עם 21 שערים במדי הנבחרת, ארנסט וילימובסקי מדורג בסך-הכל במקום התשיעי ברשימת מבקיעי כל הזמנים במדי האדום-לבן של פולין. אלא שהוא עשה זאת ב-22 משחקים בלבד, ובכל הנוגע ליחס השערים המופלא הזה, אף שחקן פולני לא מתקרב אליו. אפילו לא החלוץ האימתני של באיירן מינכן של ימינו.
ארנסט אוטו פרנדלה, כך קראו לו כשהוא נולד בקטוביץ ב-1916 עם שש אצבעות ברגלו הימנית. ימי מלחמה ותקופה של גבולות נזילים. בן להורים גרמנים, גדל ארנסט בחבל שלזיה, שנחשב אחרי המלחמה לחלק מהרפובליקה הפולנית אבל אוכלס ברובו על-ידי גרמנים. אי לכך, קיבל חינוך גרמני בבית-הספר ובבית. אביו לא היה שם כדי לגדל אותו; הוא נהרג במלחמה במדי הצבא הגרמני. לכן, בגיל 13 קיבל הנער את שם משפחתו הפולני של אביו המאמץ, והיה לארנסט וילימובסקי. ארבע שנים מאוחר יותר לא יהיה אזרח פולני שלא יכיר את השם הזה.
חודשיים וחצי לפני גיל 18 ערך ארנסט וילימובסקי את הופעתו הראשונה בליגה הבכירה בפולין, בקבוצה מהיא חוז'וב, הסמוכה לקטוביץ: "רוך וילקה חיידוקי" (כיום "רוך חוז'וב", מהמועדונים המעוטרים בתולדות הכדורגל הפולני, על אף שלא זכה באליפות מאז 1989). וילימובסקי הפך לכוכב הגדול של הקבוצה מהרגע שעלה אל הדשא. למעשה, הוא הפך לכוכב הגדול של הליגה. דריבליסט מרטיט לבבות על הכנף השמאלית ומבקיע שערים מחונן ברחבה, הפך הנער הצעיר לסנסציה מדהימה והיווה אטרקציה לחובבי כדורגל מכל המדינה. את עונתו הראשונה בבוגרים סיים עם 33 שערים ב-22 משחקים בלבד, בדרך לאליפות מרשימה מאוד של קבוצתו, וגם את מדי הנבחרת הפולנית כבר לבש דרך קבע.
היום בו וילימובסקי הבקיע ארבעה שערים - והפסיד
מדובר בשנים בהן קבוצות כדורגל שיחקו בסך-הכל 20-25 בעונה, ולמרות זאת בגיל 23 כבר היו לוילימובסקי 112 שערים במדי קבוצתו, ב-86 משחקים בלבד. זאת בנוסף ל-4 זכיות באליפות פולין. אבל המשחק הגדול והזכור ביותר שלו בפולין הגיע במדי הנבחרת, במשחקי גביע העולם בצרפת ב-1938. זאת על אף שנבחרת פולין סיימה את המשחק הזה בצד המפסיד.
אחרי שגברה במוקדמות על יוגוסלביה במפגש כפול (הפסד 1-0 בחוץ וניצחון 4-0 בבית, עם שער אחד של וילימובסקי), העפילה נבחרת פולין אל גביע העולם לראשונה בתולדותיה. היה זה טורניר גביע העולם השלישי בסך-הכל, והוא כלל 16 נבחרות ששיחקו בשיטת נוק-אאוט למן הרגע הראשון. בסיבוב הראשון הוגרלה פולין לשחק נגד ברזיל, במה שעתיד להיזכר כאחד ממשחקי הכדורגל הגדולים בהיסטוריה.
15 אלף צופים בשטרסבורג ראו את ברזיל עולה ליתרון בדקה ה-18, סופגת שוויון מהיר בבעיטת עונשין אחרי עבירה גסה במיוחד, ועולה מיד ליתרון נוסף, במשחק שסופרו עליו סיפורים רבים ונכתבו עליו ספרים. בהפסקת המחצית כבר הובילו הדרום-אמריקאים 3-1, אבל במחצית השניה, לעומת זאת, הם למדו מי הוא החלוץ הכי אימתני בפולין. שער נוסף של הברזילאים לא הספיק להם לניצחון ב-90 דקות, שכן מהצד השני היה וילימובסקי, שהשלים שלושער בדקה ה-88 ושלח את המשחק להארכה.
צמד של לאונידס, שהשלים שלושער פרטי משלו, העלה את הבריזלאים ליתרון 6-4, אבל סיום מותח למדי נכפה על הבריזלאים כשפולין שוב צימקה את התוצאה, מספר דקות לפני שריקת הסיום. ומי הבקיע? כמובן, ארנסט וילימובסקי. נבחרת פולין הפסידה במשחק, אבל וילימובסקי ייזכר לעד כשחקן הראשון אי פעם שהבקיע רביעיה במשחק מונדיאל אחד. מאז ועד היום חזרו על ההישג עוד 6 שחקנים בלבד (האחרון שבהם – אולג סלנקו הרוסי – הבקיע חמישיה), אבל וילימובסקי עדיין מחזיק בשיא המפוקפק כשחקן היחיד שהבקיע ארבעה שערים במשחק – והפסיד.
ב-27 באוגוסט 1939 אירחה נבחרת פולין את נבחרת הונגריה למשחק ידידות. היה זה אחד ממשחקיו הגדולים ביותר של וילימובסקי אי פעם. לעיני 21 אלף צופים בוורשה, הביסו הפולנים את סגנית אלופת העולם בניצחון יוקרתי במיוחד, 4-2, כשהחלוץ בן ה-23 מבקיע שלושער. מי דמיין אז שיהיה זה משחקו האחרון של וילימובסקי במדי הנבחרת? מי העלה על דעתו שיהיה זה משחקה האחרון של הנבחרת בשבע השנים הבאות?
הגרמני הכובש
חמישה ימים בלבד אחרי המשחק נגד הונגריה, החלה המלחמה הנוראית ביותר בהיסטוריה האנושית. גרמניה יצאה להתקפה רצחנית, אלימה וחסרת מעצורים במטרה לכבוש את פולין ולהרחיב את האימפריה הנאצית, במהלך הפתיחה למלחמה שעתידה להשמיד עשרות מיליוני בני אדם. הכיבוש הושלם תוך שבועות ספורים, הליגה הפולנית הופסקה לחלוטין ולמעשה נאסר על המקומיים לעסוק בספורט מכל סוג שהוא.
אבל כפולני ממוצא גרמני, התאפשר לוילימובסקי להמשיך לשחק כדורגל, ובעצם גם להמשיך לשרוד, והוא קיבל אזרחות גרמנית. הוא החל לשחק בקטוביץ, עיר הולדתו, שקבוצתה הפכה בעיני הנאצים לסמל הכיבוש הגרמני בחבל שלזיה. משם עבר לכמניץ, וב-1942 – שיאה של המלחמה – הדרים אל הקבוצה הגדולה יותר של העיר מינכן – הלא היא מינכן 1860.
כן, בתחילת שנות ה-40 מינכן 1860 הייתה הקבוצה הבכירה בעיר. ולא סתם זה קרה: עשר שנים אחורה הייתה לבאיירן מינכן, היריבה המוכרת, קבוצה צעירה ונהדרת שאף הצליחה ב-1932 לזכות באליפות הראשונה בתולדותיה. אבל רקע יהודי ענף (מהנשיא, דרך המאמן וכלה בחלק מהשחקנים) הביא לפגיעה אנושה בקבוצה עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933. היריבה העירונית זכתה במקביל ליחס מועדף.
בנובמבר 1942, שיאה של המלחמה, נראה שהחיים בברלין הבירה התנהלו יחסית כרגיל. לגמר הגביע הגרמני, באצטדיון האולימפי, מספר מדהים של כ-80 אלף צופים ראו את וילימובסקי מבקיע את השער הראשון בדרך לניצחון של מינכן 2-0 נגד שאלקה. תואר נוסף לארון התארים של החלוץ הפולני-גרמני.
גרמני לכל דבר ועניין
אל הנבחרת של גרמניה הנאצית זומן וילימובסקי ב-1941. גם שם הוא הראה את אותה יכולת הבקעה מטורפת שהציג במדים האדומים של פולין. ב-8 משחקים במדים הגרמניים – כולם נגד נבחרות שהגיעו ממדינות הציר, מדינות כבושות ושוויץ הניטרלית – הבקיע החלוץ לא פחות מ-13 שערים. לצדו, אגב, שיחק גם פריץ ולטר, מי שעתיד להיות קפטן הנבחרת של מערב-גרמניה שתזכה בגביע העולם ב-1954.
עם התקדמות המלחמה, הלך ודעך הכדורגל בגרמניה. אחרי שברלין נפלה סופית, הייתה גרמניה כולה שרויה בהריסות, ולקחו כמה שנים טובות עד שמשחקי כדורגל סדורים חזרו להתקיים. וילימובסקי היה אז כבר בן 34, אבל זה לא מנע ממנו להמשיך לשחק בליגות משניות ולכבוש כמויות מדהימות של שערים. הוא היה סקורר מטורף עד שפרש בגיל 43. את פרנסתו מצא, בין השאר, במסעדה שהקים עם רעייתו.
בוגד?
כל הקריירה של ארנסט וילימובסקי אחרי המלחמה, על הדשא ומחוצה לו, התקיימה בגרמניה. לפולין הוא לא הורשה לחזור. הפולנים, שהעריצו אותו ככדורגלן צעיר, ראו בו בוגד לכל דבר ועניין.
נראה שהצדק איתם. וילימובסקי המיר את אזרחותו לגרמנית, והמשיך להתגורר במשך תקופה בשטח שנכבש על-ידי הגרמנים זה עתה. הוא לבש את מדי הנבחרת הגרמנית, ובשלבים מסוימים במהלך המלחמה גם שירת במשטרה ואף בצבא של הרייך. שלושים שנה מאוחר יותר, כשביקש לבקר את שחקני נבחרת פולין במהלך משחקי המונדיאל שהתקיים בגרמניה, הוא סורב.
כדאי להסתכל על הדברים בפרספקטיבה של אותה התקופה. אנשים רבים עשו מה שצריך כדי לשרוד, ולוילימובסקי היה ברגליים כישרון שעזר לו לעשות את זה. הגיוס למשטרה ולצבא לא בהכרח מעיד על נאמנות עיוורת למשטר הנאצי. חשוב לזכור שלגברים גרמנים צעירים באותה התקופה לא ממש הייתה האפשרות לסרב. אם גויסת, אתה אולי נשלח למוות. אבל אם תסרב, המוות של ושל משפחתך הוא ודאי.
יתרה מכך, אמו נאסרה במהלך המלחמה ונשלחה למחנה המוות אושוויץ בשל מערכת יחסים שניהלה עם גבר יהודי. רק בזכות קשריו של החלוץ המוכשר עם אנשי הצבא הצליח וילימובסקי לחלץ אותה משם, וכך היא שרדה את המלחמה. לא בטוח שהדבר עורר אצלו סימפטיה יתרה למשטר הטרור של היטלר.
אבל אולי הוא כן סימפט את הנאצים. יש דברים שלא נדע לעולם. דבר אחד ידוע הוא כי על אף ששמו נשכח, ואף זכה להתעלמות מופגנת מצד התאחדות הכדורגל הפולנית ואוהדי הנבחרת, ארנסט וילימובסקי הוא אחד מגדולי החלוצים הפולנים אי פעם. יכול להיות שהגדול מכולם. ואילולא המלחמה, כנראה שלא היה בימינו חובב כדורגל אחד שלא היה מכיר את השם שלו. ממש כמו הכוכב של קבוצה אחרת ממינכן בימינו.