"ב-180 קילו מי תיקח אותי? הייתי חייב לעשות משהו"
אלי איפרגן, 39, מאבטח מירושלים, שקל עד לפני כשלוש שנים 180 קילו, כיום הוא מתהדר ב-85 קילו בלבד. התיישבנו איתו לשיחה קצרה בכדי לשמוע את הסיפור שלו.
אלי תגיד לי, איך בן אדם מגיע למצב שהוא שוקל 180 קילו?
"אני חושב שבמקרה שלי, המטבח המרוקאי עשה את שלו. תמיד אהבתי לאכול הרבה מהאוכל של אימא שלי. במשך הרבה שנים עבדתי בעבודות מזדמנות ובכל פעם שהיו מפטרים אותי מהעבודה, הייתי חוזר הביתה ואוכל בשביל להירגע לפני ששוב אצטרך לחפש עבודה. תבין, זה לא בא משום מקום, תמיד הייתי שמן. לא גייסו אותי לצה"ל בגלל שבגיל 17 שקלתי כבר 120 קילו. אז החלטתי להתנדב למשטרה בקריית גת וכך לתרום את חלקי. החזקתי שם 22 שנים של התנדבות וכל הזמן עליתי עוד ועוד, החברים הקרובים תמיד דאגו וכל הזמן שאלו אותי מה יהיה עם המשקל, אבל זה לא עזר, אני המשכתי לאכול".
אז מה גרם לך לעשות את ההחלטה?
"תמיד רציתי להתחתן ולהקים משפחה, פחדתי שלא אצליח לעולם כי ידעתי שאף אחת לא תיקח אותי במצב הזה. מי תרצה מישהו ששוקל 180 קילו? הייתי חייב לעשות משהו. אבל הקש ששבר את גב הגמל היה יום אחד אחרי ביקור שיגרתי אצל הרופא שלי, שבו הוא שוב הטיח בי שאני חייב להרזות או שאני הולך למות. חזרתי הביתה מתוסכל כמובן וישר פניתי לאוכל של אימא. אחרי שסיפרתי לאימא שלי את המקרה, היא אמרה לי בדמעות שהיא כבר איבדה בן אחד (אחי נהרג בתאונה קשה) והיא לא רוצה לאבד עוד אחד. כששמעתי את זה הבנתי שאני חייב לקחת את עצמי בידיים ולהרזות. חזרתי לרופא ותוך שבועיים כבר התאשפזתי לניתוח".
מה היה לך הכי קשה כששקלת 180 קילו?
"הכי הפריע לי שלא הוצאתי רישיון נהיגה כי פשוט לא יכולתי לשבת בחלק הקדמי של הרכב. הייתי יושב מאחורה בניידת. פשוט לא היה מקום אחר. אני גם לא אשכח שכשהתחלתי להתנדב למשטרה באתי לבקש מדים ואמרו לי שפשוט אין במידה שלי. אבל לזכותם אני אגיד שהם עדיין קיבלו אותי כמו שאני, נתנו לי כובע זיהוי, נשק ואזיקים ואמרו לי שאני מתנדב כמו בלש, על אזרחי".
איפה בפעם הראשונה הבנת שהצלחת להרזות?
"מתחת לחופה שלי, פשוט לא האמנתי שאני אגיע אי פעם לעמוד בחופה של עצמי. תמיד חשבתי שאף אחת לא תיקח אותי ככה. כשהייתי צעיר יותר הייתי יוצא עם בחורות, אבל זה תמיד היה מסתיים אותו דבר, אחרי פגישה או שתיים היו אומרות לי שיש לי לב זהב ושאני בחור מקסים אבל שמשהו לא מסתדר להן. כל פעם היה תירוץ אחר, פעם זה הגיל, פעם שהן לא מחפשות קשר. ידעתי את האמת והבנתי שאין להן את האומץ להגיד לי שאני שמן. אבל עכשיו אני מודה לאל כל יום שאני נמצא עם אישה מדהימה ותומכת כמו שיש לי".
"יום אחד הבנתי שאני בקושי הולך"
סטיב ורטהיים (61), רפתן ממושב כנרת, נשוי ואב ל-3, הגיע למשקל של 138 קילו לפני שקיבל החלטה לשנות את חייו. כיום, אחרי 8 חודשים ו-50 קילו פחות, הוא שמח לחלוק אתנו את הסיפור מנקודת מבט של אדם ששוקל 88 קילו בלבד.
הבנתי שהיית משחק כדורסל והוקי קרח, איך מגיעים מזה למשקל כזה?
"זה נכון, מעולם לא הייתי אדם שמן, תמיד הייתי משחק כדורסל והוקי קרח. עליתי לארץ בגיל צעיר בכדי לעבוד בקיבוץ ולא ראיתי את זה מגיע בכלל. חייתי חיים נורמטיביים לחלוטין, גם מעולם לא שמתי לב מה אני אוכל כי תמיד עסקתי בספורט. כשהתחתנתי שקלתי רק 77 קילו, ואני בגובה של 183 סנטימטר. אבל מאז, בכל שנה העליתי בממוצע קילוגרם אחד, ככה במשך שלושים שנים. היה נורא קשה לראות ולעקוב אחרי תהליך ההשמנה, בגלל שזה לא קרה בצורה דרמטית, אלא לאט לאט טיפסתי".
ומתי הבנת שיש לך בעיה עם המשקל?
"אני עובד כרפתן בקיבוץ, שזו פעילות פיזית מאוד מאומצת, יש בה הרבה ריצות והרמת משקלים, מרדפים אחרי פרות זה היה דבר שבשגרה ומעולם זה לא הפריע לי, עד שיום אחד פשוט הבנתי שאני בקושי הולך, הרגשתי שקשה לי לנשום ושהגוף שלי ממש כבד. הייתי עייף מאוד, הרגליים שלי השתפשפו אחת בשנייה והלחצים בחזה שהיו מופיעים לעתים דחופות פשוט נמאסו עליי".
"עוד דבר שהיה לי מאוד קשה היה ללכת ולקנות בגדים, הייתי יכול ללכת ימים שלמים ולחפש בגדים שיתאימו לי בכל הארץ כי אני גם גבוה וגם שמן, ברוב המקרים החיפוש היה מסתיים בארה"ב, שם יש חנויות מיוחדות ואני שהייתי XXXXL יכולתי למצוא שם את הבגדים שיתאימו לי".
לא היה לך קשה לעשות את הדיאטה?
"מהרגע בו החלטתי שאני יורד במשקל, לא ראיתי שום אופציה אחרת, לא יכולתי להתמודד עם הבעיות שנלוו להשמנה כמו קשיי הנשימה, העייפות, החום הבלתי נסבל. כל זה הביא אותי למצב שבו הייתי כל כך חדור מטרה שכלום כבר לא הרגיש לי קשה, אני מעולם לא ניסיתי שום דיאטה. אבל אחרי שהבת שלי הייתה אצל חלי ממן וירדה במשקל החלטתי גם ללכת ומאז אני שם. התחלתי לשמור על כמות האוכל ושיניתי לחלוטין את החשיבה שלי. הייתי מחליט בבוקר מה אני הולך לאכול במהלך היום, הייתי כותב את זה על דף וזה מה שהיה קורה, לא הייתי משנה גרם , הייתי בתקופת רישומים במשך כמעט חצי שנה".
אולי תזרוק טיפ לאנשים שרוצים לרדת במשקל גם כן?
"בטח, אל תקנו מכנסיים במידות גדולות. פשוט תגיעו להחלטה ותרדו במשקל! נסעתי לארה"ב במיוחד בכדי לקנות מספר פריטי לבוש אחרי שלא מצאתי כלום בארץ ושבוע לאחר מכן כבר התחלתי את הדיאטה. אם תקדישו לזה טיפה מחשבה תבינו שזה לא שווה את זה, יותר קל להרזות מאשר לחיות עם משקל כבד".