בסלון הבית של סבתא שלי היתה תלויה תמונת פורטרט ישנה של סבא שלי שלא הספקתי להכיר. בתמונה נשקף גבר נאה, אין מה להגיד, בן 35 בערך, לבוש חליפת ערב מרשימה ומביט אל עבר האופק. 

שערו הוברש הצידה בחומר שמנוני שחשף שני מפרצים גדולים בחלק הקדמי של הראש. אני זוכר את התמונה הזו טוב מאוד, אי אפשר היה להתחמק ממנה, וככל שעברו השנים, גם אי אפשר היה לפספס את הדמיון בין סבא שבתמונה לביני. זה החמיא לי, אבל הטריד אותי הרבה יותר. הבנתי שקיבלתי בירושה מסבא שלי שני מפרצים גדולים.

השנים חלפו, וככל שהתבגרתי הבנתי שמתקרב המועד בו אצא למלחמה על קו השיער. המלחמה שהשאיר לי סבא לי. וכך, בגיל 27 זה אכן קרה. נכנסתי להתקלח, חפפתי את השיער, ולפתע שמתי לב שקבוצת שערות נפרדה ממני לשלום כשנשאבה לפתח הניקוז.

כשקמתי בבוקר למחרת, כמה שערות עייפות נשארו לנוח על הכרית, וכשניקיתי את השולחן בסוף יום העבודה, גיליתי גם שם שערות שחתמו אבטלה. ידעתי שהיום הזה יגיע, והנה זה קרה - השיער שלי הכריז מלחמה. הגיע הזמן לצאת לקרב לפני שהמפרצים יעמיקו.

במלחמה הזו הכל היה לגיטימי; ניסיתי כדורים שונים, שמנים, תרסיסים ותערובות. שיניתי הרגלי תזונה, התנסיתי בתרגילי כושר שונים, ולא פספסתי אפילו זריקות של ויטמנים מיוחדים שהבטיחו הרים וגבעות.

בדקתי כל מה שיש לשוק מניעת נשירת השיער להציע, והאמת היא שחלק מהאופציות שהוצעו לי אפילו עזרו. כן, למרות שהגעתי לגיל של סבא שלי באותה תמונה נוסטלגית, עדיין לא הקרחתי לגמרי, אבל בדיוק כמו אצל הגבר המוכר שעל הקיר - אי אפשר היה להתעלם מהמפרצים שהתמקמו ראשי.

גבר קירח
סבא, זה אתה? (אילוסטרציה. למצולם אין קשר לכתבה) | צילום: none

רגע לפני שהשלמתי עם המצב סופית והתרגלתי לחיים מלאי רוח פרצים במפרצים, נחשפתי לכמה כתבות על השתלות שיער בטורקיה ומשהו בי נדלק.

אני אמנם לא קירח לגמרי, אבל הבנתי שזה הזמן להקדים תרופה למכה. מה גם שיותר ויותר אנשים מדברים על הנושא הזה בפתיחות, סביבי וסביב אחרים, וגם בתקשורת. מה שנחשב פעם לטאבו, הפך לכמעט נורמה, ועוד ועוד אנשים חוזרים מטורקיה מרוצים ונושאי הבטחות רבות.

עכשיו אל תבינו אותי לא נכון - זה לא כזה פשוט. חקרתי ובדקתי את הנושא במשך חודשים. בטורקיה יש כמה שיטות והמון מטפלים - ולא כולם רופאים. לא לכולם יש ניסיון. חלק גובים מחירים זולים, אבל מעניקים טיפול לא אחראי. העדפתי להמתין עד שאמצא את האופציה האחראית והנכונה לי ביותר.

ואז זה קרה. מצאתי את "דיזנהאוז מדיקל" - החיבור לחברה ישראלית ותיקה שעוסקת בתיירות מרפא עם שירות מלא וביטוח רפואי, והיחידה שמנהלת את השתלות השיער על ידי רופאה מומחית ובבית חולים אמיתי (בית החולים היהודי "אור החיים" בטורקיה) שמחויב לאתיקה וכללים ברורים, נתן לי תחושת ביטחון שלא הייתה לי לפני.

וכך, אחרי פגישת ייעוץ ומספר בדיקות (בהן גם בדיקות דם המיועדות למציאת ההתאמה הטובה ביותר להשתלה) תיאמנו את מועד הטיסה ויצאתי לדרך. לטובת הסקרנים מביניכם שלא יכולים לחכות עד הסוף, אקדים ואספר שזו ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים.

השתלת שיער תורכיה
בית החולים "אור החיים" באיסטנבול | צילום: יחסי ציבור

מהרגע שקיבלתי את ההחלטה לעשות את ההשתלה, היה לי חשוב שהכל יקרה מהר. לא רציתי יותר מדי זמן להתלבט או לשקול את העניין מחדש. פחדתי להתחרט או לסתם להיבהל מהמשמעות של הבחירה שלי.

ברגע שנחתתי בטורקיה, הבנתי סופית שעשיתי את הבחירה הנכונה. מחרדת השתלת שיער בארץ זרה, זכיתי לחוויה מדהימה שנמשכה כמעט 72 שעות. חוויה שכנראה לא אשכח כל החיים.

כשירדתי מהמטוס, המתינה לי דיילת קרקע שנשאה שלט עם השם שלי. היא ליוותה אותי עד שיצאתי מהשדה, ודאגה שלא אמתין בכלל בתורים, גם לא בבדיקת הדרכונים. ביציאה משדה התעופה היא ליוותה אותי לרכב יוקרתי שהסיע אותי ישירות לבית החולים היהודי בטורקיה, שם המתינה לי מגי.

מגי היא מנהלת מרכז ההשתלות בבית החולים, ישראלית דוברת עברית שגרה בטורקיה, וזו שאחראית לתחושה הטובה והנעימה של כל מטופלי "דיזנהאוז מדיקל". מהרגע שקיבלה אותי בכניסה לבית החולים, היא לא עזבה אותי במשך שלושה ימים, עד שעזבתי חזרה לשדה התעופה בדרכי הביתה. היא נתנה לי להרגיש בטוח, והקפידה לתת לי את ההרגשה שאני בסביבה מוכרת וביתית.

השתלת שיער תורכיה
מתוקתק ומצוחצח. הקליניקה בבית החולים | צילום: יחסי ציבור

מגי החזיקה לי את היד במהלך כל הטיפול, ליוותה אותי למלון היוקרתי שישנתי בו, סימסה לוודא שאני מרגיש טוב, ליוותה אותי לביקורות, לארוחות ואפילו ייעצה לי איזה בגדים לקנות כשיצאנו יחד לשופינג באחד הקניונים בעיר.

עכשיו חזרה אל הרגע שלשמו התכנסנו; הגעתי בשמונה בבוקר אל בית החולים "אור החיים" באיסטנבול, ומי שמכיר את העיר, בטח יודע שמדובר במוסד יהודי ותיק ומוכר שעל ההיסטוריה שלו אפשר לכתוב סדרת וכתבות, ובו מטופלים מרבית יהודי העיר, כמו גם כמה מהאנשים המוכרים במדינה.

בבית החולים פועל גם בית כנסת, והוא משמש כאתר תיירותי היסטורי, כך שכל פינה בו מוקפדת ומשומרת. על הטיפול עצמו אחראית ד"ר חאנדן יאבוז קוקסל - אחת מ‏מומחיות השתלות השיער לנשים ‏ולגברים , מהטובות והמוכרות בטורקיה.

ד"ר קוקסל לא נתנה לי להרגיש לרגע לא נעים כששאלתי אלפי שאלות, וענתה על כולן בהרחבה וסבלנות. אחרי שהסבירה לי מה צפוי לי מאותה נקודת זמן ולמשך החודשים הקרובים, שרטטנו יחד על הראש את קו השיער המחודש שלי, עוד כמה בדיקות דם - והופ ישירות אל מיטת הטיפולים.

השתלת שיער תורכיה
"נפלתי לשינה עמוקה" | צילום: יחסי ציבור

על התהליך עצמו הייתי רוצה להרחיב ולכתוב בפרטי פרטים על כל דקה ודקה, אבל האמת היא שמרגע שנשכבתי על מיטת הטיפולים וקיבלתי זריקות משככי כאבים באיזור המטופל, פשוט נרדמתי. בלי חומרי הרדמה או מזרזי שינה. נפלתי לשינה טבעית ועמוקה של אדם מרוגש שלא ישן כל הלילה, רגע לפני שיפגוש שוב את קו השיער שלו מהתיכון.

חציו הראשון של הטיפול ארך בערך 3 שעות בהן הצוות הרפואי חילץ זקיקי שיער מהחלק האחורי של הראש שנחשבים לחזקים והבריאים ביותר, וגם מתחדשים וגדלים כל הזמן. לאחר שלוש שעות, 2200 זקיקי שיער ושינה עמוקה מאוד - הצוות חבש את האיזור האחורי של ראשי, ואני התעוררתי לארוחת צהריים (כשרה) שארכה כחצי שעה.

כשסיימתי ושבעתי, התחיל החלק השני - ההשתלה עצמה. במשך כשלוש שעות ד"ר קוקסל והצוות שלה השתילו את הזקיקים בחלקו הקדמי של הראש,  בדיוק במפרצים שהטרידו אותי. ניסיתי מאוד לשמור על עירנות ולא להירדם - אבל העייפות ניצחה ושוב קרסתי עם חיוך.

השתלת שיער תורכיה
מלאך בלבן. ד"ר חאנדן יאבוז קוקסל | צילום: אלי דומנז

התעוררתי כמה דקות לקראת סוף ההשתלה, וכשהיא הסתיימה קמתי למראה כדי לראות את עצמי לראשונה עם שיער מלא. היה מרגש להיזכר איך נראיתי לפני מספר שנים, והיה כיף לקלוט שאני לא מסתכל על תמונה ישנה אלא על עצמי והשיער הזה כאן כדי להישאר.

את היומיים הבאים בטורקיה הקדשתי למנוחה, אכילה, ביקורת רפואית וקניות. המון קניות. כשהגיע הזמן לחזור לישראל,  מרוב שהרגשתי שאני בחופשה, כמעט והארכתי את השהות שלי. הגעתי להשתלת שיער ויצאתי עם חוויה שאזכור לכל החיים. 

אני יכול להגיד לכל מי שמפחד או מדמיין הליך פולשני במיוחד שהחוויה היא בדיוק ההפך - כל עוד בוחרים את המטפלים בך בקפידה. השילוב של חברה ישראלית ותיקה, היחידה שאחראית לביטוח רפואי, יחד עם בית חולים שמחוייב לחוקים ואתיקה, רופאה מנוסה וליווי אישי, נתנו לי תחושה שאני בידיים טובות והאחראיות ביותר שיש בשוק השתלות השיער בטורקיה. היום, כשאני כבר אחרי, אני יכול להגיד בפה מלא שצדקתי. רואה סבא?

הכתב היה אורח חברת "דיזנהאוז מדיקל"