טבריה: בצהריי ה-30 באוגוסט חזרה אנסטסיה מהבריכה, כשאיתה באוטו הוריה ושני ילדיה הקטנים. לאחר שעקפו מכונית אחרת, הנהג ונוסעי מכונית נוספת שנסעה בסמוך, מנעו מבני המשפחה להמשיך בנסיעה ותקפו אותם.
התוקפים ניפצו עם מוט ברזל את חלונות המכונית וריססו את בני המשפחה בגז מדמיע. בתום מצוד שנמשך שבוע ימים ותוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, נעצרו החשודים המרכזיים בדירת מסתור בעיר בת ים. שלשום הובאו השניים בפני בית משפט השלום בטבריה שנענה לבקשת המשטרה והאריך את מעצר החשודים להמשך החקירה.
אנסטסיה בחרה להתראיין הבוקר מהגב, מתוך החשש כי התוקפים ינקמו בה: "אני עדיין חוששת, מפחדת מהאנשים האלה. לא יודעת למה הם מסוגלים. אני לא רוצה לחיות בפחד, אבל נכון לעכשיו זה המצב".
איך האירוע הזה התחיל?
"חזרנו מהבריכה, הוריי הפנסיונרים ושני הילדים שלי, בן שש ובת שנה וחודש. כשנסענו לכיוון הבית הייתה פנייה, פנינו ועמד לנו רכב באמצע הכביש. עקפנו אותו. אבא עצר לשנייה, הסתכל על הנהג והמשכנו בנסיעה. פתאום ראינו שהרכב עוקף אותנו, או מנסה לפחות. אבא לא נתן לו. הרכב יצא לכיוון הנגדי, ניסה לעבור דרך תחנת איסוף של תלמידי בית ספר ולא הצליח. הרכב הנוסף המשיך לרדוף אחרינו, עד שהתנגש בנו מאחורה. אבא שלי עצר את הרכב על מנת לצאת ולהסתכל על מה שקרה שם. כמה שניות אחרי זה גם אני יצאתי מהרכב. אבא ניגש לנוסע שליד הנהג, החלון היה מעט פתוח. הם ישר השפריצו עליו גז פלפל. הוא פתח את הבגאז' וניסה להוציא משהו, אבל לא ראיתי מה היה שם".
מה קרה לאחר מכן?
"הם השפריצו פעם נוספת ונמלטו מהמקום. שני הרכבים המשיכו בנסיעה שלהם, ואנחנו נשארנו בהלם. אבא שלי ואני התיישבנו בחזרה ברכב והתחלנו להשתעל. אז הבנתי שבאמת קרה פה משהו, כי לא ראיתי שום דבר. הייתה שם משאית בטון, הבחור ראה את הכל ועצר בשולי הכביש. הוא סייע לאבא לשטוף את הפנים בעזרת צינור מים שהיה לו בתוך המשאית. אמרתי לאבא: תישאר כאן, אני חייבת להשיג את מספר הרכב שלהם כדי להגיש תלונה".
ניסית להדביק אותם.
"הספקתי לעצור את הרכב, להרים את הראש - ואז ראיתי אותו רץ. לא הספקתי לעשות שום דבר, וגם לא הייתה לי שום כוונה. רק רציתי לקחת את מספר הרכב ולהגיש תלונה. זה הידרדר למצב הזה. הייתה פאניקה, הילדים צרחו נורא, גם אמא שלי. הייתי בשוק".
מה עם הילדים מאז? מה מצבם?
"הבן שלי לצערי כל היום מדבר על זה. הוא בא לישון איתנו בלילות, אומר שמפחד ושואל אם הם בכלא. אני רואה שהוא לא שוכח את זה, זו טראומה רצינית בשבילו. נתחיל בטיפול רגשי, אולי לכל המשפחה".