלה, אבל הנה הקאצ': אסור לנו להגיד לך איזה, כי לפי החוק הישראלי אסור לפרסם אתרי הימורים באינטרנט. 'צטערים.

ואם אתה שואל את עצמך אם בכלל שווה לקפוץ למיטת ההימורים באינטרנט, כדאי שתדע שבארץ המיטה הזאת קצת חולה. המדינה מתנערת מקריאת אזרחיה לחוקת הימורים נורמלית. להפך – לא מזמן וועדת השרים לחקיקה אישרה חוק נגד הימורים ברשת, אותו העלתה חברת הכנסת רונית תירוש מקדימה.

עו"ד יואב שירצקי, המתמחה בדיני המורים באינטרנט, מסביר, שלכשהכנסת תאשר את החוק, יהיו הגבלות שלא יאפשרו הימורים באחד משלושת התנאים הבאים: אם אתר ההימורים הוא בעברית, אם באתר ניתן להמר בשקלים, או אם האתר מאפשר הימורים על משחקיהן של קבוצות ישראליות. בקיצור, כל מה שקשור לישראל יהיה מחוץ לתחום. המדינה טוענת להגנתה שחוסר הפיקוח על משחקים באינטרנט גורם לה הפסד של מאות מיליוני שקלים, הנכנסים לכיסם של בעלי האתרים, אך אינם מדווחים לרשויות המס (ובתרגום חופשי: לא חוזרים לכיס המדינה).

ידיים אזוקות למקלדת (צילום: istockphoto)
"לא, גם כשאני קשור זה לא עובד" | צילום: istockphoto

העניין הנחמד הוא שמבחינת רוב המהמרים כל החוקים האלה הם בגדר פיקציה, ולא ממש מעניין אותם הכיס של המדינה. העניין הפחות נחמד הוא שהמדינה, בראשות חברי כנסת סטייל תירוש, החליטה להתנכל להם עוד יותר וכך נחקק חוק לפיו לחברות האשראי אסור לבצע סליקה לעסקאות עם אתרי הימורים. התוצאה: יותר ויותר אתרים כבר לא יכולים לספק לך שירות. אפשר לראות, אבל לא לגעת. להביט כיצד אזרחי העולם הנאור יכולים לבזבז את כספם ככל העולה על רוחם, ואילו אנו צריכים להסתפק בטופס ווינר (המציע יחס פר הימור נמוך יותר מאשר ברשת) ובסיכוי הזעום של 16 ניחושים נכונים בטוטו.

בסדר, נו, אל תתבאס. יש כל מיני דרכים להתגבר על הבעייתיות של תשלום בכרטיסי אשראי. למשל, העברה ישירה מהחשבון שלך לחשבון שלך באתר ההימורים; תשלום דרך ווסטרן יוניון דרך בנק הדואר; או תשלום באמצעות חברות דוגמת Citadel, המאפשרות לך לפתוח חשבון אינטרנטי. הבעיה המרכזית עם השיטות הללו היא שהן דורשת הכנה מוקדמת, מה שמשאיר את עולם ההימורים באינטרנט פתוח בעיקר למהמרים הכבדים – כי רובנו לא נהפוך עולמות רק בשביל לשים 10$ על שחר פאר. או שכן?