כמו בשקית הפתעה, בזיכרון שלך מתערבבים קרעי זכרונות: צלחת פלסטיק עטופה בצלופן. הרבה צלחות, הרבה צלופן, על שולחן גבוה. הוא לא גבוה, אתה נמוך, אתה בגן חובה. ילד אוכל מהחבילה שהבאת עם אימא מהבית. הוא קורע פיסה של שוקולד עם השיניים. אתה פותח את שלו. אתה בוכה. מתקשרים לאימא שלך.
כמו לישראלים רבים, גם לך יש טראומה ממשלוחי מנות. אל תגיד אין לי. יכול להיות שאתה פשוט לא זוכר את שלך. אבל בכנות, מתי בפעם האחרונה אמרת לעצמך, "איזה יופי! מחר אני אצטרך להביא משלוח מנות למשרד!"
לא משנה. היום או מחר גם אתה תהיה איזה ענק או איזה גמד, אני לא זוכר מי זה מי, העניין הוא שאתה, גבר מבוגר, עומד עכשיו בסופר כמו מטומטם ומנסה להבין מה להביא לשני מהשיווק. זין על שני מהשיווק. מי זאת שני מהשיווק?
יצאתי לחקור מה המינימום שאפשר להשקיע במשלוח מנות הזה. בוא נתחיל: לא להביא בכלל זה לא אופציה. אתה תרגיז את אלוהי הפתקים - כלומר, הזאתי במשרד שכתבה את השמות של כולכם על פתקים ושמה את כולם באיזה כובע. למשוך משם פתק ולא למלא אחרי ההוראות של המשחק הזה, זה משול למרד על סיפונה של ספינה. אלוהי הפתקים לעולם לא תסלח לך. ועל פי רוב, אלוהי הפתקים זאת שירה ממחלקת שכר. ככה שאתה צריך להביא משהו. ערכתי ראיונות עם מקבלי ושולחי משלוח מנות בעבר ובהווה והרכבתי מהם מדריך מלא למשלוח המנות המינימלי שאתה צריך להביא. גזור, שמור, קח לסופר.
איך תצא כמה שפחות חרא בכמה שפחות משלוח: מה חובה ומה לא חובה
1. צלופן. הממצא הראשון הוא המפתיע ביותר: אתה לא חייב לעטוף בצלופן. החשוב כאן הוא שיהיה משהו שמקיף את משלוח המנות מכל העברים. זה יכול להיות צלחת עטופה בצלופן, זה יכול להיות שקית מהסופר שמצאת בבית ועדיין נראית בסדר. אפשר גם קופסה ישנה, כל עוד היא נקייה. ניסיתי לברר איזה קופסאות יעברו ואיזה לא יעברו, אבל התקשיתי לקבל תשובות רציניות. אני יכול להגיד לכם שקופסת נעליים זה לא.
2. אוזן המן. גם לא צריך. גם זה גילוי מפתיע: רוב הנשאלים הודו שאזני המן הם עוגיות נחותות, יבשות ומתפוררות, ושהם בכלל לא אוהבים פרג. אוזני המן מתקשרות למשלוח מנות שמרני ומיושן. שני מאיר מהשיווק, שביקשה להישאר בעילום שם, אמרה לי שהמקבל של היום מצפה למשהו מקורי, שיחליף את האוזן העייפה. שאלתי אותה אם בכל זאת קופסת נעליים זה לא מקורי, אבל היא גרשה אותי מהמשרד שלה עוד פעם.
3. משרוקית או פרס אחר. הופתעתי לגלות שבמשלוח המנות של היום כבר אין צורך לצרף פרס. אני מוכרח להגיד שזה די ציער אותי, משום שכבר השקעתי שמונה שקלים בחבילת בלונים . בכל אופן: לא צריך פרס.
4. פתק מרגש מהלב. גם לא צריך. חלק מהנשאלים שלי ענתה שפתק יהיה נחמד, אבל, ואני מצטט, "משהו ציני, תודה רבה, לא צריך". מכאן אנחנו יכולים להסיק שהחשוב במשלוח מנות הוא העיקר. החוצעמייסע לא באמת משנה, ואפשר לחסוך הרבה שקלים ולוותר עליו. מה שמשאיר אותנו עם...
5. שוקולדים? ממתקים? סוכריות? לא. המקבל של היום, כך העלתה הבדיקה שלי, העלה שלושה קילו לאחרונה ומעדיף שלא לקבל ממתקים.
את עושה ממני צחוק, אמרתי לנשאלים שלי, שני מאיר מהשיווק. אז לא צריך להביא לך צלופן, אוזני המן, בלונים, פתק מרגש מהלב או בכלל ממתקים. מה את רוצה? מה? מה?
משהו, היא לחשה מעדנות. משהו.
מסקנה
פורים הבא תביא בקבוק וודקה ושתי כוסות. חג שמח.