להכניס קרם לעיניים ולהרגיש טוב עם זה: Energy 3D Yeux
אני לא בן 40, לא אישה, ואומרים שיש לי עור פנים חלקלק של חייל בשלישות. אני גם לא שחצן, ולכן העובדות האלה לא אמורות להביע שום דבר מלבד גילוי נאות שאולי לא הייתי קהל היעד המושלם עבור המוצר הזה: קרם ג'ל לעיניים שאמור למצק את העור, לטשטש קמטים ולהפחית נפיחות סביב איזור העפעפיים. אני כן עייף ובהחלט לא ישן מספיק, אז ההבטחה להפחתת העיגולים השחורים לגמרי דיברה אלי. אבל לפני שניגע בשאלה אם הצ'ק הזה שפיזרה לנקום אכן פדה את עצמו, בוא נתקוף את כל העניין מזווית אחרת:
איזה כיף זה לשים קרם על העיניים! כל החיים מלמדים אותנו בנאציות שהעין היא כמו הפלזמה היוקרתית של הגוף – אסור לגעת, אסור ללכלך, אסור לשפשף, אסור להחדיר אליה ולו טיפה אחת של סבון, שמפו, קרם שיזוף ומים של ים, פן ישרוף, יגרד, יזדהם ושאר איומים. ופתאום מגיח לו קרם שאומר שהוא יכול לעשות את מה שאף קרם לא עשה לפניו. פתאום אפשר לשים על האצבע אמצעי הגנה לבנבן ולמרוח, ללטף ולעסות את הפלזמות כאילו אין מחר. אה, ואפשר להתפרע חופשי אפילו אם יש עדשות מגע, כך נכתב על האריזה.
אז פסיכולוגית זה עבד נהדר. לפתוח את הבוקר עם מסאז' לגיטימי לעיניים זה תענוג אמיתי ועזוב קמטים לא קמטים – מה שעובד פה זאת תחושת הרענון הקרירה. השחורים במתחת של העין והקמט בצד של הימנית (שיקרתי, יש לי אחד קטן ומעצבן) פחות התרשמו, אבל האשליה שיש מה לעשות בנידון היא כבר חצי הדרך להרגיש צעיר. מיותר לציין שאני עדיין יכול לראות?
Energy 3D Yeux - קרם ג'ל לעיניים של Lancome Men
ישבור לכם טאבו ועל הדרך גם יקרר לכם את העיניים
מחיר: 250 שקל
האפטר שייב שלא יודע להתיז: Vertigo Aftershave Balm
הנה עוד קצת גילוי נאות: אני לא מבדיל בין בושם לאפטר שייב. פור הומה, פרפיום, טואלט, אסנס, וואטאבר. כן כן, אני יודע, אפטר שייב מרגיע עור פנים מגורה ובושם זה רק ריח. בולשיט בתוך באגט. זה מריח טוב? זה גברי? אפשר להשפריץ את זה על הפנים? אז זה ימצא את עצמו שם, עליי, שנייה אחת לפני שאני יוצא החוצה לעולם, כדי לגרום לי להרגיש מבושם וריחני, ולעזאזל עם הצרפתים וההגדרות החרטטניות שלהם.
ולכן, כשאני מחזיק ביד בקבוק זכוכית גס במשקל מרשים עם פקק נשלף, שפריצר, ואותיות בצרפתית על האריזה – אני מתרגש. זה נראה כמו אפטר שייב, מריח כמו אפטר שייב וכתוב על זה אפטר שייב, אני חושב לעצמי ומתכונן להתיז על עצמי את הניחוח החדש. אבל – הפתעה. זה לא אפטר שייב. זה קרם לחות. לבן. רך. שבכלל אי אפשר להתיז על שום דבר.
אם הייתי אדם שבודק דברים לעומק, או לפחות יודע מה זה "Balm", מסיבת ההפתעה הזו הייתה נמנעת והייתי יכול להתייחס בהגינות למה שהיצור המאכזב והלבן ביצע לעור הפנים שלי. כי הוא באמת עושה נעים באף, באמת משמן את העור ובאמת הופך אותו לקצת מבריק (אגב, אם החיים שלכם מכילים תאורת ניאון – אל תגעו בזה). אבל יש הרבה דברים שעושים בדיוק אותו דבר מבלי להתחפש לאפטר שייב. יש משהו מגניב בתחליב שלא נראה כמו עצמו ולא אכחיש, הבקבוק נראה טוב ויוקרתי על המדף באמבטיה. בכל זאת, בכל פעם שאני לוחץ על הצ'ופצ'יק הכסוף הזה, אני מצפה לשמוע "תסססס" אבל מקבל תלולית לבנה וצנועה עם מבט מתנצל. באסה.
Vertigo Aftershave Balm, תחליב לחות לאחר גילוח
אחלה אבל פאק נו, זה לא באמת אפטר שייב.
מחיר: 150 שקל לבקבוק
דאודורנט שמרגיש כמו זיעה קרה: דאודורנט רול און מבית GIGI
לא באמת צריך להקדים ולומר שדאודורנט בקיץ הוא בגדר חסיד אומות עולם, נכון? זיעה זה מסריח, וכל חומר שמתיימר לקטול מקבל אוטומטית נקודות זכות ומקום על המדף מעל לכיור. הרול און החדש של ג'יג'י מבשם, מתפקד ומחזיק מעמד. רק בעיה אחת – הוא נוזלי מדי. למרוח על עצמך כמויות של משהו נוזלי, כשבעצם דווקא רצית להימנע מלטפטף, זה קצת מוזר. לחכות בסבלנות רבה כדי שהכול יתייבש ותוכל לשים עליך בגד מבלי ליצור עליו עיגולים חשודים, זה די מעצבן. מצד שני, להסניף את עצמך פתאום באמצע היום, שעות אחרי ההרטבה המכוונת, ולגלות שגאד דאממיט, אתה עדיין מריח טוב – זה כבר מגניב. לאללה.
חבל רק שישראל מתייבשת, והדאודורנט הזה רוצה גם כנראה. שימוש של חודש אחד בלבד והבקבוקון הקטן כבר עושה קולות של נגמר. זה נכון שלא בדיוק חסכתי (רבאק, קיץ), אבל גם לא תדלקתי יותר מפעם אחת ביום ומבאס שאפשר כבר לראות את הקו האדום. מה שמוציא לדרך את המבחן האולטימטיבי – האם שווה לצאת למסע בין פארמים כדי להרוות את בית השחי השחון בנוזל הספציפי הזה? כן, אבל בשניים שלושה, לא יותר. וגם, רק אם אתה ממילא שם כי נגמרו לך הקונדומים או משהו.
דאודורנט רול און מבית GIGI
מרטיב על מנת לייבש, וזה מרגיש מוזר כמו שזה נשמע
מחיר: 49 שקל