2 בדצמבר 2001. סמל בהג'ת אבו יחיא, תושב העיר רהט שבנגב, לוחם וגשש מצטיין בגדוד הסיור הבדואי, יצא בשעה שמונה בבוקר מביתו בדרך לבסיס הממוקם באזור כרם שלום. הוא לבש בגדים אזרחים, היה חמוש ברובה אם-16 עם שלוש מחסניות מלאות בכדורים, על כתפו נשא תיק גדול שבתוכו מדי צבא ונעליים ובגדים להחלפה ועשה את דרכו לטרמפיאדה מחוץ לרהט.

"הוא נראה שמח מאוד לחזור לבסיס", שחזר האב ג'ומעה. "בהג'ת היה ילד טוב. המפקדים שלו אהבו אותו. תמיד עשה מה שאמרו לו. מעולם לא עשה רע למישהו. כשהיה חוזר מהבסיס לא היה נח לרגע ועובד בכל מיני עבודות כדי לסייע כלכלית למשפחה".

אלא שסמל אבו יחיא מעולם לא הגיע לבסיס הגדס"ר. על פי החשד הוא עמד בטרמפיאדה וכמה דקות לאחר מכן עצרה מכונית שבה היו שלושה או ארבעה בני אדם ככול הנראה בני מיעוטים. הוא לא חשד בכלום. הוא ביקש שיסיעו אותו לבסיס אבל הם למעשה חטפו אותו, ונסעו לפאתי יער שומם מאדם שנמצא מדרום לרהט.

ביער הפשיטו אותו מבגדיו, לקחו את נשקו וקשרו אותו בחבלים. אחד מהם דרך את הרובה וירה לעברו של אבו יחיא 15 כדורים. הוצאה להורג כולל וידוא הריגה. לאחר שחוררו את גופתו. הם טיפסו על אחד העצים, תלו ממנו את הגופה ונמלטו מהמקום יחד עם הרובה שלו.

לאחר שאבו יחיא לא הגיע לבסיס, מפקדיו יצרו קשר עם בני משפחתו כדי לברר מה קרה לו. אביו התקשר לטלפון הסלולרי של בנו אבל אדם זר ענה לו וניתק מיד.

"היינו מופתעים מאוד שהמפקדים התקשרו לבית ואמרו שבהג'ת לא הגיע ושאלו מה קורה איתו. בהג'ת היה ילד מסודר. תמיד הגיע בזמן לבסיס. היינו בטוחים שהוא בבסיס. דאגנו לו מאוד. חששנו שקרה לו משהו. מיד ניגשתי לתחנת המשטרה והגשתי תלונה על היעדרותו", ציין האב.

הוריו של בהג'ת אבו יחיא (צילום: יהודה לחיאני)
הוריו של בהג'ת אבו יחיא | צילום: יהודה לחיאני

במשך כשבוע ימים חיילים, שוטרים ואזרחים סרקו כל פינה ברהט ומחוצה לה בניסיון לאתר את אבו יחיא. היה ברור לכולם שקרה לו משהו. שהוא לא נעלם על דעת עצמו. לתמונה נכנסו גם אנשי שב"כ. לבסוף כמה שוטרים איתרו חלקי בגדים של אבו יחיא זרוקים ליד אחד העצים ביער. זמן קצר לאחר מכן הם נחרדו לגלות את גופות מחוררת הכדורים תלויה על עץ גבוה.

"זה נראה כמו רצח נקמני ואכזרי, מראה מחריד ומזעזע.  רצח ברמה האישית. דברים שרואים בסרטי אימה. סכסוך שאולי היה לו עם מישהו. לך תדע", הסביר קצין משטרה לשעבר שהיה חלק מצוות המחפשים, "ראיתי לא מעט דברים במהלך עבודתי במשטרה תמונת הגופה של החייל תלויה ומחוררת כדורים לא יוצאת לי מהראש".

תיק החקירה הועבר לטיפול היחידה המרכזית במשטרת מרחב הנגב - יחידה שפענחה במשך שנים רבות מאות מקרי רצח ותיקי פשיעה חמורה מורכבים וסבוכים. 

האתגר היה גדול. החוקרים תשאלו חברים קרובים, קצינים וחיילים ביחידה בניסיון לפענח את תיק הרצח והמניעים לו. הם ניסו להבין אם היו לאבו יחיא סכסוכים כלשהם. חשודים עוכבו לחקירה ושוחררו לאחר שמסרו אליבי מוצק לגבי הימצאותם בבוקר הרצח. החוקרים ניסו לבדוק רקע לאומני או אישי שקשור לכבוד המשפחה אבל לא הצליחו לקשור את כל הקצוות שיוביל להשלמת הפאזל - הגעה לרוצחים והעמדתם לדין.

"אני לא יודע מי יכול לעשות דבר כזה לבן היקר שלי. רצח כזה אכזרי מאוד. מי שעשה את זה הוא לא בן אדם, הוא חיה. אפילו חיות לא מתנהגות ככה. צריך לתלות את הרוצחים השפלים על עץ שנשרים יאכלו אותם, שייסבלו בייסורים כמו הבן שלי", אמר השבוע אביו של אבו יחיא גו'מעה בעצב. "מאז שבהג'ת נרצח הלב שלי לא שקט. הלב שלי מת. אני לא ישן כמעט בלילות. אני חולה מאוד, עושה דיאליזה. חי על כדורים. הילד הזה היה כל החיים שלי. אני רוצה להישאר בחיים כשעוצרים את הרוצחים ומעמידים אותם לדין".

למשפחת אבו יחיא 15 אחים ואחיות. אחיו של בהג'ת, רהאד, נחרץ והחלטי לגבי מה שקרה לו. "זה החברים של אח שלי בגדו בו. לא יודע מי רצח ומי לא. לא רצחו אותו סתם. אנחנו בטוחים במשפחה שהמשטרה והשב"כ יודעים מי הרוצח", אומר האח רהאד בכאב. "אח שלי לא פגע בזבוב ולא בנמלה. מישהו רצח אותו אולי כדי לשדוד ממנו את הרובה. כנראה שהרוצחים פחדו שאם ישחררו אותו יפתח עליהם במשטרה והם ייתפסו. מוזר לי שכבר יותר מעשרים שנה לא פענחו את תיק הרצח של אח שלי, שהרוצחים לא נעצרו".

חוקרי המשטרה והשב"כ ניסו לאורך כל השנים לפצח את התיק המורכב הזה. ניתחו אותו לחלקיקי מידע. ביולי 2009 נדמה שתיק רצח אבו יחיא פוענח. בני המשפחה ובהם האם ספיה שמחו על כך שחשוד ברצח בנם נעצר.

"כל הזמן חיכיתי לשמוע שתפסו את הרוצחים של בהג'ת. התפללתי לאלוהים שזה יקרה. מקווה שסוף סוף התיק הזה פוענח שנוכל לחיות בלב שקט ורגוע שהרוצחים ישלמו על מה שעשו", אמרה אז האם ספיה.

בהג'ת אבו יחיא
בהג'ת אבו יחיא

גם האב ג'ומעה נשמע אופטימי: "חיכינו שנים לרגע הזה. אני מקווה שלא נתאכזב. יש לנו הרבה סבלנות. מחכים לשמוע בשורות טובות".

צוות החקירה המיוחד עצר אסיר שהורשע ברצח נערה בת 16 מקרית גת. הנערה עלתה לטרמפ ועל פי החשד נרצחה וגופתה הוצתה. שמחת בני המשפחה הושבתה מהר מאוד. כמה ימים לאחר מכן הנאשם שהורשע ברצח הנערה שוחרר והתיק שוב נקלע למבוי סתום.

"הפכנו אבן על אבן בתיק הזה כדי לפענח אותו. הושקעו עשרות אלפי שעות חקירה, מיליוני שקלים הוצאו על פעולות חקירה מורכבות אבל בשורה התחתונה לא השגנו את ראיית הזהב שתוביל לרוצחים. כואב לי על ההורים של החייל ואני מקווה שהתיק הזה עוד יפוענח", אמר חוקר לשעבר בימ"ר נגב.

לדבריו, נבדקו מניעים שונים לרצח כמו פגיעה בכבוד המשפחה שאולי אבו יחיא ניסה להתחיל עם צעירה ללא שקיבל את אישור בני משפחתה ואלה ראו זאת בחומרה ונקמו בו. גם הרקע הזה לא הוכח עד היום.

בשנים האחרונות נעצרו כעשרה צעירים מהמגזר הבדואי בנגב בחשד לביצוע הרצח. הם נחקרו באזהרה והכחישו. בשלב מסוים הייתה פריצת דרך דרמטית כאשר החוקרים ניסו לגייס עד מדינה מקרב העצורים שיפליל את חבריו ברצח. נערכו להם גם תרגילי חקירה רבים כולל השתלת מדובבים בתאיהם כדי להוציא מהם מידע על רצח החייל אבו יחיא. למרות המאמצים תיק הרצח חזר לנקודת ההתחלה שלו.

"היינו קרובים מאוד לפענח את התיק. היה לנו עד מדינה ביד אבל כשחקרנו אותו לא היו לו מספיק ראיות או מידע להפליל את חמשת חבריו שהיו עצורים", חשף גורם בכיר במשטרה. "פספסנו הזדמנות לפענח את הרצח אבל העד לא היה מספיק כדי להוכיח שחבריו הם הרוצחים".

מעל 20 שנה לאחר הרצח בני משפחת אבו יחיא חיים בין תקווה להרבה ייאוש. כבר כמה שנים טובות שלא קיבלו שום עדכון בנוגע לפרשת רצח בנם. שקט בגזרת המשטרה והשב"כ.

"עברו עשרים שנה, הזדקנתי מאוד. אין יום שאני לא חושב על בהג'ת כמה שהוא חסר לי בחיים. אני פוחד למות מבלי לדעת מי רצח את בני. רק המחשבה שהבן לי בקבר והרוצחים חופשיים ומאושרים רודפת אותי כל יום", אמר האב ג'ומעה ודמעות זולגות מעיניו.