חשבון פתוח: העבריינים שחייבים מיליוני שקלים - ונלחמים על הקנטינה
ניבי זגורי חויב לשלם 774 אלף שקל, וטען בבית המשפט כי הוא "חסר כל". אדם איטל, שהורשע בארבעה מעשי רצח, צבר חוב אסטרונומי של כ-3 מיליון שקל. א', המרצה 15 שנות מאסר על שוד וניסיון רצח, חייב כבר 2 מיליון שקל - והחוב לא מספיק לתפוח בזמן שהוצאות הקנטינות שלו הצטמצמו ל-150 שקל בלבד. הקרב של העבריינים על סיגריות וקפה, ושינוי הגישה: "התירוצים כבר לא עובדים"
בעולם שמאחורי הסורגים, הקנטינה היא הרבה יותר מחנות נוחות - היא ה"חמצן" של האסיר. היכולת לרכוש סיגריות, קפה, מוצרי היגיינה ואוכל מבושל היא לעיתים המרכיב היחיד המפריד בין שפיות לייאוש, במיוחד באגפי ההפרדה הקשים. אך כעת, בכירי עברייני ישראל, וביניהם ראש ארגון הפשע ניבי זגורי, מגלים שהדרך לקפה ולסיגריות עוברת דרך פיצוי קורבנות העבירה.
זגורי, שהורשע ברצח עד המדינה טל קורקוס, גרושתו דבורה הירש ואלישע סבח, נדרש על ידי בית המשפט המחוזי לשלם פיצויים בסך 774 אלף שקל למשפחות הנרצחים. "אם לא ישלם, תקרת הרכישה שלו בקנטינה תצנח מ-1,600 שקל בחודש לסכום של 150 שקל בלבד (ברמת אסיר נצרך)", טוען גורם המעורה בפרטים.
גביית הפיצויים של זגורי תעשה באמצעות המרכז לגביית קנסות, ועל כל יום שעובר מבלי שהכסף שולם הוא צובר ריבית והצמדה. אלא שזגורי מצהיר כי הוא "חסר כל" וביקש לדחות את התשלום עד לאחר הערעור - בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט העליון. "אם זגורי לא יגיע להסדר לגבי התשלום יעקלו לו חשבונות בנק וכל רכוש שיש לו", מציין גורם המעורה בפרטים.
לא רק זגורי
"נגמרו הימים שעבריינים התעלמו מהפיצויים למשפחות הקורבנות", מסביר גורם משפטי, "מי שלא מגיע להסדר מול המרכז לגביית קנסות, מוצא את עצמו עם קנטינה של 'אסיר נצרך'. זה סכום שמספיק אולי לארבע חפיסות סיגריות וזהו". עבור עבריינים במעמד של זגורי, שנחשבים לראשי פירמידה בחוץ, הצמצום הזה הוא פגיעה אנושה במעמדם ובתנאי מחייתם.
זגורי אינו לבד. אדם איטל, המרצה ארבעה מאסרי עולם, צבר חוב פיצויים אסטרונומי של כ-3 מיליון שקל (כולל ריבית והצמדה). מאחר שאינו משלם, הוא חי כבר תקופה ארוכה על קנטינה מינימלית. "מאיפה אביא שלושה מיליון שקל? זה מטורף", אמר איטל למקורביו, "הם מעדיפים שלא אשלם כלום מאשר להגיע להסדר של כמה מאות שקלים בחודש". פרקליטתו, עו"ד לירון אודסר, שוקלת לעתור לבית המשפט לאחר שבקשותיו להסדר נדחו.
גורמים במערכת אכיפת החוק טוענים כי ה"עוני" של בכירי הארגונים הוא מצג שווא. "הם מבריחים כספים לבני משפחה לפני ההרשעה כדי להציג את עצמם כחסרי כל", מסביר גורם המעורה בפרטים. "אבל המרכז לגביית קנסות כבר לא קונה את זה. היו כבר עיקולי רכוש במיליוני שקלים".
הלחץ הכלכלי פוגש גם עבריינים "זוטרים" יותר, כמו א', המרצה 15 שנות מאסר על שוד וניסיון רצח. חובו זינק לשני מיליון שקלים, וגם הוא הוגבל לקנטינה של 150 שקל. "אני לא עובד, אין לי הכנסות חוץ ממה שהמשפחה מפקידה לי", הוא קובל, "אי אפשר לחיות ככה".
בעוד שמרבית האסירים בוחרים להגיע לפריסת תשלומים כדי לשמור על איכות חייהם בכלא, נראה כי בכירי ארגוני הפשע מעדיפים בשלב זה לנהל מאבק משפטי. אולם, כל יום שעובר מגדיל את החוב בריבית רצחנית, ומותיר את מי שהיו פעם "מלכי העולם התחתון" תלויים ב-150 שקלים בחודש.