חודש וחצי עברו מאז נחת בארץ נתי חדד לאחר שריצה עונש מאסר של כשנתיים וחצי בכלא התאילנדי בגין עבירה של החזקת אקדח, ניהול מרפאה שלא כחוק והחזקת תרופות מרשם בניגוד לחוק. מאז נחיתתו של חדד בישראל ב-8 ביוני הוא נלקח לבידוד בבית המעצר ניצן כדי לוודא שאינו נדבק בנגיף הקורונה והוא אינו מסכן את חיי הסובבים אותו.

"עשו לי בדיקת קורונה ויצאתי שלילי ברוך השם", סיפר חדד כשהוא נרגש ושמח בשיחת טלפון שניהל בימים אחרונים עם אמו נורית. "אני בסדר, אין לך מה לדאוג. עכשיו אני עובר לכלא חדש". אחרי שבדיקת הקורונה שנעשתה לו חזרה שלילית, הועבר חדד בימים האחרונים לכלא חרמון -  כלא שיקומי בו מוחזקים לרוב אסירי צווארון לבן וכאלה שמרצים עונשים על עבירות קלות יחסית.

המעבר לכלא החדש, רחוק מהתנאים התת אנושיים מהם סבל בכלא המרכזי בקוסומוי, היה חד מאוד עבור חדד, שמאז נחיתתו הוסיף כמה קילוגרמים למשקלו. "נתי עלה במשקל ורואים לו סוף סוף את הצבע בפנים. הייתה לו פגישה אחת בכלא והוא נראה הרבה יותר טוב. הוא מרוצה מאוד מהאוכל בכלא הישראלי ואין מה להשוות בין נתי בכלא בקוסמוי שהיה על סף מוות, כולו עור ועצמות, לעומת נתי שמשתקם ומתאושש במהירות בכלא הישראלי", מספרת אמו של חדד, נורית, בשיחה מיוחדת עם mako.

חדד (36) התאקלם מהר יחסית בכלא בארץ, אבל לדברי נורית הוא עדיין המום מהתנאים בהם הוא נמצא לעומת אלה בכלא התאילנדי. "אני מרגיש כמו בגן עדן. האוכל פה גורמה ואין מה להשוות לאוכל בכלא בקוסומוי", סיפר לאמו ובני משפחתו. "את לא מבינה מה זה לאכול אורז ומים במשך כמעט שלוש שנים. האוכל של שב"ס טעים מאוד, ורק מי שעבר כמוני את הגיהנום בכלא התאילנדי יידע להעריך את זה".

בנוסף, חדד, שהתקלח בכלא בקוסומוי בתוך חבית מים מעופשים לא מצליח להירגע מהמקלחת בכלא הישראלי. "אני מתקלח במים חמים כמה זמן שאני רוצה. בכלא בקוסומוי הסוהר היה שורק אחרי שתי דקות כדי להוציא אותי ופה זה כמו בית מלון לעומת הכלא תאילנדי ובאמת עליתי קצת במשקל", סיפר לחבריו הקרובים. "אני כבר כמעט חודש ישן על מיטה כמו בן אדם ולא על רצפה רטובה. יש פה כרית, שמיכה. הסוהרים פה אדיבים ונחמדים מאוד. הם דואגים לי מאוד וטוב לי. אני שמח ומאושר ומקווה להשתחרר מכאן בקרוב מאוד".

נורית ונתי חדד (צילום: צילום פרטי)
"וסיפרו לי עד כמה אימא נלחמה בשבילי כמו לביאה" | צילום: צילום פרטי

אחד הרגעים המרגשים  שחווה חדד עם כליאתו בארץ אחרי נחיתתו היה הרגע בו כמה אסירים וסוהרים איתם נפגש הודו על כך שסייע לבני משפחותיהם שהיו זקוקים לטיפולים רפואיים בעת שטיילו בתאילנד. "כמה מאנשי הכלא הודו לי בחמימות על כך שהצלתי את בני משפחותיהם שטיילו בקוסומוי והיו צריכים עזרה רפואית דחופה. הם זכרו אותי לטובה", סיפר חדד, "כשהם שמעו שאני בכלא הם ניגשו אליי וזה ריגש אותי מאוד. הבנתי שעשיתי משהו חשוב ושסתם ישבתי שם בכלא".

לדבריו של חדד, הוא שמח לשמוע מהאסירים עד כמה אמו נורית נלחמה להביאו לישראל להמשך ריצוי מאסרו והוצאתו מהכלא בקוסומוי. "אסירים רבים ניגשו אליי וסיפרו לי עד כמה אימא שלי נלחמה בשבילי כמו לביאה כדי להחזיר אותי לארץ מהגיהנום שם. הם אמרו לי שהם יודעים שאני לא עבריין ושסתם ישבתי בכלא בתאילנד ושעשו לי עוול. זה חימם לי את הלב ונתן לי כוח ומוטיבציה להמשך".

בקרוב יחליטו בפרקליטות על פי מסמכים שיקבלו ממשפחתו של חדד וממשרד החוץ כמה זמן נותר לחדד לרצות בכלא (ההערכות מדברות על כשנה וחצי), ובינתיים נורית ממשיכה לקוות שתוכל לחבק בקרוב את בנה בביתה: "אנחנו מחכים לראות כמה זמן נשאר לנתי בכלא ולפי זה נחליט האם לפנות לנשיא ולהגיש בקשת חנינה".