דינה (50, שם בדוי), מנהלת כמה מכוני ליווי בתל אביב, רמת גן ובת ים. יש כאלה שמכנים אותה "המדאם", ויש לה עשרות נשים שעובדות עבורה, מרביתן ישראליות, לצד דירות ששכרה וטלפניות שמשמשות גם כמנקות בחדרים של מכוני הליווי שלה.

היום, יותר מחודש לתוך הסגר הלוחץ (והלוחץ פחות) שהוטל על על המדינה, דינה יודעת ששמרבית הלקוחות שלה, גברים נשואים, לא ממהרים להגיע למכוני הליווי שלה בגלל החשש מהדבקות בנגיף הקורונה. "השבוע הראשון והשני היו מתים לגמרי. לא היו כמעט לקוחות - רק צעירים מהמשולש ומיפו. הבנתי שאם זה יימשך, אני סוגרת כי ההכנסות ירדו כמעט לאפס. צריך לשלם שכירות, חשמל, אוכל לבנות ועוד הוצאות", היא מספרת בשיחה עם mako. "אבל בשבועיים האחרונים, רגע לפני החג ובימי חוה"מ בהם הסגר לא היה קשה, נוצרו כאן תורים ארוכים של גברים. פחדתי שיהיה בלגן עם השכנים, אבל למזלי בלילות כולם בבתים".

"מדובר בקליינטים קבועים ברובם", היא מוסיפה. "בהתחלה חשבתי שאני חולמת, אבל זה נמשך עד לערב החג הראשון. הם באו להתפרק אחרי שלדבריהם התחרפנו בבית. אחד מהם אמר לי: 'עוד שבוע כזה ואני מתגרש'. חלקם רבו עם בנות הזוג שלהם וסיפרו לי שהם רוצים להתאוורר".

דינה מספרת שכמה מהגברים שהגיעו למכונים שלה סיפרו לנשותיהם שהם יוצאים לקנות סיגריות ומוצרי מזון בסופרמרקט, ואחרים טענו שהם נוסעים לקנות כדורים לשיכוך כאבי ראש ומשחות לגב בבתי המרקחת. "הם באים לפה לשעה ומיד חוזרים הביתה".

נערת ליווי
"היו ימים עם תור של 20 גברים שחיכו בחוץ" | צילום: דוברות חטיבת המשטרה

בני, בעל עסק למכשירי חשמל, הוא לקוח קבוע במכון ליווי הממוקם ברחוב מנחם בגין בתל אביב. "קשה להיות בבית כמעט חודש שלם בבידוד עם האישה והילדים ובלי עבודה. יש המון מריבות, כמעט על כל שטות, ומדובר בסיר לחץ אטומי. בשבוע שעבר היא שלחה אותי לעשות קניות לפסח בסופר, אז עברתי דרך המכון. חשבתי שאני אהיה לבד, אבל היה שם תור של 20 גברים לפני".

"כולם היו שקטים כאלה", מוסיף בני. "כשהאישה שאלה למה איחרתי להגיע הביתה, אמרתי לה שהיה תור ענק בסופר ושלחתי לה תמונה כדי שתאמין לי. היא לא יודעת שאני הולך למכוני ליווי, ובימים רגילים אני מגיע למכון פעמיים בשבוע. עכשיו כבר קשה לצאת מהבית, אז מוצאים פה ושם הזדמנות לנקות את הראש. מזל ששמרתי קצת כסף ליום שחור, אז אני יכול להרשות לעצמי לבוא לכאן. לא קל לקיים יחסי מין עם מסיכה וכפפות - אבל אין ברירה. מאות גברים באים לפה בשבוע, בורחים מהבית ובוגדים חופשי".

אתה לא פוחד להידבק בקורונה?
"תשמע, זה סיכון שאני לוקח בחשבון, אבל לא יכלתי להישאר יותר בבית. הילדים והאישה שיגעו אותי. הייתי חייב להירגע אז הגעתי לכאן".

מכוני ליווי בקורונה
הודעה ששלח אחד הלקוחות: "נשבע תמיד עם ככפות ומסכה" | צילום: צילום פרטי

העיתונאי בוקי נאה, מי שמדריך בימי שגרה טיולים בחצר האחורית של תל אביב ומכיר היטב את סצנת מכוני הליווי בתל אביב, מסביר למה הם פורחים ומשגשגים דווקא ולמרות הקורונה. "כשהיו מבצעים צבאיים כמו 'צוק איתן' בעזה ועפו טילים על תל אביב, אז חלק מהגברים היו הולכים להתאוורר במועדוני החשפנות. הם לא פחדו שייפלו עליהם טילים כי המועדונים היו מוגנים. זו הייתה הדרך שלהם להתאוורר ולא לפרק את התא המשפחתי", מספר נאה.

"חלק מהנשים גם ידעו שהבעלים מבלים במועדונים והתעלמו. אלא שלאחרונה, מעט לפני הקורונה, המשטרה סגרה את מועדוני החשפנות האחרונים שפעלו, אז אותם גברים הלחוצים הולכים למכוני ליווי. גם לי סיפרו על תורים ארוכים במכונים של גברים שברחו מהבידוד כדי לקיים יחסי מין עם נערות ליווי", מגלה נאה.

משבר הקורונה תפס את מכוני הליווי בישראל, כמו את מרבית העסקים הלגיטימיים יותר או פחות בהפתעה גמורה. כ-500 מכוני ליווי פועלים ברחבי הארץ (בעיקר בתל אביב, בת ים, רמת גן, גבעתיים, חולון, אשקלון, אשדוד, באר שבע, חיפה, הקריות ונתניה), וביחד מגלגלים כולם מחזור כספי שנתי של למעלה ממיליארד וחצי שקלים.

רוב המכונים מנוהלים על ידי חיילים בכירים בארגוני פשיעה, כאלו שריצו עונשי מאסר בגין סחיטה ואיומים, והברחת נערות ליווי מגבול מצרים וממזרח אירופה לישראל. כיום, כך על פי הערכות שונות, פועלים בארץ כ-80 מכוני ליווי בלבד, בעיקר כי מרבית הנשים חוששות להידבק ולא מוכנות לקחת סיכון.

בכניסה למכונים, כך מספרת דינה, מקבלים הלקוחות מסיכות חד פעמיות, כפפות, אלכוג'ל, והם מופנים לעמדת שטיפת ידיים. אחרי תהליך החיטוי הם מקבלים גם כמה קונדומים. "אני דואגת לשמור על בריאות הבנות, ולכולן יש מסיכה על הפנים כמו ללקוחות. לקוח שלא מסכים לחבוש מסיכה נשאר בחוץ. אין אצלי חוכמות בקטע הזה. יש לי יותר הוצאות כרגע בגלל כל ההיערכות הזאת - אבל זה התנאי שלי ושל הבנות".

לדבריה של דינה, בנות רבות סירבו בתוקף לעבוד בתקופה הזאת, והיא לגמרי מבינה אותן. "יש 20 בנות שלא היו מוכנות לעבוד למרות שהבטחתי להביא להן אמצעי מיגון. הן מעדיפות להישאר בבית כדי לא להידבק מלקוח שיש לו קורונה או מאחת הבנות שבאה במגע עם לקוח חולה. חלקן מעדיפות להיות היום עם הילדים הקטנים שלהן ולא להשאיר אותם לבד".

סיון (שם בדוי), עובדת במכון ליווי בקרית ביאליק ומספרת שהיו לה חששות רבים למשיך ולעבוד בזמן הקורונה מפחד להידבק במחלה, אבל השיקול הכלכלי הוא זה שהכריע לבסוף. "אני דואגת לעבוד עם מסיכה וכך גם הלקוחות, ואני שוטפת ידיים כל הזמן בסבון", היא מספרת. "מפחיד להידבק, אבל אני צריכה להביא אוכל לשני הילדים שלי בבית. אני גרושה, והגרוש לא משלם לי שנים את דמי המזונות".

"לפני הקורונה המשטרה פשטה על המכונים שפעלו באזור הקריות, אבל כבר חודש לא רואים פה ניידות", מוסיפה סיון. "הם עסוקים ברחובות כדי לשמור שאנשים לא יתקבלו וידביקו אחד את השני. מכוני הליווי כרגע לא מעניינים אותם וזה אומר שאני והבנות נעשה הרבה יותר כסף".

זנות, אילוסטרציה
חלק פרשו עד יעבור זעם וחלק ממשיכות לקבל לקוחות. אילוסטרציה | צילום: ap

לאה (40, שם בדוי), תושבת חיפה, עובדת כבר עשר שנים במכון ליווי באזור הצ'ק פוסט, אבל עם התפרצות הקורונה החליטה שהיא יוצאת ל"חופשה" עד יעבור זעם. "יש לי ילדים קטנים ואני לא מוכנה לסכן את חיי ולהידבק בקורונה - ולא משנה כמה כסף אני מפסידה. החיים שלי יותר חשובים. הילדים שלי צריכים אימא בריאה", היא מספרת. "ממה אני חיה? חסכתי במשך כמה שנים מאות אלפי שקלים, אז אני יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד. יש לי חברות שבזבזו הרבה כסף ולא חסכו כלום". 

דינה מספרת כי בשבוע האחרון בתור מול מכון הליווי שלה חיכו בין 10 ל-15 גברים. חלקם מוכנסים לחדרי ההמתנה שם יחכו לתורם כדי שלא לגרום רעש לשכנים ועל מנת שלא יזמינו לה משטרהלדבריה, היא מודעת היטב לעובדה שהיא עוברת על החוק, אבל לטענתה זה משתלם לה. "ברור לי שאני עושה משהו לא חוקי ואני לוקחת סיכון שאקבל קנס של 5,000 שקלים ובהמשך כתב אישום - אבל כלכלית זה משתלם לי", היא מספרת.

לעומתה של דינה, גלית (שם בדוי), היא אם לילדים קטנים שעובדת כנערת ליווי בדירה פרטית בחיפה, והחליטה לסגור את העסק עד לסיום המשבר. "עד לפני כחודש עבדתי בדירה הדיסקרטית שלי לבד והרווחתי 25 אלף שקלים בחודשאני לא מאלה שעובדות במכונים".

"אחרי כל ההוצאות (שכר דירה, פרסום באינטרנט, מחיה וחומרי עבודה), נשארים לי בערך 13 אלף שקלים נטו ביד", מספרת גלית בשיחה עם mako. "בהתחלה סיננתי את הלקוחות לפי מיפוי של משרד הבריאות על סמך היכן הם שהו - אבל כשהפסיקו עם זה, החלטתי לסגור את הדירה והגעתי למסקנה שבעבודה הזו בלתי אפשרי לשמור על מרחק הגיוני. זה נכון שאני מפסידה המון כסף וחיה על הרזרבות הכספיות המעטות שיש לי - אבל החיים שלי ושל הילדים שלי עדיפים מכסף".

מכוני ליווי בקורונה
"הלקוחות מציפים בהודעות" | צילום: צילום פרטי

גלית מספרת שמאז שסגרה את הדירה היא קיבלה עשרות הודעות מהלקוחות הקבועים שלה שהיו מוכנים לשלם סכומים גבוהים כדי לפגוש אותה. "בימים רגילים אני גובה כ-250 שקלים ללקוח. היו לקוחות, והם רבים, שהציעו לשלם 500 שקלים ויותר כדי להיפגש איתם. סירבתי בתוקף, אבל הם מאוד לחוצים. אמרתי להם שיחכו בסבלנות שהכול ייגמר".

לדבריה, היו גם לקוחות שהציעו לה פתרונות יצירתיים, וחלקם שיגרו לה מאות הודעות sms לטלפון הסלולרי. "היו כאלה שאמרו לי שיגיעו עם מסיכה וכפפות והבטיחו שאין להם קורונה. אחרים ביקשו שאשלח להם תמונות או סרטונים שלי בעירום, ויש כאלה שכל יום כותבים מתי אני פותחת את הדירה. יש גם כאלה שכועסים עלי מאוד למה אני לא עובדת, ולדבריהם הם סגורים בבתים ולחוצים מאוד. למרות הפיתוי וההצעות המוגזמות שהם שולחים לי, כולם מקבלים ממני את אותה תשובה: הבריאות שלי חשובה יותר והם ייאלצו לחכות לסיום המשבר - אין ברירה אחרת".